חזרה לאתר הראשי

פְּעִילוּת לְשָׁבוּעוֹת לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה

929 בקטנה שבועות
929 בקטנה שבועות

מִתְכּוֹנְנִים לַחַג

מִשְׂחָקִים וּלְמִידָה סְבִיב הַחַג

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

סִפּוּר שֶׁל מְסִירוּת

הֶכֵּרוּת עִם מְגִלַּת רוּת

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!
929 בקטנה שבועות

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!
הטנא של לאה נאור

מִתְכוֹנְנִים לַחַג

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד... " (שמות יט, טז)

לַחֲצוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל הָעֲנָנִים וְהַגִּיעוּ לַחַג מוּכָנִים!

הטנא של לאה נאור
תעודת זהות 929 בקטנה שבועות
בחנו את עצמכם 929 בקטנה שבועות

סִפּוּר שֶׁל מְסִירוּת

הֶכֵּרוּת עִם מְגִלַּת רוּת

לַחֲצוּ עַל הַשִּׁבּוֹלִים וְתַכִּירוּ מְגִלָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ!

929 בקטנה שבועות
משחק זכרון 929 בקטנה שבועות

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

אֲנִי רוֹצה!

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

מַגְנִיב! אֵיפֹה זֶה?

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

לְהוֹרָדַת הַיִּשּׂוּמוֹן (אַפְּלִיקַצְיָה) בַּטֵּלֵפוֹן
שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה
חֲזָרָה לְמַעְלָה

חַג שָׁבוּעוֹת? חַג הַקָּצִיר?
חַג מַתַּן תּוֹרָה? אֵיזֶה חַג זֶה?

גַּם זֶה וְגַם זֶה וְגַם זֶה!
הַשֵּׁם "שָׁבוּעוֹת" מַגִּיעַ מִסֵּפֶר שְׁמוֹת, עַל שֵׁם שִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁסּוֹפְרִים מִתְּחִלַּת הָעֹמֶר וְעַד הַחַג.
וּמֵאֵיפֹה הִגִּיעַ הַשֵּׁם "חַג הַקָּצִיר"?
גַּם מִסֵּפֶר שְׁמוֹת!
מִכֵּיוָן שֶׁבַּתְּקוּפָה הַזֹּאת שֶׁל הַשָּׁנָה קוֹצְרִים אֶת הַחִטִּים.
וְהַשֵּׁם "מַתַּן תּוֹרָה"?
לֹא מֵהַתּוֹרָה בִּכְלָל! אֲבָל לְפִי חָזָ"ל, חַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִתְרַחֵשׁ מַעֲמַד הַר סִינַי, וּלְפִיכָךְ הָפַךְ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְחַג מַתַּן תּוֹרָה.
כָּךְ שֶׁהַחֲגִיגָה מְשֻׁלֶּשֶׁת!
לֹא מְשַׁנֶּה אֵיךְ תִּקְרְאוּ לַחַג, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חַג שָׂמֵחַ!

הַטֶּנֶא שֶׁל לֵאָה נָאוֹר

לֵאָה נָאוֹר הִיא סוֹפֶרֶת וּמְשׁוֹרֶרֶת שֶׁכָּתְבָה הַרְבֵּה שִׁירִים , אֶת חֶלְקָם אַתֶּם בָּטוּחַ מַכִּירִים!
וְזֹאת הִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר קְצָת גַּם אֶת לֵאָה עַצְמָהּ:
הִיא נוֹלְדָה בִּשְׁנַת 1935 בְּהֶרְצְלִיָּה וְלָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי עֲיָנוֹת.
שֵׁרְתָה בַּצָּבָא בַּנַּחַ”ל וְהָיְתָה חֵלֶק מֵהַגַּרְעִין שֶׁהֵקִים אֶת קִבּוּץ נַחַל עוֹז.

כְּשֶׁעָזְבָה אֶת הַקִּבּוּץ הֶחֱלִיטָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וְהָיְתָה צְרִיכָה לִלְמֹד אַנְגְּלִית. בִּשְׁבִיל הַתִּרְגּוּל הִיא קָרְאָה וְתִרְגְּמָה סֵפֶר יְלָדִים שֶׁקִּבְּלָה מֵהַשְּׁכֵנָה שֶׁלָּהּ, סֵפֶר שֶׁל סוֹפֵר בְּשֵׁם ד”ר סוּס, מַכִּירִים?
כֵּן! לֵאָה נָאוֹר תִּרְגְּמָה לְעִבְרִית אֶת סִפְרֵי ד”ר סוּס!

הִיא כָּתְבָה וְיָצְרָה עֲבוּר תָּכְנִיּוֹת טֵלֵוִיזְיָה לִילָדִים (בְּיָמִים שֶׁבָּהֶם הָיָה רַק עָרוּץ אֶחָד בַּטֵּלֵוִיזְיָה): קָרוּסֵלָה, פַּרְפַּר נֶחְמָד, רֶגַע עִם דּוֹדְלִי, בַּבַּיִת שֶׁל פִיסְטוּק, קִישְׁקַשְׁתָּא וְעוֹד.

הִיא כָּתְבָה מַחֲזוֹת זֶמֶר לִילָדִים וְהַמֻּכָּר בָּהֶם הוּא “זְרָעִים שֶׁל מַסְטִיק”.
כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ אֵיךְ הִתְחִילָה לִכְתֹּב לִילָדִים הִיא אָמְרָה: “פָּשׁוּט נִגְרַרְתִּי לְזֶה. כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁקָּרוּ לִי הָיוּ לֹא בְּכַוָּנָה. אֲנַחְנוּ חַיִּים מִמַּזָּל לְמַזָּל”.
אֵיזֶה מַזָּל יֵשׁ לָנוּ שֶׁזָּכִינוּ בְּכָזוֹ יוֹצֶרֶת!

