חגי תשרי עם 929 בקטנה

פְּעִילוּת לְחַגֵי תִשְׁרֵי
וְלִתְחִלַת הַשָּׁנָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה

חגי תשרי עם 929 בקטנה
חגי תשרי עם 929 בקטנה

רֹאשׁ הַשָּׁנָה

יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ:
פְּעִילוּיוֹת לִתְחִלַּת הַשָּׁנָה

יוֹם הַכִּפּוּרִים

מְחַשְּׁבִים מַסְלוּל מֵחָדָשׁ: מִשְׂחָק, לִמּוּד וְשִׁיר סְלִיחָה

חַג הַסֻּכּוֹת

הַקֶּמְפִּינְג שֶׁל הַשָּׁנָה: קִשּׁוּטִים וְאַרְבַּעַת הַמִּינִים!

שִׂמְחַת תּוֹרָה

עַכְשָׁו רוֹקְדִים:
לִמּוּד, סִרְטוֹן וּמִשְׂחַק הַזִּכָּרוֹן

מְטַיְּלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

רֹאשׁ הַשָּׁנָה

לַחֲצוּ עַל הַתַּפּוּחִים וְתֵצְאוּ מֻרְוָחִים!

"וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה [...] לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ [...] וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה."
(נחמיה ח, ט–יב)

יוֹם הַכִּפּוּרִים

לַחֲצוּ עַל הָעֲנָנִים
וְגַלּוּ מָה הֵם מַצְפִּינִים!

"וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם..."
(וַיִּקְרָא טז, כט–ל)

חַג חַג הַסֻּכּוֹת​

לַחֲצוּ עַל הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת
לְעוֹד מִשְׂחָקִים וְחִידוֹת!

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ."
(דברים טז, יג–יד)

חגי תשרי עם 929 בקטנה

שִׂמְחַת תּוֹרָה

לַחֲצוּ עַל הַדְּגָלִים
לְעוֹד תְּכָנִים מְעֻלִּים!

"טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".
(תהלים קיט, עב)

“בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי”

פְּעִילוּת מְיֻחֶדֶת סְבִיב מִלְחֶמֶת חַרְבוֹת בַּרְזֶל

“בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי”

פְּעִילוּת מְיֻחֶדֶת סְבִיב מִלְחֶמֶת חַרְבוֹת בַּרְזֶל

מְטַיְּלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לְחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה

אֵיזֶה חַג מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסוּק?

תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל לֹא פּוּרִים! אֶלָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
“וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה […] לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ […] וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה.” (נחמיה ח, ט–יב)

בַּתָּנָךְ עֲדַיִן לֹא מוֹפִיעַ הַשֵּׁם "רֹאשׁ הַשָּׁנָה" אֶלָּא "יוֹם תְּרוּעָה" אוֹ "זִכְרוֹן תְּרוּעָה". הַתְּרוּעָה, הַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר הִיא מִנְהָג מְיֻחָד וְחָשׁוּב בַּחַג הַזֶּה. יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן לָמָּה?

  • אֵילוּ עוֹד צְלִילִים אַתֶּם מְזַהִים בַּצִּיּוּר?
  • אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים אֶת הַצְּלִילִים הַלָּלוּ?
  • הַאִם יֵשׁ עוֹד צְלִילִים שֶׁהֵם מַשְׁמָעוּתִיִּים עֲבוּרְכֶם בַּחַיִּים שֶׁלָּכֶם?
  • לְאֵיזֶה מֵהַקּוֹלוֹת דּוֹמֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר? בַּמֶּה הוּא דּוֹמֶה, בַּצְּלִיל אוֹ בַּתַּפְקִיד?
  • לָמָּה לְדַעְתְּכֶם נְחֶמְיָה מְבַקֵּשׁ דַּוְקָא לִשְׂמֹחַ בַּיּוֹם הַזֶּה?
  • אֵילוּ רְגָשׁוֹת מֵעוֹרֵר בָּכֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה?
  • חגי תשרי עם 929 בקטנה

    חַבְּרוּ אֶת הַנְּקֻדּוֹת

    חִידוֹן

    מוּכָנִים וּמוּכָנוּת לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה? בִּדְקוּ זֹאת בְּחִידוֹן!

    צֵידָה לַדֶּרֶךְ

    בְּרָכָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה

    “יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
    שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם,
    וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם
    וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם.
    וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
    וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
    וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
    וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ…”
    “הַלְוַאי שֶׁבַּבֹּקֶר, בַּדֶּרֶךְ לַגַּן
    אֲנִי אֶפְגֹּשׁ אֶת קְרֶמְבּוֹ הַכֶּלֶב שֶׁל הַשְּׁכֵנִים
    אוֹ אוּלַי אֶת תָּמִי הַשְּׁכֵנָה עִם הָאֶלֶף חֲתוּלִים.
    הַלְוַאי שֶׁהַטְּרַקְטוֹר הָעֲנָק יַעֲבֹד בַּגִּנָּה,
    הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זְמַן לְסִיבוּב בַּנַּדְנֵדָה.
    הַלְוַאי שֶׁנִּרְאֶה בַּדֶּרֶךְ חִלָּזוֹן
    אוֹ לְפָחוֹת פַּרְפַּר,
    שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּדִיּוּק יַעֲבֹר מָטוֹס
    הַלְוַאי שֶׁנִּמְצָא אוֹצָר.
    הַלְוַאי שֶׁנְּגַלֶּה מִנְהָרָה סוֹדִית
    וְנַגִּיעַ בָּהּ עַד יַפָּן,
    הַלְוַאי שֶׁאִמָּא לֹא תֵּלֵךְ לָעֲבוֹדָה
    וְשֶׁלְּתָמִיד נֵלֵךְ יַחַד, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגַּן.”

    © כל הזכויות שמורות להדס גלבוע
    חגי תשרי עם 929 בקטנה

    שָׁנָה חֲדָשָׁה, יוֹצְאִים לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה.
    זְמַן לְתַכְנֵן מַסְלוּל מֵחָדָשׁ –
    זְמַן לְהִתְרַגְּשׁוּת וְגַם לַחֲשָׁשׁ.
    זְמַן לִבְחֹר נְתִיבִים –
    זְמַן שֶׁל מִשְׁפָּחָה וּמִי שֶׁאוֹהֲבִים.
    עוֹבְרִים בֵּין סוֹף לְהַתְחָלָה,
    עוֹבְרִים דֶּרֶךְ סְלִיחָה וּמְחִילָה.
    עוֹבְרִים מִבַּיִת קָבוּעַ לְבַיִת זְמַנִּי
    עוֹבְרִים מִמַּבָּט פְּנִימָה לְמַבָּט אֶחָד בַּשֵּׁנִי.
    לְשָׁנָה חֲדָשָׁה שֶׁל מַשְׁמָעוּת וְעֵרֶךְ –
    מַהִי הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי לַדֶּרֶךְ?

