פֶּסַח בָּא!

קֻשְׁיוֹת וּפְעִילוּיוֹת לְחַג הַחֵרוּת וְהַזִכָּרוֹן

מִתְכּוֹנְנִים לַסֵדֶר

מְסַפְּרִים וּמְסַדְרִים אֶת שֻׁלְחַן הַחַג!

מְטַיְלִים

מְטַיְלִים עִם הַתָנָךְ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

פֶּסַח בָּא!

לְעוֹד שִׁירִים וְחִידוֹנִים - לַחֲצוּ עַל הָאֲפִיקוֹמָנִים!

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם."
שמות יב, יז

חג פסח עם 929 בקטנה

מִתְכּוֹנְנִים לַסֵדֶר

לַחֲצוּ עַל הַפְּרָחִים וְתֵצְאוּ מֻרְוָחִים!

"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב."
שמות יג, ד

חג פסח עם 929 בקטנה

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה

חַג הַזִכָּרוֹן: שִׁיר וְשִׂיחַ וְחִידוֹן

"יֵשׁ דְבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר
אֲבָל שׁוֹכֵחַ, אֲפִלוּ שֶׁנִסִיתִי בְּכָל הַכּוֹחַ
וְדַוְקָא הַדְבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ
לֹא יוֹצְאִים לִי מֵהַמוֹח"
(הדס גלבוע)

חַג הַפֶּסַח הוּא גַם חַג הַזִכָּרוֹן

סֵדֶר פֶּסַח מַזְמִין אוֹתָנוּ לִצְלֹל לַזִכָּרוֹן הַהִיסְטוֹרִי דֶרֶךְ הַסְמָלִים, הַמַאֲכָלִים וְהַסִפּוּרִים.
אֲנַחְנוּ צוֹלְלִים לַזִכְרוֹנוֹת הָרָעִים – לטעמהּ הַמַר שֶׁל הָעַבְדוּת.
אֲנַחְנוּ צוֹלְלִים לַזִכְרוֹנוֹת הַטוֹבִים – לַשִׁחְרוּר, לְטַעְמָה הַמְשַׁכֵּר שֶׁל הַחֵרוּת.

לָמָה?

לָמָה צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת הָרְגָעִים הַקָשִׁים? לָמָה לִזְכֹּר אֶת הָעַבְדוּת?
לָמָה לְהַרְגִישׁ כְּאִלוּ זֶה קָרָה לָנוּ? הֲרֵי זֶה לֹא קָרָה לָנוּ וְזֶה קָרָה מִזְמַן…
מָה דַעְתְכֶם?
מָה יוֹתֵר קַל לָכֶם לִזְכֹּר? דְבָרִים טוֹבִים אוֹ רָעִים?

מָה אַתֶם זוֹכְרִים מֵהַסִפּוּר שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם?
בִּדְקוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּחִידוֹן!

סִפּוּר: מִי אֵלִיָהוּ?

לָמָה לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם? כְּדֵי לַעֲשׂוֹת!

