גֶּשֶׁם
"וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ
עָבִים
וְרוּחַ
וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל…
וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ
וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה."
(מלכים א' יח, מה–מו)
בתום בצורת קשה השמיים מתקדרים וגשם מציף את הכול. ואליהו הנביא הזועם מתחיל לחייך והחיוך הופך לצחוק גדול של אושר, ואליהו הזקן מתמלא כוחות של ילד ורץ ומקפץ בשלוליות כל הדרך עד יזרעאל.
(דניאל שרשבסקי)
אגדה זעירה על גשם, אלכס אפשטיין
היה היה איש זקן, שתמיד יצא מהבית עם שתי מטריות, למקרה שיפגוש אותה שוב.
אני קמה, ענבר וייס
אֲנִי קָמָה סְלָעִים שֶׁל שׁוֹבֵר גַּלִּים
אֲנִי קָמָה דֶּלֶת חוֹרֶקֶת
אֲנִי קָמָה עָצִיץ נָפַל מִמִּרְפֶּסֶת
אֲנִי קָמָה קְלִידִים שְׁקוּעִים בַּפְּסַנְתֵּר
הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יוֹדַעַת
לָקוּם לִימוֹן שֶׁהָרֶגַע נִפְרַס
לָקוּם חַלָּה נֶאֱפֵית בַּתַּנּוּר
לָקוּם הַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ
לָקוּם הֵי, תִּרְאוּ,
הִתְחִיל גֶּשֶׁם.
אֲנִי קָמָה דֶּלֶת חוֹרֶקֶת
אֲנִי קָמָה עָצִיץ נָפַל מִמִּרְפֶּסֶת
אֲנִי קָמָה קְלִידִים שְׁקוּעִים בַּפְּסַנְתֵּר
הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יוֹדַעַת
לָקוּם לִימוֹן שֶׁהָרֶגַע נִפְרַס
לָקוּם חַלָּה נֶאֱפֵית בַּתַּנּוּר
לָקוּם הַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ
לָקוּם הֵי, תִּרְאוּ,
הִתְחִיל גֶּשֶׁם.