לֵאָה נָאוֹר מִלְּאָה אֶת טֶנֶא הַיְּצִירוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִי!
בָּחַרְנוּ לְהָבִיא לָכֶם פֹּה טְעִימָה קְטַנָּה:שִׁיר עַל מַתַּן תּוֹרָה, שִׁיר עַל בִּכּוּרִים, וַאֲפִלּוּ שִׁיר עַל זְרָעִים קְצָת אֲחֵרִים… מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים? מָה נֶטַע שָׂמָה בְּטֶנֶא שֶׁלָּהּ?
מתוך: נטע אחיטוב, איך גורמים לילדים לצחוק וגם לחשוב? התשובה אצל לאה נאור, הארץ, 17.3.21

אֵיך מְכִינִים בִּכּוּרִים

עֲשֵׂה לְךָ גִּנָּה,
עֲבוֹד כָּל הַשָּׁנָה,
זְרַע זְרָעִים וּשְׁתוֹל שְׁתִילִים,
חַכֵּה עַד שֶׁיִהְיוּ גְּדוֹלִים –
וְאָז לֹא תִּצְטָרֵך לִשְׁאוֹל,
וְאָז יִהְיֶה לְךָ הַכֹּל לְבִכּוּרִים.

קַח גַּם סַלְסִלָּה.
קְטַנָּה?
רָצוּי גְּדוֹלָה,
קַשֵׁט אוֹתָה בִּפְרִי הַגַּן
וְזֶהוּ טֶנֶא מְצֻיָּן.

עֲשֵׂה לְךָ גַּם זֵר.
– טוֹב, אִם אַתָּה אוֹמֵר,
וְאַל תִּשְׁכַּח לָשִׁיר שִׁירִים
שֶׁמַּתְאִימִים לְבִכּוּרִים.

וְאָז לֹא תִּצְטָרֵך לִשְׁאוֹל,
וְאָז יִהְיֶה לְךָ הַכֹּל לְבִכּוּרִים.

זְרָעִים שֶׁל מַסְטִיק

לְנֶטַע וְלִי יֵשׁ סוֹד נֶחְמָד
שֶׁעוֹד לֹֹא סִפַּרְנוּ לְאַף אֶחָד.
אֲנַחְנוּ זָרַעְנוּ מִתַּחַת לַפְּלַסְטִיק
זְרָעִים שֶׁל מַסְטִיק, זְרָעִים שֶׁל מַסְטִיק.

בַּקַּיִץ הַבָּא, בַּקַּיִץ הַבָּא
נָרוּץ לַגִּנָּה בְּכָל יוֹם,
וְעַל כָּל גִּבְעוֹל, וְעַל כָּל עָנָף
יַבְשִׁיל לָנוּ מַסְטִיק אָדֹם.

בָּחַרְנוּ בַּמַּסְטִיק הֲכִי טָעִים,
חָתַכְנוּ אוֹתוֹ לִשְׁמוֹנָה זְרָעִים
עָדַרְנוּ, מָדַדְנוּ סִמָּנּוּ בְּסֶרֶט,
הֵכַנּוּ לַמַּסְטִיק גִּנָּה נֶהְדֶּרֶת.

בַּקַּיִץ הַבָּא, בַּקַּיִץ הַבָּא…

כִּמְעַט בְּכָל עֶרֶב אֲנַחְנוּ בָּאוֹת,
צָרִיךְ לְנַכֵּשׁ וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹת.
אֲנַחְנוּ עוֹבְדוֹת פֹּה בְּאֹפֶן קָבוּעַ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְיוֹתֵר בַּשָׁבוּעַ.

בַּקַּיִץ הַבָּא, בַּקַּיִץ הַבָּא…

בֵּינְתַיִם הַמַּסְטִיק עוֹד לֹא נָבַט
אַךְ נֶטַע אוֹמֶרֶת שֶׁלֹא אִכְפַּת.
הַמַּסְטִיק יִנְבֹּט, כָּכָה נֶטַע אוֹמֶרֶת,
פָּשׁוּט, כִּי כְּבָר אֵין לוֹ בְּרֵירָה אַחֶרֶת.

גְּדִי לְבִכּוּרִים

מילים: לאה נאור
לחן: קובי אשרת
מבצע: שלמה וישינסקי

אֲנִי הָלַכְתִּי, סְתָם הָלַכְתִּי לִי בַּדֶּרֶך,
הָיָה לִי יֶרֶק, עֲרֵמָה כָּזֹאת קְטַנָּה,
פִּתְאֹם רָאִיתִי נַעֲרָה קְטַנָּה עוֹמֶדֶת
עִם יוֹנָה.

אֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ: יַלְדָּה יָפָה סַפְּרִי לִי
מַדּוּעַ אַת עוֹמֶדֶת כָּכָה בַּפִּנָּה?
אָז הִיא אָמְרָה שֶׁלֹא מַרְשִׁים לִקְטוֹף פֹּה יֶרֶק
בְּשׁוּם גִּנָּה.

אָז הִתְחַלַּפְתִּי, אָז הִתְחַלַּפְתִּי,
עִם נַעֲרָה אַחַת קְטַנָּה
אֲנִי נָתַתִּי לָהּ אֶת כָּל הַיֶּרֶק
בִּשְׁבִיל יוֹנָה.