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים שֶׁהָיִינוּ פַּעַם עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם, אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים כַּמָה קָשֶׁה לִהְיוֹת חַלָשׁ, כַּמָה רַע לִהְיוֹת מְנֻצָל, כַּמָה מֻרְכָּב לִהְיוֹת הַזָר.
וְהַיוֹם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי חֹרִין, וְיֵשׁ לָנוּ הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹחֲרִים, אֲנַחְנוּ אַחְרָאִים לִדְאֹג לָרְוָחָה וְלַשִׂמְחָה שֶׁל כֻּלָם – גַם שֶׁל הַגֵר, הַיָתוֹם וְהָאַלְמָנָה בְּיִחוּד בְּפֶסַח אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, לִפְעֹל וּלְשַׂמֵחַ אֲחֵרִים.
הָיֹה הָיָה בְּרוּסְיָה הָרְחוֹקָה
אִישׁ עָשִׁיר, מְכֻבָּד וּשְׁמוֹ אַלְמוֹנִי.
הָיָה לוֹ הַכֹּל וּבְכָל זֹאת הוּא חָשׁ מוּעָקָה
לְגַבֵּי עִנְיָן אֶחָד טוֹרְדָנִי.
כָּל שָׁנָה הוּא מֵכִין שֻׁלְחַן סֵדֶר גָדוּשׁ כַּהֲלָכָה,
בּוֹחֵר אֶת הַיַיִן הֲכִי יָקָר וּמְמַלֵא אֶת הַגָבִיעַ.
הוּא אַף נִשְׁאַר עֵר עַד הַזְרִיחָה
אַךְ אֵלִיָהוּ לֹא בָּא, הוּא פָּשׁוּט לֹא מַגִיעַ.
“אֲנִי חַיָב לִפְגֹשׁ אֶת אֵלִיָהוּ הַנָבִיא”,
הָעִנְיָן לֹא נוֹתֵן לוֹ מַרְגוֹעַ
הוּא נִגַשׁ אֶל הָרַב עֵצָה לְהָבִיא
וּכְבוֹד הָרַב נוֹתֵן לוֹ כְּתֹבֶת וְאוֹמֵר לוֹ – לִנְסֹעַ.
הוּא מַגִיעַ לְבַיִת יָשָׁן וְרָעוּעַ
נִכְנַס בַּשַׁעַר הֶחָלוּד,
הַחַלוֹן שָׁבוּר, הַוִילוֹן קָרוּעַ
וְקוֹל שׁוֹאֵל: “הָלַכְתָ לְאִבּוּד?”
אַלְמוֹנִי פָּתַח אֶת הַפֶּתֶק מִכְּבוֹד הָרַב
וְשָׁאַל: “הַאִם זֶה בֵּיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי?”
הִבִּיט הָאִישׁ הָאֶבְיוֹן בַּמִכְתָב
וְהִנְהֵן: “אָכֵן, זֶה אֲנִי”.
בִּקֵשׁ אָז אַלְמוֹנִי לְהִשָׁאֵר לִסְעוּדַת הַחַג
“כַּמוּבָן, רַק אִם זֶה בְּסֵדֶר” הוּא הָיָה קְצָת נָבוֹךְ.
וּפְלוֹנִי עָנָה בְּמַבָּט מְעַט מֻדְאָג
“הִשָׁאֵר, בְּאוֹרְחִים לֹא נַחֲסֹךְ”.
וְהִנֵה יֵשׁ עוֹד יוֹמַיִם עַד עֶרֶב הַחַג
וְאַלְמוֹנִי מַמְתִין בְּבֵית הַמִשְׁפָּחָה
וּבֵינְתַיִם מְתַקֵן אֶת הַדְלִיפָה בַּגַג
וְדוֹאֵג לְמִצְרָכִים לַאֲרוּחָה.
הוּא מְסַיֵעַ בְּסִיוּד הַקִירוֹת
תוֹפֵר אֶת הַמַצָעִים הַבְּלוּיִים,
עַל ‘מָה נִשְׁתַנָה’ עוֹרֵךְ חֲזָרוֹת
וַאֲפִלוּ קוֹנֶה בִּגְדֵי חַג לַיְלָדִים.
מִסָבִיב לְשֻׁלְחַן הַחַג מִתְיַשֶׁבֶת מִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי
הַשִׂמְחָה וְהַהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה.
בְּרֹאשׁ הַשֻׁלְחָן מָקוֹם כָּבוֹד לְאוֹרֵחַ אַלְמוֹנִי.
נִגְמַר הַסֵדֶר, הַלַיְלָה עָלָה וּמִי עֲדַיִן לֹא בָּא…?
אָרַז אַלְמוֹנִי אֶת חֲפָצָיו וְהִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ עִם הַזְרִיחָה
מָה רַבָּה בְּלִבּוֹ הָאַכְזָבָה.
וְהִנֵּה נִצֶבֶת לְיַד הַדֶלֶת כָּל הַמִשְׁפָּחָה
“אֵיךְ נוּכַל לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה?”
חִבְּקוּהוּ בְּאֹשֶׁר: “תוֹדָה רַבָּה!”
בִּקְשׁוּ לְהוֹדוֹת פֶּה אֶחָד
“אַךְ אֵלִיָהוּ הַנָבִיא לֹא בָּא”
אַלְמוֹנִי אָמַר עָצוּב וְנִפְחַד.
“אֲבָל בִּזְכוּתְךָ הַכֹּל נִשְׁתַנָה,
לֹא חָלַמְנוּ עַל לֵיל סֵדֶר כָּזֶה חֲגִיגִי וַאֲבִיבִי –
הֵבֵאתָ לָנוּ חַג בְּמַתָנָה
בִּשְׁבִילֵנוּ אַתָה הוּא אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא”.
“אֲנִי?” שָׁאַל אַלְמוֹנִי, לֶחְיוֹ סְמוּקָה,
“לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח כָּזֶה אוֹרֵחַ,”
הַלֵב שֶׁל אַלְמוֹנִי הָלַם בְּחָזְקָה
“עָשִׂיתָ לָנוּ אֶת הַחַג בֶּאֱמֶת שָׂמֵחַ”.
וְהֵם נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם
בְּחִבּוּק וּנְשִׁיקָה
וּמֵאָז וְעַד הַיוֹם
אַלְמוֹנִי עָשָׂה וְעָשָׂה וְיוֹתֵר לֹא חִכָּה