    כִּתְבוּ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁלָּכֶם לַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה. רָצוּי לִתְלוֹת בְּמָקוֹם בּוֹלֵט, שֶׁתּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ כָּל הַשָּׁנָה. אֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר בַּקֹּבֶץ לְהַדְפָּסָה.

    סִרְטוֹנִים וְנֶהֱנִים

    דְּבָרִים שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה

    שָׁנָה טוֹבָה מִ-929

    מִסְתַּתְּרִים בָּאִיּוּרִים

    גַּלּוּ אֵיזֶה שִׁיר, פָּסוּק וּפִתְגָּם מִסְתַּתְּרִים בָּאִיּוּר.
    מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם?

    שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה office@929.org.il
    עֲשֶׂרֶת הַפּוֹתְרִים הָרִאשׁוֹנִים יְקַבְּלוּ מֵאִתָּנוּ הַפְתָּעָה!
    *אִם אַתֶּם צְרִיכִים עֶזְרָה, לַחֲצוּ עַל הַמִּסְפָּרִים.
    1
    2
    3

    תְּעוּדַת זֶהוּת

    מָה שֵׁם הַחַג?

    רֹאשׁ הַשָּׁנָה

    יֵשׁ לוֹ עוֹד שֵׁמוֹת?

    יוֹם תְּרוּעָה, יוֹם הַזִּכָּרוֹן, יוֹם הַדִּין, כֵּסֶה.

    מָה מְקוֹר הַשֵּׁם רֹאשׁ הַשָּׁנָה?

    הַשֵּׁם "רֹאשׁ הַשָּׁנָה" הוּא הַשֵּׁם שֶׁמּוֹפִיעַ בְּסִפְרוּת חָזָ"ל, (הוּא מוֹפִיעַ פַּעַם אַחַת לִפְנֵי כֵן בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל אֲבָל שָׁם נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה לְכָל הַחֹדֶשׁ וְלָאו דַּוְקָא לַחַג).
    מְעַנְיֵן שֶׁזֶּה הַשֵּׁם אַף עַל פִּי שֶׁבַּתּוֹרָה נִיסָן הוּא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְתִשְׁרֵי הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

    מָה זֶה כֵּסֶה?

    "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ"
    (תְּהִלִּים פא, ד).

    אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁכֵּסֶה הַכַּוָּנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה?


    חַכְמֵי הַתַּלְמוּד אוֹמְרִים שֶׁזֶּהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ. לְמָה הַכַּוָּנָה?

    בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ, בַּמּוֹעֵד שֶׁבּוֹ נֶחְגָּג רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיָּרֵחַ מְכֻסֶּה כִּמְעַט לְגַמְרֵי.
    "בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר" הוּא בִּטּוּי שֶׁנִּתַּן בִּימֵי הַבֵּינַיִם לִתְקוּפַת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים.

    מָה מְקוֹר הַחַג וּמָה חוֹגְגִים?

    מְקוֹר הַחַג רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מֵהַתּוֹרָה אֲבָל בַּתּוֹרָה הוּא מוֹפִיעַ בְּשֵׁם אַחֵר:
    "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'." (וַיִּקְרָא כג, כד–כה)

    בַּהֶמְשֵׁךְ, בְּסֵפֶר בְּמִדְבַּר הוּא מְכֻנֶּה "יוֹם תְּרוּעָה".
    זִכְרוֹן תְּרוּעָה, יוֹם תְּרוּעָה, לָמָּה דַּוְקָא תְּרוּעָה?
    תְּרוּעָה בַּתָּנָ"ךְ מוֹפִיעָה הַרְבֵּה פְּעָמִים יַחַד עִם הַמְלָכַת מֶלֶךְ, אַחַד הַהֶסְבֵּרִים לַבְּחִירָה בַּשֵּׁם "יוֹם תְּרוּעָה" הוּא שֶׁבְּיוֹם זֶה עַם יִשְׂרָאֵל מַמְלִיךְ מֶלֶךְ – אֶת אֱלֹהִים. הַמְלָכַת הַמֶּלֶךְ נִתְפֶּסֶת בַּמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית כִּזְמַן שֶׁבּוֹ הַמֶּלֶךְ דָּן אֶת נְתִינָיו וְעַל כֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם דִּין שֶׁרָאוּי לְהִתְכּוֹנֵן אֵלָיו. רַעְיוֹן נוֹסָף הוּא שֶׁקּוֹל הַשּׁוֹפָר כָּל כָּךְ חָזָק וְעָצְמָתִי שֶׁהוּא חוֹדֵר לְכָל נֶפֶשׁ וּמַגִּיעַ עַד הַשָּׁמַיִם וּבְעֶצֶם מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ לְבֵין מַשֶּׁהוּ עָמֹק יוֹתֵר, גָּבוֹהַּ יוֹתֵר.

    כָּךְ אוֹ כָּךְ זוֹהִי הִזְדַּמְּנוּת לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל דְּרָכֵינוּ וְאֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּפֵּר וּלְהִשְׁתַּנּוֹת לְטוֹבָה.

    אָז אִם תִּשְׁרֵי הוּא לֹא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מָתַי בְּעֶצֶם הוּא נִהְיָה תְּחִלַּת הַשָּׁנָה?

    זֶה בְּעֶצֶם הִתְרַחֵשׁ מְאֻחָר יוֹתֵר בִּתְקוּפַת חָזָ"ל. לָמָּה?
    יֵשׁ הֲמוֹן רַעֲיוֹנוֹת...

    אוּלַי כִּי לְפִי מָסֹרֶת חָזָ"ל בְּחֹדֶשׁ זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם,
    אוּלַי תִּשְׁרֵי נֶחְשָׁב רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ תְּקוּפַת הָאָסִיף – תְּקוּפָה שֶׁל סִיּוּם וְהַתְחָלָה חֲדָשָׁה,
    אוּלַי כִּי מְקוֹר הַשֵּׁם "תִּשְׁרֵי" בַּשָּׂפָה הָאַכַּדִּית מַשְׁמָעוּתוֹ – הַתְחָלָה. אוּלַי.

    מָה הָרַעֲיוֹן שֶׁלָּכֶם?

    מָתַי חוֹגְגִים?

    בְּתַאֲרִיךְ א' וּב' בְּתִשְׁרֵי

    הֵיכָן נוֹלַד הַחַג?

    בַּתּוֹרָה. כְּבָר בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא הוּא מוֹפִיעַ לָרִאשׁוֹנָה.

    מָה חוֹגְגִים?
    מָהֵם מִנְהֲגֵי הַחַג וּמִצְווֹתָיו?