אֲנִי הָלַכְתִּי, סְתָם הָלַכְתִּי לִי בַּדֶּרֶך,
וְהַיּוֹנָה הַלְּבָנָה כָּך בְּיָּדִי.
פִּתְאֹם רָאִיתִי בַּפִּנָּה עוֹמֵד לוֹ יֶלֶד
עִם הַגְּדִי.

אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: סַפֵּר נָא לִי מַדּוּעֶ
אַתָּה עָצוּב מְאֹד, הָראש שֶׁלְךָ כָּפוּף.
אָז הוּא אָמַר: הַגְּדִי שֶׁלִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ
בִּכְלָל לָעוּף.

אָז הִתְחַלַּפְנוּ, אָז הִתְחַלַּפְנוּ,
כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בֵּין יְדִידִים.
אֵת הַיּוֹנָה שֶׁלִּי אֲנִי נָתַתִּי
בִּשְׁבִיל הַגְּדִי.

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר,
כֻּלָּם שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים כְּמוֹ בַּשִּׁירִים.
וְהָעִקָּר שֶׁגַּם אֲנִי סוֹף סוֹף הֵבֵאתִי בִּכּוּרִים.

כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה

כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה
הַמִּדְבָּר הָיָה שָׁקֵט וְשׁוּם צִפּוֹר אָז לֹא זִמְרָה,
וְהָרוּחַ לֹא נָשַׁב
וְאַף שׁוֹר אָז לֹא גָעָה,
וְהָעָם עָמַד סָבִיב וְאֶת הַכֹּל, הַכֹּל רָאָה.
כָּכָה בְּדִיּוּק קָרָה
כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

זֶה הָיָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי.
עוֹד אֶתְמוֹל גָמְרוּ כֻּלָּם שָׁם לְכַבֵּס אֶת הַשְׂמָלוֹת,
וּפִתְאֹום עָנָן כָּבֵד,
הַר סִינַי רָעַד כֻּלּוֹ,
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁכֻּלָּם מַמָּשׁ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת.

כָּכָה בְּדִיּוּק קָרָה
כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

מִן הָהָר עָלָה עָשָׁן,
זֶה הָיָה כְּמוֹ מִכִּבְשָׁן.
רַעַם וּבָרָק הָיָה וַחֲרָדָה וְקוֹל שׁוֹפָר.
וְהָעָם עָמַד בַּצָּד,
כִּי הָעָם כָּל כָּך נֶחְרָד.
כָּל הָעָם נָסוֹג אָחוֹר וְרַק מֹשֶׁה נִגַּשׁ לָהָר.

כָּכָה בְּדִיּוּק קָרָה
כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה

וּפִתְאֹום הָיְתָה דְמָמָה,
גַּם הָרוּחַ לֹא הָמָה,
הַדְּמָמָה הָיְתָה שְׁלֵמָה וְשׁוּם צִפּוֹר אָז לֹא זִמְּרָה,
וַאֲפִילוּ מַלְאָכִים
לֹא אָמְרוּ פִּתְאֹם שִׁירָה,
רַק הָאֱלוֹהִים דִּבֵּר וְכָל הָעָם קִבֵּל תּוֹרָה.

כָּכָה בְּדִיּוּק קָרָה
כְּשֶׁקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה

© כל הזכויות שמורות למחברת לאה נאור ולאקו”ם

הַאִם אַתֶּם מוּכָנִים לַחַג? בִּדְקוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּחִידוֹן!

לְחִידוֹן

הַדִּבֵּר הֶחָסֵר

“וַיְהִי‭ ‬בַיּוֹם‭ ‬הַשְּׁלִישִׁי‭ ‬בִּהְיֹת‭ ‬הַבֹּקֶר‭ ‬וַיְהִי‭ ‬קֹלֹת‭ ‬וּבְרָקִים‭ ‬וְעָנָן‭ ‬כָּבֵד‭ ‬עַל‭ ‬הָהָר‭ ‬וְקֹל‭ ‬שֹׁפָר‭ ‬חָזָק‭ ‬מְאֹד‭…‬”
(שמות‭ ‬יט, ‬טז)

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הִתְפַּזְּרוּ! אֵיפֹה הֵם?

*שִׂימוּ לֵב: הַמִּלִּים מוֹפִיעוֹת בְּאֹפֶן זֵהֶה לִכְתִיבָתָן בַּתָּנָךְ (כְּתִיב חָסֵר)

לְגִרְסָה מֻתְאֶמֶת לְהַדְפָּסָה

לָמָּה אוֹכְלִים עוּגוֹת בְּשָׁבוּעוֹת?

הַמִּנְהָג לֶאֱכֹל מוּצְרֵי חָלָב אָהוּב מְאוֹד (עַל יַצְרָנֵי הֶחָלָב וְאוֹהֲבֵי הַגְּבִינוֹת, עַל הַפָּרוֹת קְצָת פָּחוֹת…). מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין חָלָב לְשָׁבוּעוֹת? הִנֵּה רַעְיוֹן אֶחָד: הַתּוֹרָה, שֶׁאֶת קַבָּלָתָהּ אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים בְּשָׁבוּעוֹת, נִמְשְׁלָה לֶחָלָב. בַּמִּדְרָשׁ מַסְבִּירִים שֶׁבְּ”דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ” הַכַּוָּנָה הִיא לְמִלּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶן וְלוֹמְדִים אוֹתָן, וְהֵן מְזִינוֹת כְּמוֹ חָלָב וּמְתוּקוֹת כְּמוֹ דְּבַשׁ.