הַאִם גַם אַתֶם יְכוֹלִים לִהְיוֹת "אֵלִיָהוּ" לִפְעָמִים? מָתַי? אֵיךְ?

על פי סיפור מתוך ארכיון הסיפור העממי. מספרו הסידורי: 9796. הסיפור נרשם על ידי מלכה כהן מפי אביה ומצוי בקובץ הסיפורים שהוציאה מלכה כהן: מפי העם: סיפורי-עם מפי עדות ישראל, כרך 3 , החברה לחקר הפולקלור, 1976 סיפור א’ : אכן, הוא ראה את אליהו הנביא
“מָאתַיִם מִילְיוֹן פְּלִיטִים
אַרְבַּע מֵאוֹת מִילְיוֹן רְעֵבִים
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה וְאַחַר כָּךְ שׁוֹכֵחַ…
כָּכָה זֶה בַּחַיִים”
קרדיט: קטע מתוך השיר “מיליארד סינים”. מילים: ז’אק לנדסמן, תרגום: יהונתן גפן. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו”ם.

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

מָה דַעְתְכֶם? כָּכָה זֶה בַּחַיִים? אוֹ שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת אֵלִיָהוּ לִפְעָמִים?

מִשְׂחַק הַזִכָּרוֹן

לִקְרַאת פֶּסַח כְּדַאי לָנוּ לְחַדֵד אֶת הַזִכָּרוֹן!
מֻזְמָנִים לְהַדְפִּיס, לִצְבֹּעַ, לִגְזֹר וּלְשַׂחֵק אוֹ לְשַׂחֵק פֹּה בַּמַחְשֵׁב.

שֵׁם הַחַג:

פֶּסַח

עוֹד שֵׁמוֹת:

חַג הַמַצוֹת, חַג הָאָבִיב, חַג הַחֵרוּת.

מְקוֹר הַשֵׁם:

פֶּסַח מַזְכִּיר אֶת לֵיל הַיְצִיאָה מִמִצְרַיִם. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בִּשְׁעַת מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת, אֱלֹהִים דִלֵג (בְּעִבְרִית יָפָה – פָּסַח) עַל בָּתֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִצִיל אוֹתָם מֵהַמַכָּה.

מָה חוֹגְגִים?

אֶת יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם וְאֶת הַמַעֲבָר מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

מָתַי חוֹגְגִים אֶת פֶּסַח?

פֶּסַח הוּא חַג שֶׁנִמְשָׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. הַלַיְלָה הָרִאשׁוֹן בְּי"ד בְּנִיסָן בָּעֶרֶב – הוּא לֵיל הַסֵדֶר, וְהַיוֹם הָאַחֲרוֹן, כ"א בְּנִיסָן, מְכֻנֶה "שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח". הַיָמִים שֶׁבֵּין לְבֵין הֵם יְמֵי "חֹל הַמוֹעֵד". חֹל הַמוֹעֵד אֵלוּ יְמֵי חַג מְיֻחָדִים, הֵם שׁוֹנִים בְּכָךְ שֶׁהֵם לְלֹא כָּל הַהֲלָכוֹת וְהַמִגְבָּלוֹת שֶׁהַתוֹרָה דוֹרֶשֶׁת בִּימֵי חַג.