    "וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה... לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ... וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה." (נְחֶמְיָה ח, ט–יב)
    תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסוּק הַזֶּה לֹא מִסְתַּתֵּר פּוּרִים אֶלָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

    נְחֶמְיָה אוֹמֵר לָעָם לֶאֱכֹל מַמְתַּקִּים!
    לֹא בָּטוּחַ שֶׁהַמִּנְהָג הַזֶּה נִשְׁתַּמֵּר עַד יָמֵינוּ אֲבָל בּוֹאוּ נִרְאֶה מָה כֵּן:
    ● לוֹבְשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים.
    ● שׁוֹלְחִים כַּרְטִיסֵי בְּרָכָה.
    ● טוֹבְלִים תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ – דְּבַשׁ מָתוֹק לְשָׁנָה מְתוּקָה!
    ● אוֹכְלִים רִמּוֹן וּמְבָרְכִים "שֶׁיִּרְבּוּ זְכוּיוֹתֵינוּ כְּרִמּוֹן"
    (וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִסְפַּר גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן הוּא 613, כְּמִסְפַּר הַמִּצְווֹת – תַּרְיָ"ג בְּגִימַטְרִיָּה).
    ● סוֹעֲדִים יַחַד בַּאֲרוּחָה מִשְׁפַּחְתִּית.
    ● תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר.
    ● מִתְפַּלְּלִים וּמְבָרְכִים עַל סִימָנֵי הַחַג.
    ● עוֹרְכִים תַּשְׁלִיךְ.

    מָה זֶה תַּשְׁלִיךְ?

    זֶהוּ מִנְהָג אֵצֶל חֵלֶק מֵהָעֵדוֹת, שֶׁבּוֹ הוֹלְכִים לַיָּם (אוֹ לִמְקוֹר מַיִם אַחֵר) וּמְבַקְּשִׁים מֵהַיָּם שֶׁיִּקַּח אֶת הַחֲטָאִים שֶׁלָּנוּ, מְנַעֲרִים אֶת הַבְּגָדִים כְּסֵמֶל לְכָךְ שֶׁאָנוּ מְנַעֲרִים מֵאִתָּנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָרָעִים וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם לַיָּם.

    מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

    חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
    מוּדָעוּת עַצְמִית – לְהַכִּיר בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם כָּשַׁלְנוּ.
    הִשְׁתַּדְּלוּת – הָרָצוֹן לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיִינוּ.
    הַשְׁלָמָה – הֲבָנָה שֶׁבְּכָל שָׁנָה יִהְיֶה לָנוּ גַּם מֵהַמַּר וְגַם מֵהַמָּתוֹק.

    מָה הֵם סִימָנֵי הַחַג?

    בַּאֲרוּחַת הַחַג יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לָשִׂים עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת "סִימָנֵי הַחַג":
    גֶּזֶר – שֶׁיִּגָּזְרוּ עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת.
    סֶלֶק – שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ.
    קָרָא (דְּלַעַת) – "שֶׁתִּקְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכוּיוֹתֵינוּ".
    רוּבְיָא (שְׁעוּעִית) – "שֶׁיִּרְבּוּ זְכוּיוֹתֵינוּ".

    וּמָה קָשׁוּר דָּג?

    יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לָשִׂים עַל שֻׁלְחַן הַחַג רֹאשׁ שֶׁל דָּג –
    וּלְאַחֵל שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב, שֶׁנּוֹבִיל וְנַנְהִיג.

    תְּעוּדַת זֶהוּת יוֹם הַכִּפּוּרִים

    מָה שֵׁם הַמּוֹעֵד?

    יוֹם הַכִּפּוּרִים

    שֵׁמוֹת נוֹסָפִים?

    יוֹם כִּפּוּר, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן

    מָה מְקוֹר הַשֵּׁם?

    סֵפֶר הַתּוֹרָה.
    "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם..." (וַיִּקְרָא כג, כז).
    "בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר" הוּא בִּטּוּי שֶׁנִּתַּן בִּימֵי הַבֵּינַיִם לִתְקוּפַת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים.
    הַמִּלָּה "עָשׂוֹר" מְסַמֶּלֶת אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הֶחָל בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי.

    מָה מְצַיְּנִים?

    זֶהוּ יוֹם שֶׁל צוֹם וְתַעֲנִית, שֶׁבּוֹ הָאָדָם מֻזְמָן לְהִתְנַקּוֹת וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מִכָּל חֲטָאָיו וְהֶרְגֵּלָיו הַשְּׁלִילִיִּים.

    מָתַי מְצַיְּנִים?

    י' בְּתִשְׁרֵי

    הֵיכָן נוֹלַד?

    יוֹם הַכִּפּוּרִים מוֹפִיעַ לָרִאשׁוֹנָה בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא:
    "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם..." (וַיִּקְרָא טז, כט–ל)

    מָהֵם מִנְהֲגֵי הַמּוֹעֵד וּמִצְווֹתָיו?

    צוֹם,
    תְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם
    שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה
    תְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר
    לְבִישַׁת בְּגָדִים לְבָנִים
    קְרִיאַת סֵפֶר יוֹנָה

    מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

    חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, סְלִיחָה וּמְחִילָה

    מָה זֶה "עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה"?

    ● הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הכִּפּוּרִים נִקְרָאִים "הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים" אוֹ "עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה". אֵלּוּ יָמִים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת מְיֻחֶדֶת מְאוֹד.

    ● עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָאֵלּוּ הֵם הַזְמָנָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה אִם עָשִׂינוּ מַעֲשֶׂה רַע אוֹ פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ (גַּם אִם לֹא הִתְכַּוַּנּוּ).

    ● זוֹהִי תַּחֲנָה בַּזְּמַן שֶׁמַּזְמִינָה אֶת הָאָדָם לַחֲשֹׁב. לַחֲשֹׁב עַל עַצְמוֹ, עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ לַסְּבִיבָה – לַזּוּלַת וְלַטֶּבַע וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא סוֹלֵל לְעַצְמוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּעוֹלָם. אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר, וּמָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר. הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת נִקְרֵאת "חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ". אַתֶּם יְכוֹלִים לַחֲשֹׁב לָמָּה קוֹרְאִים לָזֶה כָּךְ?

    סְלִיחָה וְשִׂיחָה

    שִׁיר סְלִיחָה / לֵאָה נָאוֹר

    סְלִיחָה סְלִיחָה,
    אֲנִי מַבְטִיחָה
    שֶׁשּׁוּב אֲנִי לֹא…
    אַף פַּעַם יוֹתֵר.
    וְלֹא אַעֲלִיב,
    וְרַק אֲוַתֵּר
    וְלֹא אֶכָּנֵס לְדִבְרֵי אֲחֵרִים,
    וְלֹא אֶשְׁכַּח לְהָכִין שִׁעוּרִים,
    וְאֶרְחַץ פָּנִים, וְאַגִּיד תּוֹדָה,
    וְאֶהְיֶה מֹתֶק שֶׁל יַלְדָּה
    אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת נְבוֹנָה
    לְפָחוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

    אֲנִי מַבְטִיחַ
    אִם רַק אַצְלִיחַ
    שֶׁשּׁוּב אֲנִי לֹא…
    אַף פַּעַם יוֹתֵר.
    וְלֹא אַעֲלִיב,

    וְרַק אֲוַתֵּר,
    וְלֹא אֶמְשֹׁך בַּצַּמוֹת שֶׁל מִיכַל
    וְלֹא אַרְבִּיץ, אִם רַק אוּכַל.
    וְלֹא אֶזְרֹק אֲבָנִים בַּמְּנוֹרָה
    וְלֹא אֶעֱשֶׂה פַּרְצוּפִים לַמּוֹרָה
    וְלֹא אֶעֱשֶׂה דַּוְקָא מָה שֶׁאָסוּר
    לְפָחוֹת עַד יוֹם כִּפּוּר.

    סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה
    אֲנִי מַבְטִיחַ.
    אֲנִי מַבְטִיחָה.
    אָמַרְתִּי קֹדֶם!
    מַה אִכְפַּת לְךָ?
    תָּזוּזִי מִכָּאן!
    טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!
    אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד סְלִיחָה
    אֲנִי מַבְטִיחַ!
    אֲנִי מַבְטִיחָה!
    סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה.

    © כל הזכויות שמורות למחברת לאה נאור ולאקו”ם.

    הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

    עַל מָה הַיַּלְדָּה וְהַיֶּלֶד בַּשִּׁיר מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה?
    עַל מָה הֵם רָבִים?
    הַאִם אֶפְשָׁר לְהַבְטִיחַ “אֲנִי אַף פַּעַם לֹא…”? כְּדַאי לְהַבְטִיחַ? זֶה קָשֶׁה אוֹ קַל?
    הַיְּלָדִים בַּשִּׁיר מַבְטִיחִים, אֲבָל יֵשׁ הַרְגָּשָׁה שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לַעֲמֹד בְּהַבְטָחוֹת, נָכוֹן?
    מָה יָכוֹל לַעֲזֹר לָהֶם?

    שִׁיר סְלִיחָה

    נִילִי פָּגְעָה בִּי
    מְאוֹד
    הִיא אָמְרָה עָלַי מִלָּה לֹא יָפָה
    כָּל כָּךְ לֹא יָפָה שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לוֹמַר
    אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא אָמְרָה
    אֲנִי יוֹדַעַת
    שָׁמַעְתִּי
    וְהִיא לֹא הוֹדְתָה
    אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאָמְרָה
    וַאֲנִי לֹא סְתָם מַאֲשִׁימָה
    וּכְבָר הֲמוֹן זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַכָּה
    כּוֹעֶסֶת וּמְחַכָּה
    כּוֹעֶסֶת וּמְחַכָּה
    שֶׁתְּבַקֵּשׁ כְּבָר סְלִיחָה!

    וְהִנֵּה סוֹף סוֹף הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר
    אוּלַי הַיּוֹם זֶה יִקְרֶה?
    וְנוּכַל כְּבָר לִגְמֹר אֶת הַסִּפּוּר?

    © הדס גלבוע

    הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

    • אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה?
      זֶה קָשֶׁה לָכֶם אוֹ קַל?
    • הַאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְלְחוּ לָכֶם אַתֶּם חַיָּבִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה?
    • הַאִם כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מִכֶּם סְלִיחָה, אַתֶּם חַיָּבִים לִסְלֹחַ?
    • מָה אַתֶּם הֲיִיתֶם עוֹשִׂים בִּמְקוֹם הַיַּלְדָּה בַּשִּׁיר?
    חגי תשרי עם 929 בקטנה

    הַטּוֹב, הָרַע וּמָה שֶׁקָּרָה

    אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב וְאֶפְשָׁר גַּם לְהַדְפִּיס אֶת הָעַמּוּדִים הַמְּצֹרָפִים, לְחַבְּרָם בָּאֶמְצַע וּלְשַׂחֵק! תֵּהָנוּ!

    אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהָכִין כַּרְטִיס בְּרָכָה לַאֲהוּבִים וְלַאֲהוּבוֹת שֶׁבְּחַיֵּיכֶם.

    1. הַדְפִּיסוּ אֶת הַקֹּבֶץ.
    2. גִּזְרוּ לְפִי הַקִּוְקוּוִים.
    3. קַפְּלוּ אֶת הַלְּבָבוֹת בְּקַו הַקִּפּוּל.
    4. צִבְעוֹ אֶת הַלְּבָבוֹת מִצִּדָּם הַחִיצוֹנִי.
    5. מָלְאוּ בְּמִלִּים טוֹבוֹת וּבְצִיּוּרִים מְשַׂמְּחִים.
    6. הַגִּישׁוּ עִם חִבּוּק גָּדוֹל:

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים

    הַיְדַעְתֶּם?

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים, הַצְּמָחִים שֶׁלּוֹקְחִים יַחַד כְּמוֹ זֵר בְּחַג הַסֻּכּוֹת, מוֹפִיעִים בַּתּוֹרָה בְּשֵׁמוֹת קְצָת אֲחֵרִים: “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל…” (וַיִּקְרָא כג, מ)

    מְזַהִים מִי הוּא מִי?

    סוּדוֹקוּ לְסֻכּוֹת

    שִׂימוּ לֵב:

    כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים צָרִיךְ לְהוֹפִיעַ פַּעַם אַחַת בְּכָל טוּר וּבְכָל שׁוּרָה, וְאָסוּר שֶׁהֵם יוֹפִיעוּ פַּעֲמַיִם בְּטוּר אוֹ בְּשׁוּרָה. בְּהַצְלָחָה!

    סֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת

    יֵשׁ לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לְדַמְיֵן וּלְצַיֵּר אֶת סֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם! מָה תָּבִיאוּ אִתְּכֶם מֵהַבַּיִת? מָה תָּכִינוּ בִּמְיֻחָד לַסֻּכָּה? אֶת מִי תַּזְמִינוּ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶם? צַיְּרוּ אֶת כָּל מִי וּמָה שֶׁנִּמְצָא בְּסֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם!
    (אֶפְשָׁר לְהַדְפִּיס אֶת הַסֻּכָּה בַּקִּשּׁוּר אוֹ לְצַיֵּר לְבַד)
    שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ אֶת צִיּוּר הַסֻּכָּה שֶׁלָּכֶם!
    הַסֻּכּוֹת הַיְּצִירָתִיּוֹת בְּיוֹתֵר יְקַבְּלוּ הַפְתָּעוֹת!

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים הָלְכוּ לְאִבּוּד!

    אֵיךְ מְשַׂחֲקִים?