מַתְכּוֹן לְעוּגַת בִּיסְקְוִיטִים טְעִימָה

מָה צָרִיךְ?

תַּבְנִית בֵּינוֹנִית עֲגֻלָּה אוֹ מַלְבְּנִית

לַתַּחְתִּית:

1 חֲבִילַת בִּיסְקְוִיטִים (250 גר’)

חֶמְאָה מוּמֶסֶת (125 גר’)

לַקְּרֵם:

2 מְכָלֵי שַׁמֶּנֶת מְתוּקָה (500 מ”ל)

2 קֻפְסָאוֹת גְּבִינָה לְבָנָה 9% (500 גר’)

1/2 כּוֹס חָלָב (120 מ”ל)

1/4 כּוֹס סֻכָּר (50 גר’)

כַּפִּית קְלִפַּת לִימוֹן מְגֹרֶדֶת

1 אִינְסְטַנְט פּוּדִינְג וָנִיל (80 גר’)

לְקִשּׁוּט:

1/2 חֲבִילַת בִּיסְקְוִיטִים (125 גר’)

מָה עוֹשִׂים?

  • מְפוֹרְרִים אֶת הַבִּיסְקְוִיטִים.
  • מְעַרְבְּבִים אֶת הַפֵּרוּרִים עִם הַחֶמְאָה הַמּוּמֶסֶת.
  • מְהַדְּקִים הֵיטֵב אֶת הַפֵּרוּרִים בְּתַחְתִּית הַתַּבְנִית וְשָׂמִים בַּצַּד.
  • מַקְצִיפִים אֶת הַשַּׁמֶּנֶת בְּמֶשֶׁךְ כַּחֲצִי דַּקָּה.
  • מוֹסִיפִים לַשַּׁמֶּנֶת אֶת הֶחָלָב, הַסֻּכָּר, קְלִפַּת הַלִּימוֹן וְהָאִינְסְטַנְט פּוּדִינְג וָנִיל וּמַקְצִיפִים כַּמָּה דַּקּוֹת עַד לְקַבָּלַת קַצֶּפֶת יַצִּיבָה.
  • כְּשֶׁהַקַּצֶּפֶת יַצִּיבָה מוֹסִיפִים גְּבִינָה לְבָנָה וּמְעַרְבְּבִים בִּתְנוּעוֹת קִפּוּל.
  • שׁוֹפְכִים אֶת הַבְּלִילָה עַל תַּחְתִּית הַבִּיסְקְוִיטִים וּמְשַׁטְּחִים יָפֶה.
  • שׁוֹבְרִים אֶת הַבִּיסְקְוִיטִים שֶׁשָּׁמַרְנוּ לְקִשּׁוּט וּמְפַזְּרִים מֵעַל הָעוּגָה.
  • מַכְנִיסִים לַמְּקָרֵר לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת לְפָחוֹת לִפְנֵי שֶׁזּוֹלְלִים.
בְּתֵאָבוֹן!

מַעֲדִיפִים עוּגָה טִבְעוֹנִית?

  • הַחְלִיפוּ אֶת הֶחָלָב בַּחֲלַב סוֹיָה אוֹ קוֹקוֹס.
  • הַחְלִיפוּ אֶת הַגְּבִינָה בִּגְבִינַת סוֹיָה.
  • וּבִמְקוֹם הַשַּׁמֶּנֶת אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמֶּנֶת צִמְחִית אוֹ בַּחֲלַב קוֹקוֹס.

שִׁלְחוּ לָנוּ תְּמוּנוֹת שֶׁלָּכֶם עִם הָעוּגוֹת שֶׁהֲכַנְתֶּם, הַפְתָּעוֹת יִשָּׁלְחוּ לַתְּמוּנוֹת הַמְּקוֹרִיּוֹת בְּיוֹתֵר!

תְעוּדַת זֶהוּת

שֵׁם הַחַג?

חַג הַשָּׁבוּעוֹת

שֵׁמוֹת נוֹסָפִים?

חַג מַתַּן תּוֹרָה, חַג הַבִּכּוּרִים, חַג הַקָּצִיר, עֲצֶרֶת, יוֹם הַחֲמִשִּׁים, יוֹם הַקְהֵל

מָתַי חוֹגְגִים?

הַחַג חָל ב-ו' בְּסִיוָן, מִיָּד עִם סִיּוּם סְפִירַת הָעֹמֶר בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. מַהִי סְפִירַת הָעֹמֶר? מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה לִסְפֹּר אֶת 49 הַיָּמִים בֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת - בֵּין קְצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" (ויקרא כג, טו-טז). בְּיָמִים עָבְרוּ הָיָה נָהוּג בִּתְחִלַּת הַסְּפִירָה וּבְסִיּוּמָהּ לְהָבִיא לַמִּקְדָּשׁ מִנְחָה (מַתָּנָה לְאֵל, קָרְבָּן) לְרֶגֶל הַצְלָחַת הַיְּבוּלִים. 'הָעֹמֶר' הוּא קָרְבָּן שְׂעוֹרִים שֶׁמּוּבָא בְּפֶסַח (וּפֵרוּשׁוֹ הַמִּלּוּלִי: כַּמּוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל תְּבוּאָה, וּמִכָּאן הַשֵּׁם "סְפִירַת הָעֹמֶר"), וְאִלּוּ בַּשָּׁבוּעוֹת הֵבִיאוּ כְּקָרְבָּן - לֶחֶם חִטָּה.