מְקוֹם הַלֵדָה:

כְּבָר בְּמִצְרַיִם, עוֹד לִפְנֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם צִיְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לֵיל הַסֵדֶר הָרִאשׁוֹן:
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם."
(שְׁמוֹת יב, מב)

מָהֵם מִנְהֲגֵי הַחַג ומצוותיו?

נִקְיוֹן הַבַּיִת
בְּדִיקַת חָמֵץ וּבִעוּרוֹ (שְׂרֵפָתוֹ)
אֲכִילַת מַצוֹת
הִמָנְעוּת מֵחָמֵץ
מִשְׂחָק בֶּאֱגוֹזִים
טִיוּלֵי טֶבַע לִכְבוֹד הָאָבִיב

בְּלֵיל הַסֵדֶר נָהוּג:

לְסַפֵּר אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
לִשְׁתוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן
לֶאֱכֹל מִצַלַחַת הַסֵדֶר הַסִמְלִית
לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֲפִיקוֹמָן וּלְעוֹרֵר אֶת הַיְלָדִים לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת

מָה זֶה בִּכְלָל אֲפִיקוֹמָן?

אֲפִיקוֹמָן הוּא כִּנוּי לְמַצָה שֶׁאוֹכְלִים לִקְרַאת סוֹף הַסֵדֶר בַּסִימָן "צָפוּן" וּמִתוֹךְ הַסִימָן נוֹלַד הַמִנְהָג לְהַחְבִּיא אוֹתָהּ לַיְלָדִים. (פֵּרוּשׁ הַמִלָה 'אֲפִיקוֹמָן' הוּא כַּנִרְאֶה מֵעֵין קִנוּחַ אוֹ מַשְׁקֶה שֶׁנִתָן בְּסוֹף הַסְעוּדָה)

מָהֵם סִימָנֵי הַסֵדֶר?

מִכֵּיוָן שֶׁלֵיל הַסֵדֶר הוּא אָרֹךְ, הוֹסִיפוּ לוֹ סִימָנִים מְחֹרָזִים שֶׁיַעַזְרוּ לִזְכֹּר מָה הַסֵדֶר בַּסֵדֶר: קַדֵשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מַגִיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ הַלֵל, נִרְצָה.

עֶרְכֵי הַחַג:

הוֹלָדַת הָעָם
הַזְכוּת לְחֵרוּת
הַעֲבָרַת הַמָסֹרֶת מִדוֹר לְדוֹר
הַקֶשֶׁר לַטֶבַע הָאֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי

לָמָה מַצוֹת?

הַמַצוֹת מְכֻנוֹת גַם "לֶחֶם עֹנִי", מִכֵּיוָן שֶׁנֶאֱפוּ בִּמְהִירוּת לִפְנֵי הַתְפִיחָה וּמְסַמְלוֹת דֹחַק וְצִמְצוּם. הֵן מַזְכִּירוֹת לָנוּ שֶׁיֵשׁ עֲדַיִן עֲנִיִים וַעֲבָדִים בָּעוֹלָם, וְשֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵן אֶת הָעוֹלָם וּלְהוֹצִיא אֲנָשִׁים נוֹסָפִים לְחֵרוּת. בְּשָׁנָה זוֹ, התשפ"ד, נְיַחֵל גַם לְשִׁחְרוּרָם מֵהַשֶׁבִי שֶׁל הַחֲטוּפִים – גְבָרִים, נָשִׁים וִילָדִים הַמֻחְזָקִים בִּידֵי אוֹיְבֵינוּ.
סִפּוּר הַיְצִיאָה לְחֵרוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר זֶה דוֹרוֹת מֵהַהוֹרִים לְיַלְדֵיהֶם: "וְהִגַדְתָ" – כָּל אֶחָד מוֹסִיף אֶת הַקוֹל שֶׁלוֹ בַּסִפּוּר הַמִשְׁפַּחְתִי וְהַלְאֻמִי.