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים אָמְנָם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, אֲבָל כָּל הָרַעֲיוֹן הוּא שֶׁהֵם יַחַד, לַמְרוֹת הַשֹּׁנִי. יְכוֹלִים לַעֲזֹר לַהֲדַס וְלָאֶתְרוֹג לַחֲבֹר לַלּוּלָב וְלָעֲרָבָה? לַחֲצוּ עַל  בַּפִּנָּה הָעֶלְיוֹנָה מִיָּמִין כְּדֵי לְהַתְחִיל לְצַיֵּר. לַחֲצוּ עָלָיו שׁוּב לִסְגִירָה
    מִי שֶׁטּוֹב לוֹ וְשָׂמֵחַ? כֻּלָּם יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה מַמְשִׁיךְ, נָכוֹן?
    אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר… גַּם אֶת זֶה אַתֶּם יָשָׁר מַמְשִׁיכִים – אֲנִי!
    וּמִי אוֹהֵב שְׁטוּיוֹת בַּחֲרוּזִים? מִי לֹא?
    אָז מֵאֲחוֹרֵי כָּל הַיְּצִירוֹת הָאֵלּוּ עוֹמֶדֶת לֹא אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת דַּתְיָה בֶּן דּוֹר.
    דַּתְיָה נוֹלְדָה בִּשְׁנַת 1944 בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁהָיְתָה תִּינֹקֶת, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, הִיא עָלְתָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִגִּיל צָעִיר מְאוֹד הִיא עָסְקָה בְּמוּזִיקָה וְכָתְבָה הֲמוֹן תַּסְרִיטִים לְסִדְרוֹת טֵלֵוִיזְיָה לִילָדִים, הַצָּגוֹת לִילָדִים, סִפּוּרִים וְכַמּוּבָן שִׁירִים.

    כַּמָּה הָיִינוּ שְׂמֵחִים לְאָרֵחַ אֶת דַּתְיָה אֶצְלֵנוּ בַּסֻּכָּה!
    אָז מִתּוֹךְ כָּל עֹשֶׁר הַיְּצִירָה שֶׁל דַּתְיָה בֶּן דּוֹר בָּחַרְנוּ בִּשְׁלוֹשָׁה שִׁירִים מְיֻחָדִים לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וּלְחַג הַסֻּכּוֹת.

    שִׁיר לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    בֵּין הַקַּיִץ לַסְּתָו –
    חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    עִם כָּל שֶׁנֹּאהַב
    בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי.
    תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ
    וְתַפּוּחַ עַל דֶּגֶל
    וּבֶגֶד חָדָשׁ לֶחָגִים.
    כִּי יָדוּעַ הֲרֵי
    שֶׁחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    זֶהוּ חֹדֶשׁ מְאֹד חֲגִיגִי.

    בֵּין הַקַּיִץ לַסְּתָו –
    חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    עִם כָּל שֶׁנֹּאהַב
    בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי.
    חָצָב שֶׁל תִּשְׁרֵי,
    שָׁרָב שֶׁל תִּשְׁרֵי
    וְיוֹרֶה שֶׁמַּרְטִיב אֶת הַסְּכָךְ.
    כִּי יָדוּעַ הֲרֵי
    שֶׁחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    זֶהוּ חֹדֶשׁ מְאֹד הֲפַכְפַּךְ.

    בֵּין הַקַּיִץ לַסְּתָו –
    חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    עִם כָּל שֶׁנֹּאהַב
    בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי.
    בְּרָכוֹת שֶׁל תִּשְׁרֵי,
    סְלִיחוֹת שֶׁל תִּשְׁרֵי
    וּבְלַחַשׁ עוֹלָה בַּקָּשָׁה.
    כִּי יָדוּעַ הֲרֵי
    שֶׁבְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי
    מַתְחִילָה לִי שָׁנָה חֲדָשָׁה.
    תפוח
    סֻכָּה נֶהְדֶּרֶת
    בָּנִינוּ בֶּחָצֵר סֻכָּה נֶהְדֶּרֶת
    מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת – שֶׁיָּבוֹא
    אִתָּנוּ בַּסֻּכָּה רוּחַ סְתָו מְזַמֶּרֶת
    מִי שֶׁרוֹצֶה לָשִׁיר – שֶׁיָּבוֹא
    קִשַּׁטְנוּ הַסֻּכָּה בִּתְמָרִים וְרִמּוֹנִים
    וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם – שֶׁיָּבוֹא
    אִתָּנוּ בַּסֻּכָּה כָּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים
    וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְבָרֵךְ – שֶׁיָּבוֹא.

    בָּנִינוּ בֶּחָצֵר סֻכָּה נֶהְדֶּרֶת
    מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת – שֶׁיָּבוֹא
    וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָשִׁיר – שֶׁיָּבוֹא
    וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם – שֶׁיָּבוֹא
    וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְבָרֵךְ – שֶׁיָּבוֹא.
    חגי תשרי עם 929 בקטנה
    חַג אָסִיף שָׂמֵחַ
    הַקַּיִץ כְּבָר כִּמְעַט נִגְמַר…
    עַל עֵץ הַתַּפּוּחִים שֶׁלִּי נִשְׁאַר
    רַק תַּפּוּחַ אֶחָד אַחֲרוֹן וְחָבִיב
    שֶׁחִכָּה כָּל הַקַּיִץ חִכָּה לְחַג הָאָסִיף…

    הַיּוֹם אֲנִי אֶקְטֹף אוֹתוֹ בְּאֹפֶן חֲגִיגִי
    אֶל הַסַּל אֶאֱסֹף אוֹתוֹ וְכָךְ אֲנִי אַגִּיד:
    חַג אָסִיף שָׂמֵחַ לְךָ וּלְכֻלָּנוּ,
    בּוֹא לְהִתְאָרֵחַ בַּסֻּכָּה שֶׁלָּנוּ
    חַג אָסִיף שָׂמֵחַ לְךָ וּלְכֻלָּנוּ
    בּוֹא לְהִתְאָרֵחַ בַּסֻּכָּה שֶׁלָּנוּ.

    הַקַּיִץ כְּבָר כִּמְעַט נִגְמַר
    עַל עֵץ הָאֲפַרְסֵק שֶׁלִּי נִשְׁאַר
    אֲפַרְסֵק, רַק אֶחָד אַחֲרוֹן וְחָבִיב
    שֶׁחִכָּה כָּל הַקַּיִץ, חִכָּה לְחַג הָאָסִיף.
    © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו”ם

    תְּעוּדַת זֶהוּת חַג הַסֻּכּוֹת

    מָה שֵׁם הַחַג?

    חַג הַסֻּכּוֹת

    שֵׁמוֹת
    נוֹסָפִים?

    חַג הָאָסִיף

    מָה מְקוֹר הַשֵּׁם?

    הַתּוֹרָה, סֵפֶר וַיִּקְרָא

    מָתַי חוֹגְגִים?

    בֵּין ט"ו לְכ"א בְּתִשְׁרֵי, יוֹם חַג אֶחָד וְשִׁשָּׁה יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד.

    מָה חוֹגְגִים?

    חַג הַסֻכּוֹת הוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים שֶׁבָּהֶם בְּיָמִים עָבָרוּ הָיָה נָהוּג לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם.
    הַחַג מַזְמִין אוֹתָנוּ לְהִזָּכֵר בַּתְּקוּפָה שֶׁאַחֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁבָּהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת בַּמִּדְבָּר "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (וַיִּקְרָא כג, מג).
    כְּמוֹ כֵן, זֶהוּ חַג חַקְלָאִי הַמְּסַמֵּל אֶת תְּקוּפַת הָאָסִיף.