הֵיכָן הַחַג נוֹלַד?

”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים” (שמות לד, כב). מְקוֹר הַחַג הוּא מֵהַתּוֹרָה, וְהוּא מִתְיַחֵס לְיָמִים שֶׁבָּהֶם עַם יִשְׂרָאֵל יָשַׁב בְּאַרְצוֹ וְקִיֵּם חַיֵּי חַקְלָאוּת. זֶהוּ הַחַג הַיָּחִיד שֶׁהַמּוֹעֵד שֶׁלּוֹ לֹא כָּתוּב בְּדִיּוּק וְיֵשׁ לְחַשֵּׁב אוֹתוֹ לְפִי יוֹם הַחֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר. בְּנוֹסָף, לְפִי אֶחָד הַחִשּׁוּבִים שֶׁל חָזָ"ל, זֶה הָיָה מוֹעֵד מַעֲמַד הַר סִינַי (אַחֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפֶסַח), וְלָכֵן הוּא נִקְבַּע גַּם כְּחַג מַתַּן תּוֹרָה.

מָה חוֹגְגִים?

לְפִי הַמָּסֹרֶת, בְּיוֹם זֶה חָל מַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁבּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּהַר סִינַי. בַּתּוֹרָה עַצְמָהּ חַג שָׁבוּעוֹת הוּא בִּכְלָל חַג חַקְלָאִי. חָזָ"ל הוֹסִיפוּ לַחַג הַזֶּה אֶת חֲגִיגַת מַתַּן תּוֹרָה, וְזוֹ הָיְתָה מַשְׁמָעוּתוֹ הָעִקָּרִית בְּרֹב שְׁנוֹת הַגָּלוּת מִן הָאָרֶץ. עִם הַחֲזָרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּתְּקוּפָה הַצִּיּוֹנִית, חִדְּשׁוּ בּוֹנֵי הָאָרֶץ אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ הַחַקְלָאִית, בְּעִקָּר כְּחַג הַבִּכּוּרִים - חֲגִיגַת רֵאשִׁית הַיְּבוּלִים.

מָהֵם מִנְהֲגֵי הַחַג?

זֶהוּ הַשֵּׁנִי מִבֵּין שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים (פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת) שֶׁבָּהֶם הָיָה נָהוּג בְּיָמִים עָבָרוּ לְהַגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. בְּחַג שָׁבוּעוֹת הֵחֵלָּה גַּם הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים - הַיְּבוּלִים הָרִאשׁוֹנִים - לַמִּקְדָּשׁ (שֶׁנִּמְשְׁכָה בְּהֶתְאֵם לָעוֹנָה הַחַקְלָאִית). כַּיּוֹם מְצֻיָּנִים מִנְהָגִים רַבִּים אֲחֵרִים: "תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת" - לְהִשָּׁאֵר עֵרִים בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה כָּל הַלַּיְלָה, כְּמֵעֵין הֲכָנָה נַפְשִׁית לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה (וּקְרִיאַת סִפּוּר מַעֲמַד הַר סִינַי בִּתְפִלַּת הַחַג בַּבֹּקֶר). לִקְרֹא אֶת מְגִלַּת רוּת שֶׁסִּפּוּרָהּ חָל בִּימֵי הַקָּצִיר וּמֻדְגָּשִׁים בָּהּ מַעֲשֵׂי חֶסֶד רַבִּים. לְהַתִּיז מַיִם כִּי הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם: "אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה" (תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, פב עא). לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב - אֶחָד הַטְּעָמִים לְכָךְ הוּא סִמְלִי: נִמְשְׁלָה תּוֹרָה לְחָלָב, עַל פִּי הַפָּסוּק "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, 11). בַּהִתְיַשְּׁבוּת הַחַקְלָאִית נָהוּג לַחְגֹּג אֶת חַג הַקָּצִיר וְהַבִּכּוּרִים בְּתַהֲלוּכוֹת חַקְלָאִיּוֹת.

מָה זֶה בִּכְלָל טֶנֶא?

בְּחַג זֶה הָיָה נָהוּג לְהַגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִם בִּכּוּרֵי הָאֲדָמָה מִתּוֹךְ שִׁבְעַת הַמִּינִים אֲסוּפִים בְּטֶנֶא. בִּכּוּרִים (מִן הַשֹּׁרֶשׁ בכ"ר, רִאשׁוֹן) - כְּלוֹמַר הַיְּבוּלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁצָּמְחוּ. טֶנֶא - סַל. "וְהָיָה כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (דברים כו, א-ב).

מָהֵם שִׁבְעַת הַמִּינִים?

”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ” (דברים, ח, ז-ח). חִטָּה, שְׂעוֹרָה, גֶּפֶן, תְּאֵנָה, רִמּוֹן, זַיִת וְכֵן תָּמָר - שֶׁמִּמֶּנּוּ מְפִיקִים סִילָאן הַמְּכֻנֶּה גַּם דְּבַשׁ תְּמָרִים.

עֶרְכֵי הַחַג?