וּמָה קָשׁוּר הַמִשְׂחָק בֶּאֱגוֹזִים?

עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי 929 חָשְׁבוּ אֵיךְ לְהַעֲסִיק אֶת הַיְלָדִים בַּסֵדֶר, וְהַמִנְהָג הָיָה לָתֵת לַיְלָדִים אֱגוֹזִים לְשַׂחֵק בָּהֶם בִּזְמַן עֲרִיכַת הַסֵדֶר. הַיוֹם מְקֻבָּלִים גַם מִשְׂחָקִים אֲחֵרִים לְעוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּת הַיְלָדִים וּלְהַפְעִיל אוֹתָם בְּלֵיל הַסֵדֶר.

מָה נִשְׁתַנָה?

הַשִׁיר הֲכִי מְפֻרְסָם בַּהַגָדָה עִם אַרְבַּע הַקֻשְׁיוֹת שֶׁלוֹ שֶׁכֻּלָנוּ שָׁרִים (קֻשְׁיוֹת הֵן שְׁאֵלוֹת), מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁהַדָבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּסֵדֶר הוּא לְהַעֲבִיר אֶת הַסִפּוּר לַיְלָדִים וְלַיְלָדוֹת, וְלָתֵת לָהֶם אֶת הַמָקוֹם לַשְׁאֵלוֹת שֶׁלָהֶם. בְּבָתִים רַבִּים הַמִנְהָג הוּא לָתֵת לְיֶלֶד אוֹ לַיַלְדָה הַצְעִירִים בְּיוֹתֵר לָשִׁיר אֶת "מָה נִשְׁתַנָה". עִם זֹאת, הַטוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לְעוֹדֵד שְׁאִילַת שְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת וּמִשְׁתַנוֹת בְּכָל שָׁנָה.

10 הַמַכּוֹת

לִכְבוֹד: אֱלֹהִים.
מָה שְׁלוֹמְךָ? מָה הָעִנְיָנִים?
אַתָה בֶּטַח עָסוּק בַּהֲכָנוֹת לַחַג
אָז סְלִיחָה עַל הַהַפְרָעָה
אֲבָל יֵשׁ לִי אֵיזוֹשֶׁהִי הַצָעָה.
תִרְאֶה,
הַצְפַרְדְעִים בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה
וּ”מַכַּת בְּכוֹרוֹת” לֹא תַעֲבֹד עִם אִרְגוּנֵי זְכוּיוֹת אָדָם,
אָז חָשַׁבְתִי שֶׁכְּדַאי לְעַדְכֵּן אֶת הַמַכּוֹת,
כְּדֵי שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה הֵן יִהְיוּ יוֹתֵר מְדֻיָקוֹת:

מַכַּת “נָפַל הָאִינְטֶרְנֵט”,
מַכַּת “אֲחוֹתִי גָמְרָה אֶת כָּל הַמַיִם הַחַמִים”,
מַכַּת “שִׁעוּרֵי הַבַּיִת”,
מַכַּת “הַמְטוֹשִׁים”,
מַכַּת “הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַפָּזֶל נֶעֱלַם”,
מַכַּת “לְהַחְזִיר עִם חֲתִימָה שֶׁל הַהוֹרִים”,
מַכַּת “הַסֵרָחוֹן בַּכִּתָה אַחֲרֵי שִׁעוּר סְפּוֹרְט”,
מַכַּת “הַסֶנְדְוִיץ’ שֶׁשָׁכַחְתִי בַּתִיק לִפְנֵי חֻפְשַׁת פּוּרִים”.
בְּעֶצֶם רַק אֶת “מַכַּת כִּנִים” תַשְׁאִיר,
זֹאת מַמָשׁ מַכָּה, בִּמְיֻחָד עִם תַלְתַלִים.

נ”ב,
זֶה לֹא לְפִי סֵדֶר חֲשִׁיבוּת
וְאֵלוּ מַכּוֹת נוֹרָאִיוֹת – בְּהִתְחַיְבוּת!