    הֵיכָן נוֹלַד?

    חַג הַסֻּכּוֹת מוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה כְּבָר בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא:
    "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.
    וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.
    לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
    (וַיִּקְרָא כג, לט–מג)
    הַחַג מֻזְכָּר עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים בַּתּוֹרָה – בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא וּבְסֵפֶר דְּבָרִים.

    מָהֵם מִנְהֲגֵי הַמּוֹעֵד וּמִצְווֹתָיו?

    יוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה
    נוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים
    קוֹרְאִים אֶת מְגִלַּת קֹהֶלֶת

    לָמָּה לִהְיוֹת דַּוְקָא בַּסֻּכָּה?

    חַג הַסֻּכּוֹת דּוֹמֶה קְצָת לְקֶמְפִּינְג – עוֹזְבִים אֶת הַבַּיִת הַנּוֹחַ וְהַמֻּכָּר וְעוֹבְרִים לָגוּר בַּסֻּכָּה לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ.

    הַחֲוָיָה הַזּוֹ גַּם מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַמַּסָּע שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְגַם מַשְׁפִּיעָה עַל מַסַּע הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ.

    רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים אֶת הַשִּׁגְרָה, טוֹב לָצֵאת מֵאֵזוֹר הַנּוֹחוּת.

    מָה זֶה אֻשְׁפִּיזִין?

    אֻשְׁפִּיזִין בַּאֲרָמִית הֵם אוֹרְחִים. לְפִי הַמָּסֹרֶת, בְּכָל יוֹם מַזְמִינִים אֶת אֶחָד מֵאֲבוֹת הָעָם הַיְּהוּדִי לַסֻּכָּה:

    אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד.

    בְּיָמֵינוּ, נָהוּג לְהַזְמִין מִשְׁפָּחָה, חֲבֵרִים, שְׁכֵנִים וְגַם אֲנָשִׁים שֶׁזְּקוּקִים לְעֶזְרָה וְאֵין לָהֶם סֻכָּה מִשֶּׁלָּהֶם.

    מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

    אֵרוּחַ
    פְּתִיחַת דַּלְתוֹת הַסֻּכָּה וְדַלְתוֹת הַלֵּב

    מָה זֶה אַרְבַּעַת הַמִּינִים?

    אַחַת הַמִּצְווֹת בְּחַג הַסֻּכּוֹת הִיא נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים – הֲדַס, עֲרָבָה, לוּלָב וְאֶתְרוֹג.

    זֶה כָּתוּב כְּבָר בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". (וַיִּקְרָא כג, מ).

    אַתֶּם וַדַּאי אוֹמְרִים לְעַצְמְכֶם מָה זֶה? הַשֵּׁמוֹת שׁוֹנִים! נָכוֹן. אָז לְמִי מִתְכַּוְּנִים? מַצְלִיחִים לְזַהוֹת מִי הוּא מִי? אַתֶּם יְכוֹלִים לִבְדֹּק אֶת עַצְמְכֶם בַּמִּשְׂחָק שֶׁנִּמְצָא פֹּה בָּאֲתָר.
    למשחק

    וּמָה הַקֶּשֶׁר בֵּין אַרְבַּעַת הַמִּינִים לְסֻכּוֹת?

    הַתְּקוּפָה שֶׁבָּה חַל חַג הַסֻכּוֹת הִיא תְּקוּפַת הָאָסִיף, הָאָדָם נוֹטֵל מִן הַצּוֹמֵחַ וְשָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת הָאָסִיף.

    בַּתּוֹרָה מֻזְכָּרִים אַרְבָּעָה סוּגִים שֶׁהֵם אַרְבָּעָה מִינִים – וּבְעִקְבוֹת הַפְּסוּקִים אֲנַחְנוּ מַזְמִינִים לַסֻּכָּה אֶת הָאֶתְרוֹג, הַלּוּלָב, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה.

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים
    אוֹ שִׁבְעַת הַמִּינִים?
    מָה הַהֶבְדֵּל בְּעֶצֶם?

    בְּעֶצֶם אֵין קֶשֶׁר בֵּין 'שִׁבְעַת הַמִּינִים' לְ'אַרְבַּעַת הַמִּינִים'.

    שִׁבְעַת הַמִּינִים הֵם שִׁבְעָה מִינִים מֵהַצּוֹמֵחַ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זָכְתָה לְהִתְבָּרֵךְ בָּהֶם – חִטָּה, שְׂעוֹרָה, גֶּפֶן, תְּאֵנָה, רִמּוֹן, זַיִת, תָּמָר. בְּיָמִים עָבָרוּ, אֶת הַבִּכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת נָהֲגוּ לְהָבִיא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם אַרְבָּעָה צְמָחִים שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לִטֹּל אוֹתָם בְּחַג הַסֻּכּוֹת – לוּלָב, אֶתְרוֹג, הֲדַס, עֲרָבָה.

    לְפִי הַמִּדְרָשׁ, הֵם אֵינָם הַמֻּבְחָרִים בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שִׁבְעַת הַמִּינִים, לְהֵפֶךְ, יֵשׁ בָּהֶם "פְּגָמִים":
    הָעֲרָבָה – אֵין לָהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ וְלָכֵן הִיא מְסַמֶּלֶת אֶת אֵלּוּ שֶׁהַתּוֹרָה רְחוֹקָה מֵהֶם וְגַם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים,
    הַלּוּלָב – יֵשׁ בּוֹ טַעַם בִּלְבַד וְלָכֵן הוּא מְסַמֵּל אֶת אֵלּוּ שֶׁהַתּוֹרָה מְלַוָּה אוֹתָם,
    הַהֲדַס – יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ בִּלְבַד וְלָכֵן הוּא מְסַמֵּל אֶת אֶת אֵלּוּ שֶׁעֲסוּקִים בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב,
    וְאִלּוּ הָאֶתְרוֹג – שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם טַעַם וְגַם רֵיחַ מְסַמֵּל אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁעֲסוּקִים גַּם בַּתּוֹרָה וְגַם בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.
    כָּל הָאַרְבָּעָה יַחַד מְסַמְּלִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל גְּוָנָיו, וְאֶת הַחוֹבָה לִהְיוֹת מְאֻחָדִים, לַמְרוֹת הַהֶבְדֵּלִים.

    יְצִירָה לַסֻּכָּה

    רוֹצִים צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת אֶצְלְכֶם בַּסֻּכָּה? הַדְפִּיסוּ אֶת הַקֹּבֶץ וְעִקְבוּ אַחַר הַהוֹרָאוֹת שֶׁבַּסִּרְטוֹן.
    בְּנִיתֶם סֻכָּה וְקִשַּׁטְתֶּם אוֹתָהּ אוֹ אֶת הַכִּתָּה? שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ תְּמוּנָה! לַהֲקַת הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר תְּקַבֵּל מֵאִתָּנוּ קֵן שָׁוֶה בִּמְיֻחָד! (וְאוּלַי הַפְתָּעָה אַחֶרֶת…)

    בַּחַנוּ אֶת עַצְמְכֶם

    אִלּוּ הָיִיתִי אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים, הָיִיתִי:

    יֵשׁ לִי עַמּוּד שִׁדְרָה!
    מִלָּה שֶׁלִּי – זֹאת מִלָּה!