חֶסֶד - כְּמַעֲשֶׂיהָ שֶׁל רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וּדְמוּיוֹת אֲחֵרוֹת בִּמְגִלַּת רוּת. קֶשֶׁר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה (קָצִיר, בִּכּוּרִים וְכוּ'). עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כּוֹלְלִים גַּם חֻקִּים חֲשׁוּבִים לַיְּחָסִים בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה, וְהֵם הַמַּתְוִים דֶּרֶךְ וּמְאַחֲדִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל סְבִיב עֲרָכִים מְשֻׁתָּפִים. אַחְוָה וְסוֹלִידָרִיּוּת עִם עַם יִשְׂרָאֵל, וְאֶפְשָׁרוּת גִּיּוּר (הִצְטָרְפוּת לָעָם) כְּפִי שֶׁנָּהֲגָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה (בִּדְבָרֶיהָ לְנָעֳמִי חֲמוֹתָהּ): "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות א, 16).

וְלָמָּה אוֹכְלִים עוּגוֹת גְּבִינָה?

הַמִּנְהָג לֶאֱכֹל מוּצְרֵי חָלָב אָהוּב מְאוֹד (עַל יַצְרָנֵי הֶחָלָב וְאוֹהֲבֵי הַגְּבִינוֹת, עַל הַפָּרוֹת קְצָת פָּחוֹת...). מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין חָלָב לְשָׁבוּעוֹת? הִנֵּה רַעְיוֹן אֶחָד: הַתּוֹרָה, שֶׁאֶת קַבָּלָתָהּ אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים בְּשָׁבוּעוֹת, נִמְשְׁלָה לֶחָלָב. בַּמִּדְרָשׁ מַסְבִּירִים שֶׁבְּ"דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" הַכַּוָּנָה הִיא לְמִלּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶן וְלוֹמְדִים אוֹתָן, וְהֵן מְזִינוֹת כְּמוֹ חָלָב וּמְתוּקוֹת כְּמוֹ דְּבַשׁ.

הַסַּלִּים הַמְּבֻלְבָּלִים

כָּל‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬וְהַיְּלָדוֹת‭ ‬הֵבִיאוּ‭ ‬לַגַּן‭ ‬טֶנֶא,‭ ‬אֲבָל‭ ‬כְּשֶׁרָקְדוּ‭ ‬ לִצְלִילֵי‭ ‬הַשִּׁיר‭ ‬”סַלֵּינוּ‭ ‬עַל‭ ‬כְּתֵפֵינוּ” ‬ כָּל‭ ‬הַסַּלִּים‭ ‬הִתְבַּלְבְּלוּ‭.‬ עִזְרוּ‭ ‬לָהֶם‭ ‬לִמְצֹא‭ ‬אֶת‭ ‬הַטֶּנֶא‭ ‬שֶׁלָּהֶם:

גִּרְרוּ אֶת הַנְּקֻדָּה הָאֲדֻמָּה לַסַּל הַנָּכוֹן

‭"‬וְחַג‭ ‬שָׁבֻעֹת‭ ‬תַּעֲשֶׂה‭ ‬לְךָ‭ ‬בִּכּוּרֵי‭ ‬קְצִיר‭ ‬חִטִּים‭...‬"
(שמות‭ ‬לד‭ ‬ כב)

בְּחַן אֶת עַצְמְךָ:

דִּבֵּר חָדָשׁ שֶׁחָשׁוּב לִי לְהוֹסִיף וְלִמְסֹר לְעוֹלָם:

929 בקטנה שבועות

בִּשְׁבִילִי הַמִּשְׁפָּחָה תָּמִיד בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

הַרְבּוּ בְּחִבּוּקִים!
זֶה הַדִּבֵּר הַמְּדֻיָּק לך

929 בקטנה שבועות

אֲנִי וּמִסְפָּרִים זֶה לֹא מַמָּשׁ סִפּוּר אַהֲבָה...

לֹא תִּלְמְדוּ מָתֵמָטִיקָה!
זֶה הַדִּבֵּר בִּשְׁבִילך

929 בקטנה שבועות

לֹא מְשַׁנֶּה מָה -
אֲנִי חַיָּב אֶת הַנַּיָּד לְיָדִי!

הַדִּבֵּר שלך:
לֹא תְּדַבְּרוּ בַּטֵּלֵפוֹן
וְתַגִּידוּ לִי לַעֲזֹב אֶת שֶׁלִּי!

929 בקטנה שבועות

נִמְאַס לִי שֶׁאוֹמְרִים לִי מָה לֶאֱכֹל!

אִכְלוּ מַמְתַּקֵּיכֶם כִּרְצוֹנְכֶם -
זֶה הַדִּבֵּר הַטָּעִים וְהַמַּתְאִים מִכֹּל!

אָז מָה הַדִּבֵּר שֶׁלך?

הַזְמָנָה לְמַחְשָׁבָה

מָה‭ ‬הֵם‭ ‬הַדִּבְּרוֹת‭ ‬בַּבַּיִת‭ ‬שֶׁלָּך? ‬מָה‭ ‬הֵם‭ ‬הַדְּבָרִים‭ ‬שֶׁהֲכִי‭ ‬חֲשׁוּבִים‭ ‬אֶצְלְך ‬בַּבַּיִת‭?‬ (אֵלֶּה‭ ‬יְכוֹלִים‭ ‬לִהְיוֹת‭ ‬דְּבָרִים‭ ‬גְּדוֹלִים, ‬כְּמוֹ‭ ‬לֹא‭ ‬לְשַׁקֵּר,‭ ‬וְגַם‭ ‬דְּבָרִים‭ ‬קְטַנִּים,‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬לֹא‭ ‬לִהְיוֹת‭ ‬מוּל‭ ‬מָסַכִּים‭ ‬יוֹתֵר‭ ‬מִשָּׁעָה‭ ‬בְּיוֹם‭…‬)

שִׁלְחוּ‭ ‬לָנוּ‭ ‬תְּמוּנָה‭ ‬שֶׁמַּתְאִימָה‭ ‬לַדִּבֵּר‭ ‬שֶׁלָּכֶם!‬
הַדִּבְּרוֹת‭ ‬הַיְּצִירָתִיִּים‭ ‬בְּיוֹתֵר‭ ‬יְקַבְּלוּ‭ ‬מֵאִתָּנוּ‭ ‬הַפְתָּעָה‭!!