חִידוֹת עַל עֶשֶׂר הַמַכּוֹת

גָּרְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט לַמָּקוֹם הַמַּתְאִים

קֻשְׁיוֹת

לִשְׁאֹל אוֹ לֹא לִשְׁאֹל? זֹאת הַשְׁאֵלָה

אַתֶם אוֹמְרִים לִי
“אִם לֹא תִשְׁאַל – אֵיךְ תֵדַע?”
וְ”אֵין שְׁאֵלוֹת גְרוּעוֹת. נְקֻדָה”.
“שְׁאַל הַכֹּל – אַל תִתְבַּיֵשׁ”.
וְגַם “נְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל – מָה שֶׁתְבַקֵשׁ”.

וְאָז, כְּשֶׁכְּבָר יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה
אַתֶם מְטַרְטְרִים אוֹתִי מֵאֶחָד לַשֵׁנִי
עַד שֶׁאֲנִי מְוַתֵר וְעוֹזֵב.
אָז עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, וּבְלִי לְהֵעָלֵב –
יוֹתֵר קַל לִי, פָּשׁוּט… לִשְׁאֹל אֶת הַמַחְשֵׁב.
(הדס גלבוע)

אִם הָיִיתִי אַחַד הַבָּנִים בַּהַגָדָה הָיִיתִי:

הֲכִי קַל לַעֲבֹד עָלַי...

אֲנִי הַתָם! בְּחַיַי...

יֵשׁ לִי תְשׁוּבָה לְכָל שְׁאֵלָה

אֲנִי הֶחָכָם אֶלָא מָה.

כְּשֶׁמִישֶׁהוּ לְיָדִי צָרִיךְ עֶזְרָה, אֲנִי אֲחַכֶּה שֶׁמִישֶׁהוּ אֶחָד יַגִישָׁהּ

כָּזֶה אֲנִי... רָשָׁע!

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁ... אֲבָל הַמִלִים לֹא תָמִיד מִסְתַדְרוֹת לִי בַּפֶּה

זֶה שֶׁלֹא יָדַע לִשְׁאֹל –
אוּלַי הַשָׁנָה אַשְׁמִיעַ קוֹל!

לֵיל הַסֵדֶר שֶׁלִי

בַּסֵדֶר אֵצֶל דוֹד יַעֲקֹב,
לֹא מְדַלְגִים עַל מִלָה אַחַת
וּמַמְשִׁיכִים לִקְרֹא גַּם אַחֲרֵי הָאֹכֶל
(כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר נִרְדָם עַל הַצַלַחַת).

בַּסֵדֶר אֵצֶל דוֹדָה עֶדְנָה,
יֵשׁ הַגָדָה בִּכְלָל אַחֶרֶת עִם מָלֵא גִיטָרוֹת,
שִׁירִים שֶׁהִיא כָּתְבָה וְרִקוּד עִם חַרְצִיוֹת.

בַּסֵדֶר אֵצֶל סָבְתָא עַלִיזָה
הֲכִי קָשֶׁה לִמְצֹא אֶת הָאֲפִיקוֹמָן
אֲבָל יֵשׁ אֶת הָאֹכֶל הֲכִי טָעִים מִכֻּלָם.

