לימוד לתשעה באב

מוזמנים ללמוד את הדף עם המשפחה, חברים או לבד
או להצטרף ללימוד בחברותות בזום של 929 בתשעה באב 27.7 בשעה 10:00

"ירושלים בניין הראשון מפני מה חרבה? מפני עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיו בתוכה. אבל באחרונה (בית שני) מכירין אנו בהן שהן עמלים בתורה וזהירין במעשרות, מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים. אבל בבניין האחרון שעתידה לבנות בחיינו ובימינו מה נאמר בו [ישעיהו ב] והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וגו' והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב וגו', ואומר [ירמיהו לא] כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו." (תוספתא מנחות יג)

המקור שלפניכם עוסק בהבדלים בין הסיבות לחורבן הבית הראשון (בניין ראשון) לסיבות לחורבן הבית השני (באחרונה), וכדי לעמוד על תמונת התיקון (בניין אחרון) מובאים בו פסוקים מישעיהו ומירמיהו.

כדי לקבל תמונה מלאה יותר, כדאי לקרוא עוד כמה פסוקים:

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם. ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
(ישעיהו ב)

איזה תיקון מתרחש בירושלים? מההיכרות שלכם עם ירושלים, האם התפקיד הזה מתאים לה?

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ.
ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ג יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'.
ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד.

ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
(תהלים קכב)

המזמור מביא את חוויית המפגש עם ירושלים. אפשר לקרוא אותו כשיתוף של מפגש שכבר התרחש, או כמשאלה למפגש עם העיר.

איזו אווירה עולה מהמזמור? מה יוצר אותה?
איזה פסוק מדבר אליכם במיוחד?
האם הוא מתאר את ירושלים כפי שהיא בעיניכם היום או שהוא משאלה שיש לכם בנוגע לירושלים?

המזמור מגדיר את אחת האיכויות של ירושלים כ"עיר שחוברה" - עיר של חיבורים

את מי ואת מה ירושלים מחברת?
הינה כמה אפשרויות שהציעו פרשנים:

רש"י
כעיר שחוברה לה… ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה.
אלשיך
ופירש ואמר, מה שאמרתי ש"עומדות היו רגלינו", בשני שערים כאחד הוא – כי ירושלים הבנויה היא של מטה, הגשמית, העשויה על ידי בנין, היא כאלו עיר שחברה לה הוא ירושלים של מעלה – המחוברת ומכוונת נגדה כאלו שתיהן יחדו, ועל כן העומד באחד שעריה הוא כאלו רגליו עומדות בשערי העליונה גם היא.

להבנתכם, מה היא "ירושלים של מעלה"?
באיזה אופן "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה" יכולות להיות מחוברות ובאיזה אופן הן יכולות להיות נפרדות?

לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע

בְּלִי לַחְבוֹט אֶת ראשִי לְמַעְלָה
וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה…

(יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב, תשנ"ח 1998)

איך מרגיש יהודה עמיחי בנוגע לאופי המורכב של ירושלים?
האם אתם מזדהים איתו? לדעתכם, מה צריך להיות ב"ירושלים של אמצע"?

אפשר לקרוא את המזמור כדרך לחיבור בין "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה".
מה במזמור שייך ל"ירושלים של מעלה"? ומה ל"ירושלים של מטה"? איך המזמור מחבר בין שתיהן?

תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג, הלכה ו
א"ר יהושע בן לוי (תהילים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים.
מלבי"ם
ירושלים
היא הבנויה כעיר שחברה לה יחדו, שאליה ובעבורה יתחברו האברים הפרטים של הגוף הכולל יחדיו להיות גוף אחד.

איך ירושלים יכולה לעשות את כל ישראל לחברים? האם זה תלוי בירושלים או תלוי בישראל? חזרו אל המזמור – מה המפתחות שהוא נותן ליצירת חיבורים? מה בירושלים היום מחבר ומה מפריד? האם יש מה לעשות עם זה?

אבן עזרא תהלים, פרק עו, פסוק ג ירושלים
ויהי בשלם – היא ירושלים. אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים. או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן על דרך תפילה כדרך שאלו שלום ירושלים.

מה הקשר בין שלום לירושלים? אבן עזרא מציע שלוש אפשרויות שונות. המשותף לכולן הוא שבמציאות פעמים רבות אין שלום בירושלים...
למה דווקא בירושלים קשה כל כך להגיע ל"שלום"?

משירי המרפסת/ אסתר אטינגר

שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי
אֶל הַגְּזֻזְטְרָה נֵצֵא.
בָּאוּ חֲבֵרִים,
פָּרְסוּ כִּסֵּא, יָשְׁבוּ עַל אֶדֶן
שָׁטְחוּ מַפּוֹת, שָׁתוּ יַיִן
לָעֲסוּ תְּאֵנִים.
דִּבַּרְנוּ עַל אֱלֹהִים
דִּבַּרְנוּ עַל אֲנָשִׁים
בְּאוֹתָהּ נִימַת קוֹל,

הַשְּׁקִיעָה שָׁטְפָה אוֹתָנוּ
כַּעֲסִיס אֲפַרְסְקִים,
הֵשִׁיבָה עָלֵינוּ רוּחוֹת
מִפִּיו שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת.

זוֹ יְרוּשָׁלַיִם,
עִיר מְעִיפָה מַפּוֹת.
נַעֲשָׂה קַר,
הִתְכַּנַּסְנוּ פְּנִימָה.

(אסתר אטינגר, חיי בורגניים להפליא, הוצאת עם עובד, תל-אביב, תשנ"ח 1998, עמ' 15 © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם)

אסתר אטינגר מתארת בשירה חוויה של חיבור אנושי, דווקא בירושלים. איך החיבור הזה מתרחש?

הינה כמה אפשרויות שהציעו פרשנים:

"זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, עִיר מְעִיפָה מַפּוֹת"

חשבו על כמה אפשרויות של מפות שירושלים יכולה להעיף.

"דִּבַּרְנוּ עַל אֱלֹהִים דִּבַּרְנוּ עַל אֲנָשִׁים בְּאוֹתָהּ נִימַת קוֹל"

מה מרוויחים ומה מפסידים בדיבור מהסוג הזה?