אֲבוּדוֹת בַּשָּׂדוֹת

נָעֳמִי וְרוּת קָבְעוּ לְהִפָּגֵשׁ בִּשְׂדֵה הַשִּׁבּוֹלִים, אַךְ הַחֹשֶׁךְ יָרַד וְהֵן מִתְקַשּׁוֹת לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ זוֹ אֶל זוֹ. הַאִם תּוּכְלוּ לַעֲזֹר לָהֶן לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה?
לְגִרְסָה מֻתְאֶמֶת לְהַדְפָּסָה

"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי."
(מגילת רות א, טז)

"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי."
(מגילת רות א, טז)

רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל רוּת?

לְהַאֲזָנָה בִּסְפּוֹטִיפַי
929 בקטנה

"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱ‍לִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן..."
(מגילת רות א, א-ב)

יוֹצְרִים בְּעִקְבוֹת מְגִלַּת רוּת וּבְהַשְׁרָאַת חֲנוֹך פִיבֵן!

רוֹצִים לִיצֹר בְּהַשְׁרָאַת הַסִּרְטוֹן?
נִשְׂמַח אִם תִּשְׁלְחוּ אֵלֵינוּ אֶת הַיְּצִירוֹת שֶׁלָּכֶם!
929 בקטנה

כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת!

סִרְטוֹן מְאֻיָר עַל מְגִלַת רוּת

“‬וּבְקֻצְרְכֶם‭ ‬אֶת‭ ‬קְצִיר‭ ‬אַרְצְכֶם‭ ‬לֹא‭ ‬תְכַלֶּה‭ ‬פְּאַת‭ ‬שָׂדְךָ‭ ‬בְּקֻצְרֶךָ‭ ‬וְלֶקֶט‭ ‬קְצִירְךָ‭ ‬לֹא‭ ‬תְלַקֵּט‭.‬
לֶעָנִי‭ ‬וְלַגֵּר‭ ‬תַּעֲזֹב‭ ‬אֹתָם…”
(ויקרא כג, כב)

פֵּאָה

הַתְּבוּאָה שֶׁבִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, בַּשּׁוּלַיִם שֶׁלּוֹ. אוֹתָהּ בַּעַל הַשָּׂדֶה לֹא קוֹצֵר אֶלָּא מַשְׁאִיר לָעֲנִיִּים.

לֶקֶט

מְעַט‭ ‬הַתְּבוּאָה‭ ‬שֶׁנּוֹפֶלֶת‭ ‬בִּזְמַן‭ ‬הַקָּצִיר.
מָה‭ ‬שֶׁנּוֹפֵל‭ -‬‭ ‬מַשְׁאִירִים‭ ‬לָעֲנִיִּים‭.‬

שִׁכְחָה

הַתּוֹצֶרֶת‭ ‬הַחַקְלָאִית‭ ‬שֶׁהַחַקְלַאי‭ ‬שָׁכַח‭.
‬אִם‭ ‬שָׁכַחְתָּ‭ ‬‮–‬‭ ‬הַשְׁאֵר‭ ‬לָעֲנִיִּים‭.

הַזְמָנָה לְלִמּוּד וּלְשִׂיחָה

הַחֹק הַתָּנָכִי מְחַיֵּב אֶת הַחַקְלָאִים לְהַשְׁאִיר מֵהַתּוֹצֶרֶת שֶׁלָּהֶם גַּם לַעֲנִיִּים.
הַיּוֹם הַחֻקִּים קְצָת אֲחֵרִים, וַעֲדַיִן יֵשׁ חֻקִּים שֶׁדּוֹאֲגִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתֵּן לְמִי שֶׁצָּרִיךְ.

  1. מַדּוּעַ צָרִיךְ חֻקִּים כָּאֵלּוּ?
  2. לְדַעְתּך, הַאִם בְּנֵי אָדָם הָיוּ נוֹתְנִים גַּם בִּלְעֲדֵי הַחֹק?
  3. מָתַי קָשֶׁה לך לַחֲלֹק? מָתַי זֶה קַל?