    לִהְיוֹת כְּמוֹ לוּלָב
    זֹאת גְּדֻלָּה!

    תַּגִּידוּ עָלַי מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים,
    מִבְּחִינָתִי הַכֹּל מִתְנַפְנֵף בָּרוּחַ…

    אֲנִי עֲרָבָה זֶה בָּטוּחַ!

    מַחְלֶקֶת הַבְּשָׂמִים
    הִיא הָאֲהוּבָה עָלַי!

    אֲנִי בְּרֵיחַ שֶׁל
    הֲדַס אַלְלַי!

    אֲנִי שְׁלֵמוּת מִכָּל בְּחִינָה.
    אֵין מָה לִדְאֹג!

    זָכִיתִי לִהְיוֹת הַ...
    אֶתְרוֹג !

    חִידוֹן הַתּוֹרָה שֶׁל 929 בַּקְּטַנָּה

    תְּעוּדַת זֶהוּת שִׂמְחַת תּוֹרָה

    מָה שֵׁם הַחַג?

    שְׁמִינִי עֲצֶרֶת ושמחת תורה.
    2 חגים באותו יום? כֵּן.
    שִׁבְעָה יָמִים אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַסֻּכּוֹת וּמִיָּד בְּסִיּוּמוֹ חוֹגְגִים אֶת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה יַחַד.
    (בְּחוּץ לָאָרֶץ חוֹגְגִים אֶת שְׁנֵי הַחַגִּים בְּנִפְרָד – בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – חוֹגְגִים אֶת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וּלְמָחֳרַת – אֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה.)

    מָתַי חוֹגְגִים?

    בְּכ"ב בְּתִשְׁרֵי,
    סָמוּךְ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת.

    מָה חוֹגְגִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה?

    זֶהוּ יוֹם חַג לַחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
    מִנְהָג עַתִּיק הוּא לִקְרֹא בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת.
    כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה דֵּי אֲרֻכָּה חִלְּקוּ אוֹתָהּ לְפִי מִסְפַּר הַשָּׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה. כָּל חֵלֶק כָּזֶה נִקְרָא פָּרָשָׁה.
    יֵשׁ 54 פָּרָשׁוֹת בַּתּוֹרָה. בְּכָל שַׁבָּת קוֹרְאִים פָּרָשָׁה וְכָךְ בְּכָל שָׁנָה מַשְׁלִימִים אֶת קְרִיאַת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
    חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה הוּא מְסִבַּת הַסִּיּוּם וְגַם מְסִבַּת הַהַתְחָלָה כִּי מִיָּד מַתְחִילִים לִקְרֹא שׁוּב מִבְּרֵאשִׁית.

    מָה מְקוֹר הַשֵּׁם?

    הַשֵּׁם מֻזְכָּר בְּסִפְרוּת עַתִּיקָה מִתְּקוּפָה שֶׁנִּקְרֵאת תְּקוּפַת הַגְּאוֹנִים (שֵׁם טוֹב, נָכוֹן?), שֶׁהָיְתָה בַּמֵּאָה הַשְּׁמִינִית. כְּלוֹמַר, לִפְנֵי כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים.

    מְקוֹם הַלֵּדָה:

    שִׂמְחַת תּוֹרָה הוּא חַג שֶׁהִתְפַּתֵּחַ מְאֻחָר יַחֲסִית בִּתְקוּפַת חָזָ"ל.

    מָהֵם מִנְהֲגֵי הַחַג וּמִצְווֹתָיו?

    הַקָּפוֹת – מוֹצִיאִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה מֵאֲרוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְרוֹקְדִים עִמָּם.

    מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

    לִמּוּד תּוֹרָה, שִׂמְחָה בַּתּוֹרָה וְאַהֲבַת תּוֹרָה.

    סִרְטוֹן

    בַּסִּרְטוֹן מִסְתַּתֵּר עוֹד מֵידָע עַל הַחַג!

    תְּעוּדַת זֶהוּת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

    מָה שֵׁם הַחַג?

    שְׁמִינִי עֲצֶרֶת ושמחת תורה.
    2 חגים באותו יום? כֵּן.
    שִׁבְעָה יָמִים אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַסֻּכּוֹת וּמִיָּד בְּסִיּוּמוֹ חוֹגְגִים אֶת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה יַחַד.
    (בְּחוּץ לָאָרֶץ חוֹגְגִים אֶת שְׁנֵי הַחַגִּים בְּנִפְרָד – בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – חוֹגְגִים אֶת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וּלְמָחֳרַת – אֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה.)

    מָתַי חוֹגְגִים?

    בְּכ"ב בְּתִשְׁרֵי,
    סָמוּךְ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת.

    אֵיזֶה מִין שֵׁם זֶה שְׁמִינִי עֲצֶרֶת?

    שְׁמִינִי –
    כִּי הוּא אַחֲרֵי הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת.
    עֲצֶרֶת זוֹהִי אֲסֵפָה, הִתְכַּנְּסוּת. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִתְכַּנְּסִים יַחַד לַחְגֹּג וּלְצַיֵּן אֶת הַחַג.

    מְקוֹם הַלֵּדָה:

    שְׁמִינִי עֲצֶרֶת מְצֻיָּן כְּבָר בַּתּוֹרָה:
    "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (בְּמִדְבַּר כט, לה).

    וּמָה חוֹגְגִים בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת?

    בְּשׁוֹנֶה מֵרֹב הַחַגִּים שֶׁבָּהֶם חוֹגְגִים אֵיזֶשֶׁהוּ אֵרוּעַ שֶׁקָּרָה, בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַמַּשְׁמָעוּת הִיא אֱמוּנִית וּמְצַיֶּנֶת אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הָעָם בֶּאֱלֹהָיו.
    זֹאת וָעוֹד, יֵשׁ לַחַג מַשְׁמָעוּת חַקְלָאִית, בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת חוֹגְגִים אֶת סִיּוּם חַגֵּי תִּשְׁרֵי וְאֶת תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַחֹרֶף וְהַצִּפִּיָּה לַגְּשָׁמִים.

    מָהֵם מִנְהֲגֵי הַחַג וּמִצְווֹתָיו?

    אוֹמְרִים תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת בְּשֵׁם "תְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם" וּבָהּ מְבַקְּשִׁים שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה מְבֹרֶכֶת בְּשֶׁפַע גְּשָׁמִים.

    מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

    הִתְכַּנְּסוּת שֶׁל הָעָם סְבִיב עֵרֶךְ מְשֻׁתָּף – שִׂמְחָה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל הָעָם בְּסִיּוּם קְרִיאַת חֲמֵשֶׁת חֻמְּשֵׁי הַתּוֹרָה.