בַּסֵדֶר אֵצֶל סַבָּא מֹשֶׁה
יֵשׁ הַגָדוֹת בְּחָמֵשׁ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת
שֶׁאֶת כֻּלָן אֲנִי לֹא מֵבִין וְאֶת כֻּלָן הוּא לֹא פּוֹתֵחַ
כִּי הוּא עָסוּק בִּלְסַפֵּר עַל אֵיךְ
הָיָה פַּעַם, כְּשֶׁהוּא הָיָה יֶלֶד קָטָן
וּמִכָּל הַיֶתֶר הוּא שׁוֹכֵחַ
וַאֲנִי הֲכִי אוֹהֵב,
וְזֶה קָרָה רַק פַּעַם אַחַת בֵּינְתַיִם,
כִּי אַבָּא אוֹמֵר שֶׁזֶה עוֹלֶה הַרְבֵּה
וְאִמָא אוֹמֶרֶת שֶׁ”זֶה עוֹלֶה לָהּ בַּבְּרִיאוּת”,
שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַחַג אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת.
וְדוֹד יַעֲקֹב, וְסַבָּא מֹשֶׁה וְדוֹדָה עֶדְנָה וְסַבְתָא עַלִיזָה,
כֻּלָּם בָּאִים מִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים וְיוֹשְׁבִים מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן הַלָבָן.
בַּהַתְחָלָה כֻּלָם מְאוֹד מְנֻמָסִים,
אֲבָל אַחֲרֵי הַכּוֹס הַשְׁנִיָה הֵם כְּבָר שׁוֹכְחִים.
וְיֵשׁ קְצָת חַרְצִיוֹת וּקְצָת הַגָדָה וְכָל אֶחָד מוֹצֵא מָה לֶאֱכֹל כִּי אֹכֶל יֵשׁ הָמוֹן.
וְאָז, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֲנִי שׁוּב נִרְדָם,
כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּכָה אֶת כֻּלָם
וְיוֹדֵעַ שֶׁזֶה כְּבָר לֹא מְשַׁנֶה
אִם אֵלִיָהוּ הַנָבִיא בֶּאֱמֶת יַגִיעַ לַחֶדֶר,
אָז אֲנִי מֵבִין לָמָה דַוְקָא הַלַיְלָה הַזֶה
מִכָּל הַלֵילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם –
הוּא לֵיל הַסֵדֶר.

(הדס גלבוע)

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

לֵיל הַסֵדֶר הוּא גַם הִזְדַמְנוּת לִזְכֹּר וּלְהִזָכֵר –
מָה אַתֶם אוֹהֲבִים בִּמְיֻחָד בָּאֲנָשִׁים שֶׁאִתָם אַתֶם חוֹגְגִים אֶת הַסֵדֶר?
מָה מִתוֹךְ מָסֹרֶת הַסֵדֶר הַמִשְׁפַּחְתִי שֶׁלָכֶם תִרְצוּ לְהַעֲבִיר לַדוֹרוֹת הַבָּאִים?

מְסַדְרִים אֶת הַסֵדֶר

רַעֲיוֹנוֹת וּמְשִׂימוֹת לְלֵיל סֵדֶר כֵּיפִי וּמְגַבֵּשׁ בִּמְיֻחָד:

מִשְׂחָקִים שֶׁלֹא דוֹרְשִׁים הֲכָנָה:

אִחוּלִים אֲבִייבִים:
לֵיל הַסֵדֶר הוּא יוֹם הַהֻלֶדֶת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. עִרְכוּ סֶבֶב בְּרָכוֹת לְיוֹם הַהֻלֶדֶת. מָה אַתֶם מְאַחֲלִים לָעָָם שֶׁלָנוּ?

מָה נִשְׁתַנָה:
מַזְמִינִים אֶת כָּל הַמִשְׁתַתְפִים לְהוֹסִיף שְׁאֵלוֹת לְ”מָה נִשְׁתַנָה”. עוֹרְכִים סֶבֶב – מָה נִשְׁתַנָה אֶצְלִי הַשָׁנָה?

תַחֲרוּת אֲכִילַת מָרוֹר:
הַמִשְׁתַתְפִים מַכְנִיסִים לַפֶּה כַּפִּית מָרוֹר. הָרִאשׁוֹן שֶׁיוֹרֵק, צוֹעֵק אוֹ בּוֹרֵחַ מֵהַחֶדֶר – מַפְסִיד בְּתַחֲרוּת.

רַעֲיוֹנוֹת נוֹסָפִים?

מִשְׂחָקִים לַהַדְפָּסָה:

בִּינְגוֹ לֵיל הַסֵדֶר:
כָּל הַמִלִים שֶׁבַּבִּינְגוֹ נִמְצָאוֹת בַּהַגָדָה! הָרִאשׁוֹן שֶׁצוֹעֵק “בִּינְגוֹ” מְקַבֵּל קִנוּחַ רִאשׁוֹן!
מִשְׂחַק הַקְעָרָה:
הַמִשְׂחָק שֶׁיַעֲשֶׂה לָכֶם סֵדֶר בַּצַלַחַת!
מִשְׂחַק הַחֲבִילָה:
הַמִשְׂחָק שֶׁיַכְנִיס לַסֵדֶר קְצָת תַחֲרוּתִיוֹת, חִידָתִיוֹת וּצְחוֹק!

סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם

אָז מָה הַסִפּוּר?

סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּזֶה עוֹד לֹא שְׁמַעְתֶם!
רוֹצִים לְהִזָכֵר בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם?

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ

חֲנוֹךְ פִּיבֶן יָצַר אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ –
מֻזְמָנִים לִשְׁמֹעַ לָמָה וְאֵיךְ.

רוֹצִים לִיצֹר בְּעַצְמְכֶם דְמוּיוֹת מֵהַהַגָדָה?
שִׁלְחוּ לָנוּ אֶת הַיְצִירוֹת שֶׁלָכֶם וְנִשְׂמַח לְפַרְסֵם אוֹתָן:
office@929.org.il

רוֹצִים לְהַאֲזִין לְהֶסְכֵּת עַל מֹשֶׁה?

לֵיל הַבָּלָגָן

אוּלַי פַּעַם אַחַת,
בִּמְקוֹם לֵיל הַסֵדֶר
נַעֲשֶׂה לֵיל הַבָּלָגָן.
נַחְבִּיא לְאַבָּא אֶת הַנַיָד,
בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ אֲפִיקוֹמָן.
בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת מְסֻבִּין
נְקַפֵּל מְטוֹסִים מֵהַמַפִּית,
בִּמְקוֹם חַזֶרֶת וּמָרָק,
נֹאכַל סֻכָּר בְּכַפִּית.

וְאָז, בִּמְקוֹם לְנַקוֹת 
אֶת כָּל הָאָבָק שֶׁבָּעוֹלָם,
יִהְיֶה לָנוּ סוֹף סוֹף זְמַן 
לָלֶכֶת אֶל הַיָם.

רַק דָבָר אֶחָד
אֲנִי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא מְשַׁנָה –
הַסוֹלוֹ נִשְׁאָר שֶׁלִי, 
בְּ”מָה נִשְׁתַנָה”.

מִשְׁפַּחַת דְרוֹרִי הֵכִינָה שֻׁלְחָן מַקְסִים וּמְסֻדָר לִקְרַאת לֵיל הַסֵדֶר.
אֲבָל אָז... רוֹנִי הַתִינֹקֶת זָרְקָה אֶת הַכַּפִּית, שׁוּלָה הַחֲתוּלָה מָשְׁכָה אֶת הַמַפָּה, דָן עָשָׂה קִלוּפֵי נְיָר מֵהַמַפִּית, וְצֶמֶר הַכֶּלֶב הֶחְבִּיא אֶת הַבֻּבָּה הַיָפָה. בְּקִצוּר בָּלָגָן!
תוּכְלוּ לַעֲזֹר לָהֶם לִמְצֹא אֶת מָה שֶׁמוֹפִיעַ כָּאן?

מִי אֲנִי וּמָה שְׁמִי?

חִידָה...

תְּשׁוּבָה: הָדָר

  • נֹעַם, אוֹר, גַל, הָדָר וְדוֹר חוֹגְגִים יַחַד אֶת לֵיל הַסֵדֶר!
  • לְנֹעַם יֵשׁ חֻלְצָה מְכֻפְתֶרֶת לִכְבוֹד הַחַג.
  • אוֹר בְּזִיוּפִים עַד הַגַג.
  • דוֹר וְאָח שֶׁלָהּ לֹא מַפְסִיקִים לָרִיב.
  • וְגַל מְאֻשָׁר שֶׁאֶת הָאֲפִיקוֹמָן הִצְלִיחַ לְהַגְנִיב!
  • מָה שְׁמָהּ שֶׁל הַיַלְדָה עִם הַפֶּרַח בַּשֵׂעָר?

הַתְּשׁוּבָה מִסְתַּתֶּרֶת בַפֶרַח…

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.