מְגִלַּת רוּת בַּחֲרוּזִים

סִפּוּר שֶׁל מְסִירוּת – מְגִלַּת רוּת

סִפּוּרֵנוּ‭ ‬כָּתוּב‭ ‬בַּמְּגִלָּה‭,‬

בָּהּ‭ ‬הַכֹּל‭ ‬הֵחֵל‭ ‬בְּצָרָה‭ ‬גְּדוֹלָה‭.‬

נָעֳמִי‭ ‬אִבְּדָה‭ ‬הַכֹּל‭ ‬‮–‬‭ ‬

אֵבֶל‭ ‬גָּדוֹל‭,‬

בַּעֲלָהּ‭ ‬וּבָנֶיהָ‭ ‬‮–‬‭ ‬מַחְלוֹן‭ ‬וְכִלְיוֹן

אֵיזוֹ‭ ‬טְרָגֶדְיָה,‭ ‬אֵיזֶה‭ ‬אָסוֹן‭!‬

רַק‭ ‬כַּלּוֹתֶיהָ‭ ‬הַמּוֹאֲבִיּוֹת‭ ‬נוֹתְרוּ

וְאַחַת‭ ‬לַשְּׁנִיָּה‭ ‬הֵן‭ ‬הִתְמַסְּרוּ‭.‬

אַךְ‭ ‬נָעֳמִי‭ ‬עֲצוּבָה‭ ‬וּטְרוּדָה‭,‬

מַחֲלִיטָה‭ ‬לָשׁוּב‭ ‬אֶל‭ ‬אֶרֶץ‭ ‬יְהוּדָה‭.‬

‭”‬אָשׁוּב‭ ‬לְבַדִּי,‭ ‬לֹא‭ ‬רוֹצָה‭ ‬לְהַכְבִּיד

אַתֶּן‭ ‬עוֹד‭ ‬צְעִירוֹת‭,

‬לָכֶן‭ ‬יֵשׁ‭ ‬פֹּה‭ ‬עָתִיד‭”.‬

עָרְפָּהּ‭ ‬הִפְנְתָה‭ ‬לָהּ‭ ‬עֹרֶף‭

‬וְנִשְׁאֲרָה‭ ‬בְּמוֹאָב‭,‬

וְאִלּוּ‭ ‬רוּת, ‭‬לִבָּהּ‭ ‬זָהָב‭:‬

‭”‬כִּי‭ ‬אֶל‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬תֵּלְכִי‭ ‬אֵלֵךְ‭”‬

וְהוֹסִיפָה‮– ‬‭ ‬רַק

“‬הַמָּוֶת‭ ‬יַפְרִיד‭ ‬בֵּינִי‭ ‬וּבֵינֵךְ‭”‬.

נָעֳמִי‭ ‬וְרוּת‭ ‬יוֹצְאוֹת‭ ‬לְמַסָּע‭,‬

עֲיֵפוֹת,‭ ‬רְעֵבוֹת‭ ‬וּלְלֹא‭ ‬פַּרְנָסָה‭.‬

הוֹלֶכֶת‭ ‬רוּת‭ ‬לְלַקֵּט‭ ‬שִׁיבּוֹלִים,‬

כָּךְ‭ ‬עָשׂוּ‭ ‬בַּזְּמַנִּים‭ ‬הַהֵם‭ ‬הָעֲנִיִּים‭,‬

בַּשָּׂדֶה‭ ‬שֶׁל‭ ‬בֹּעַז‭,‬

‭)‬וְשָׂדֶה‭ ‬הָיָה‭ ‬עֹשֶׁר‭ ‬גָּדוֹל‭ ‬אָז‭.(‬

וְשָׁם‭ ‬בַּשָּׂדֶה,‭ ‬בֵּין‭ ‬לֶקֶט,‭ ‬פֵּאָה‭ ‬וְשִׁכְחָה‭,‬

חָלָה‭ ‬בַּסִּפּוּר‭ ‬תַּהְפּוּכָה‭.‬

‭”‬מַדּוּעַ‭ ‬מָצָאתִי‭ ‬חֵן‭ ‬בְּעֵינֶיךָ‭ ‬לְהַכִּירֵנִי

‬וְאָנֹכִי‭ ‬נָכְרִיָּה‭”‬

בֹּעַז‭ ‬רוֹאֶה‭ ‬מֵעֵבֶר‭ ‬לֶהֱיוֹתָהּ‭ ‬מוֹאָבִיָּה‭,‬

הוּא‭ ‬מְזַהֶה‭ ‬אֶת‭ ‬טוּב‭ ‬לִבָּהּ‭,‬

וּמִתְפַּתֵּחַ‭ ‬סִפּוּר‭ ‬אַהֲבָה‭.‬

בֹּעַז‭ ‬מְאַרְגֵּן‭ ‬הַכֹּל‭ ‬בִּרְגִישׁוּת‭ ‬וּבִתְבוּנָה

וְסִפּוּרֵינוּ‭ ‬מִסְתַּיֵּם‭ ‬בַּחֲתֻנָּה‭!‬

נָעֳמִי‭ ‬קִבְּלָה‭ ‬אֶת‭ ‬נַחֲלָתָהּ‭

‬וְאֶת‭ ‬מְנוּחָתָהּ

וְגַם‭ ‬תּוֹסֶפֶת‭ ‬לְמִשְׁפַּחְתָּהּ ‭ ‬‮–‬‭ ‬

רוּת‭ ‬יָלְדָה‭ ‬אֶת‭ ‬עוֹבֵד

(סָבוֹ‭ ‬שֶׁל‭ ‬דָּוִד‭ ‬הַמֶּלֶךְ‭(

וְזֶה‭ ‬כָּל‭ ‬הַסִּפּוּר,‬ בְּעֵרֶךְ‭…‬

הִיא‭ ‬הִפְגִּינָה‭ ‬יָזְמָה‭ ‬וַחֲבֵרוּת

וְקִבְּלָה‭ ‬מְגִלָּה‭ ‬מִשֶּׁלָּהּ, ‬הֲרֵי‭ ‬זוֹהִי‭ ‬רוּת‭.‬

(חרזה‭ ‬הדס‭ ‬גלבוע)

"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי."
(מגילת רות א, טז)

929 בקטנה

מִי וּמָה אֲנִי?

מֵאֲחוֹרֵי הַכַּרְטִיסִיּוֹת מִסְתַּתְּרִים זוּגוֹת.
גַּלוּ מִי הֵם הַזּוּגוֹת וְחַבְּרוּ בְּנֵיהֶם. בְּהַצְלָחָה!

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.