    מִשְׂחָק

    חַג שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מְסִבָּה לַתּוֹרָה!
    אֲבָל מָה יֵשׁ בָּהּ? מַכִּירִים?
    בּוֹאוּ לִבְדֹּק אִם אַתֶּם זוֹכְרִים!
    נוּרִית זַרְחִי הִיא מְשׁוֹרֶרֶת וְסוֹפֶרֶת, גַּם לִילָדִים וְגַם לִמְבֻגָּרִים.
    הִיא כָּתְבָה מְאוֹת שִׁירִים, כָּךְ שֶׁחֵלֶק מֵהֶם, אַתֶּם בָּטוּחַ מַכִּירִים.
    הִיא נוֹלְדָה בִּשְׁנַת 1941 בִּירוּשָׁלַיִם לְאַבָּא סוֹפֵר וּלְאִמָּא מוֹרָה.
    בְּגִיל צָעִיר, אַחֲרֵי שֶׁאָבִיהָ נִפְטַר, הִיא עוֹבֶרֶת לָגוּר בַּקִּבּוּץ. מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה, שֶׁהָיְתָה לֹא כָּל כָּךְ פְּשׁוּטָה, נוֹלַד מְאֻחָר יוֹתֵר הַסֵּפֶר שֶׁלָּהּ – “יַלְדַּת חוּץ”.

    בָּחַרְנוּ פֹּה שְׁלוֹשָׁה שִׁירִים שֶׁמַּצִּיגִים כָּל מִינֵי חֲוָיוֹת בֵּין חֲבֵרִים.
    קִרְאוּ וְחִשְׁבוּ עִם אֵיזוֹ חֲוָיָה אַתֶּם מִזְדַּהִים.

    יוֹסֵף
    וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ קַדּוּ לִי
    וְאַחַת עֶשְׂרֵה הָאֲלֻמּוֹת

    אֲבָל מַדּוּעַ אַתֶּם מַבִּיטִים בִּי כָּךְ
    הַאֲנִי אַחְרַאי עַל הַחֲלוֹמוֹת?

    בְּגַנֵּי הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי קוֹל מוֹפִיעַ
    וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים
    וַהֲרֵי לֹא אֲנִי אֶת הַחֲלוֹם פָּתַרְתִּי
    פָּתַר אוֹתוֹ אָבִינוּ, אָבִי.

    זֶה שֶׁיִּזָּרֵק עוֹד לַבּוֹר וְאַחַר לְאֶרֶץ
    הַמִּצְרִים
    הַאִם כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁנָּתַן לִי אָבִי
    גְּמוּל קָטָן הוּא לְיִסּוּרִים?

    אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם, אַחִים
    יַחֲלִיף גּוֹרָלוֹ בְּגוֹרָלִי,
    אַתֶּם, שֶׁלֹּא חֲלָמוּנִי מֵעוֹלָם
    וְהַיּוֹשְׁבִים לָנֶצַח בַּחֲלוֹמִי.

    מַכִּירִים אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
    דֶּרֶךְ אֵיזוֹ דְּמוּת מְסַפֶּרֶת זַרְחִי אֶת הַסִּפּוּר?
    מָה הַדְּמוּת בַּשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּעֶצֶם? הַאִם זֶה קַיָּם בְּסִפּוּר הַתּוֹרָה?
    פְּרֵדָה מִתֵּבַת נֹחַ
    זוּגוֹת־זוּגוֹת יוֹרְדִים מִן הַתֵּבָה
    זוּגוֹת־זוּגוֹת
    וּמְנִידִים שְׁוָרִים לְנֹחַ בְּרֹאשָׁם, נוּגוֹת
    הָיָה נָעִים
    שְׁפַנִּים, אֶת קְצֵה אַפָּם מְנַעְנְעִים תּוֹדָה
    פַּרְוַת הָאֲרָיוֹת רוֹעֶדֶת כְּמַפַּל חִטָּה

    הָעַכְבָּרוֹת וְהַסְּנָאִים קַדִּים קִדָּה
    פּוֹרְחִים תֻּכִּים, פְלָמִינְגּוֹ, סְנוּנִיּוֹת
    כָּל עוֹף בִּמְעוֹפוֹ נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת
    צוֹנְחוֹת לְנֹחַ עַל כְּתֵפוֹ

    וְהוּא עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל כֵּיצַד
    זוּגוֹת־זוּגוֹת, הֵם נִבְלָעִים
    בַּגּ’וּנְגֶּלִים בְּתוֹךְ הָהָר
    עַל הַפְּסָגוֹת, עַל צַמְּרוֹת עֵצִים
    גְּבוֹהִים־גְּבוֹהִים
    נֶעֱלָמִים בַּמְּחִלּוֹת
    קוֹפְצִים אֶל תּוֹךְ הַיָּם
    וְגוֹחֲנִים אֶל הַחוֹלוֹת
    שָׁלוֹם, קוֹפִיף אַחֲרוֹן נוֹפֵף לוֹ בְּיָדוֹ
    וְכָךְ נוֹתָר לוֹ נֹחַ לְבַדּוֹ.

    עַל אֵיזֶה סִפּוּר כּוֹתֶבֶת נוּרִית בַּשִּׁיר הַזֶּה?
    הַאִם הָרֶגַע שֶׁהִיא מְתָאֶרֶת קַיָּם בַּסִּפּוּר הַמְּקוֹרִי?
    מָה מְיֻחָד בָּרֶגַע הַזֶּה? לָמָּה הִיא בָּחֲרָה דַּוְקָא אוֹתוֹ?
    שֶׁבַע
    מִזְּמַן־מִזְּמַן, אָחוֹר־אָחוֹר,
    הָיִיתִי פַּעַם גְּדִי שָׁחֹר.
    לֹא הָיָה חָבִיב מִמֶּנִּי
    בְּעֶדְרֵי רָחֵל אִמֵּנוּ.

    וְהִיא קָשְׁרָה אוֹתִי בְּחוּט,
    לְכָל מָקוֹם אִתִּי הָלְכָה,
    רַק רְקִיקִים עִם צִמּוּקִים
    הִגִּישָׁה לִי לַאֲרוּחָה.

    וְהִיא לִטְּפָה, וְהִיא חִבְּקָה,
    וְהִיא נָשְׁקָה לִי בַּפָּנִים.
    וָלֹא, אֵיךְ הָיוּ עוֹבְרוֹת
    עָלֶיהָ שֶׁבַע הַשָּׁנִים?

    עַל אֵיזֶה סִפּוּר בַּתּוֹרָה הִיא כּוֹתֶבֶת פֹּה? מְזַהִים?
    מִי הַגִּבּוֹר שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁלָּהּ?
    © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו”ם

    "קוד העתיקות" - משחק בריחה

    צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

    במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

    “קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
    על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

    "קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

    לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

    המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

    אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

    גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

    החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

    גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

    הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.