הָרִים

"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי."
(תהלים קכא, א)

מאין יבוא עזרי, אומר האיש בתהלים ופניו אל ההרים הגבוהים. בעודו שואל, הוא חש איך המילה הר נושאת אותו למעלה. הוא אומר “הר והר” ושוב “הר”, ועם כל נשימה הוא מתגבֵּהַ, ועם כל נשימה הוא חש איך הוא עצמו הופך הר ונוגע בשמיים.
(דניאל שרשבסקי)

יוֹם תָּמִים, יהודית כפרי

יוֹם תָּמִים הִתְבּוֹנֵן הָהָר הַגָּדוֹל
בְּיָדֵךְ הַקְּטַנָּה הַמְּעַשֶּׂבֶת.
יוֹם תָּמִים הִטָּה הָהָר אֶל שִׁירֵךְ
אֹזֶן גְּדוֹלָה קַשֶּׁבֶת.
וּבָעֶרֶב לִוָּה בִּצְלָלִים אֲרֻכִּים אֶת שׁוּבֵךְ.
אָז עָלְתָה מַחְשָׁבָה פִּתְאוֹמִית בְּלִבֵּךְ
כִּי הָהָר אוֹהֲבֵךְ.

אֶל הֶהָרִים, רחל

אֹהַבְכֶם כִּי רַמְתֶּם מֵאֶרֶץ
וּלְבַשְׁתֶּם תְּכֵלֶת זַכָּה,
כִּי אֶל סֵתֶר נְוֵכֶם הַדֶּרֶךְ
רְחוֹקָה, רְחוֹקָה.
אֶת סִבְלִי אַעֲמִיס עַל הַשֶּׁכֶם
כְּמִצְוַת שִׁלְטוֹנְכֶם עָלַי.
לְהַעְפִּיל – מְבַשֵּׂר צָנוּעַ
שֶׁל הַבָּא אַחֲרַי.

שי גבסו, מתוך ארים ראשי

ארים ראשי, אשא עיניי אל ההרים במרחקים
וקולי יישמע כזעקה,
כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי.

אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא, אופיר לויוס

נְקֻדַּת חֵן נֶעֱלָמָה
מִתַּחַת לְפִסְגַּת הָהָר
מַחְשׂוֹף מֻצְנָע
בְּאָפִיק אַכְזָב
לָלֶכֶת לְאִבּוּד
בְּחֶבְרַת אֵלֶּה
תְּחוּשַׁת לִטּוּף
מִתַּחַת לְאֵשֶׁל אַבְרָהָם
כַּף רֶגֶל חֲשׂוּפָה
בְּחַוָּרַיִךְ מַלְבִּינָה
קֶצֶב פְּעִימוֹת גּוֹבֵר בְּמַעֲלֵה עֱלִי
עֵינַיִם נוֹצְצוֹת נֹכַח הַגִּלְבֹּעַ
רִגְעֵי כְּאֵב מִתְעַמְעֲמִים בִּשְׁקִיעוֹתַיִךְ
עִקְצוּץ סִירָה וְלַחְלוּחִית אֵזוֹב
פְּלִיאָה וְחֹסֶר נְשִׁימָה
לְמַרְאֵה צְפָחוֹת
מִשְׁעוֹלֵי אַרְצִי
אוֹחֲזִים בִּי

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְאַהֵב
בתמונה: תפילה לרכסים
מיכאל גרוס | 1974 גן סימון בוליבר, קריית היובל, ירושלים
רחל, "אל ההרים".
אופיר לויוס, "איך אפשר שלא" מתוך: פרויקט הנני. © כל הזכויות שמורות למחבר.
יהודית כפרי, "יום תמים", מתוך: הזמן ירחם, 1962, עמ' 12, הוצאת מחברות לספרות. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
שי גבסו, "ארים ראשי" (חלק מהיצירה). © כל הזכויות שמורות למחבר, לאן אם סי יונייטד אנטרטיינמנט ולאקו"ם.