נִסִים וְנִפְלָאוֹת

לוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים בְּנִסִּים

נֵרוֹת וְסֻפְגָנִיוֹת

פְּעִילוּיוֹת מְתוּקוֹת לְחַג

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ
לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

נִסִים וְנִפְלָאוֹת

לַחֲצוּ לַחֲצוּ עַל הַכַּדִּים לְעוֹד נִסִּים מְיֻחָדִים!

"וְלֹא אָבִין נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע." (איוב מב, ג)

חנוכה ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה

נֵרוֹת וְסֻפְגָנִיוֹת

לַחֲצוּ לַחֲצוּ עַל הַסֻּפְגָּנִיּוֹת לְעוֹד פְּעִילוּיוֹת!

"כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהילים יח, כט)

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה
חֲזָרָה לְמַעְלָה

נֵס שֶׁל שִׁיר

“בְּכָל פַּעַם שֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב,
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ גָּרוּעַ,
לְמָשָׁל –
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי שָׁכְחָה אֶת הַמַּחֲבַת עַל הָאֵשׁ
וְהַמִּטְבָּח קְצָת נִשְׂרַף
אוֹ
כְּשֶׁאֲחוֹתִי עָשְׂתָה תְּאוּנָה עִם הָאוֹפַנַּיִם
וְשָׁבְרָה אֶת הָאַף,
סָבְתָא שֶׁלִּי מִיָּד תּוֹפֶסֶת אֶת הַלְּחָיַיִם
וְאוֹמֶרֶת: “אֵיזֶה נֵס!”
וְסַבָּא שֶׁלִּי יָשָׁר עוֹנֶה לָהּ כּוֹעֵס:
“אַתְּ לֹא מְבִינָה שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ רַע?! אָז שׁוּם נֵס לֹא קָרָה!”
וְסָבְתָא מִיָּד מַחְזִירָה:
“תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ אָז זֶה נֵס בָּרִבּוּעַ-בּוּעַ.”

עִם מִי אַתֶּם מִזְדַּהִים יוֹתֵר בַּשִּׁיר – עִם סַבָּא אוֹ עִם סָבְתָא?

ציור: ריקי מוספי

בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

אֱמֹר לִי מָה הוּא נֵס בִּשְׁבִילְךָ – וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה

כָּל מָה שֶׁמִּסְּבִיבִי הוּא נֵס!

תְּשׁוּבָה:

הַכָּרַת תּוֹדָה אֵין סוֹפִית. אֵין סָפֵק שֶׁכֵּיף לִהְיוֹת לְיָדך!
אֲנִי מְחַכּה לְנֵס! שֶׁיָּבוֹא כְּבָר!

תְּשׁוּבָה:

אוֹפְּטִימִיּוּת וְסַבְלָנוּת –
זֶה הַכּוֹחַ שֶׁלּך!
אֵין נִסִּים – רַק עֲבוֹדָה קָשָׁה.

תְּשׁוּבָה:

כַּמָּה מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה!
אֶצְלִי נֵס זֶה רַק בַּקָּפֶה שֶׁל הַגְּדוֹלִים.

תְּשׁוּבָה:

הַפֵּסִימִיּוּת מִשְׁתַּלֶּטֶת, זְהִירוּת!
אָנוּ מַמְלִיצִים עַל עוּגִיָּה לְיַד הַקָּפֶה. לְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה מָתוֹק...

חִידוֹן נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

חִידוֹן מְלֵא נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מְחַכֶּה לָכֶם

רֶגַע שֶׁל לִמּוּד

הֲיָדַעְתָּ?
נֵס חֲנֻכָּה אֵינוֹ מוֹפִיעַ בַּתָּנָךְ.
הוּא הִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר.

רגע של לימוד חנוכה על ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה

נֵס סוֹעֵר

בֹּקֶר אֶחָד יָצָא אוּרִי הַדַּיָּג לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּעוֹדוֹ מֵכִין אֶת הַסִּירָה, גִּלָּה כִּי יֵשׁ בָּהּ חֹר שֶׁמְּחַיֵּב תִּקּוּן וְהֵבִין שֶׁלֹּא יוּכַל לָצֵאת לָדוּג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

הוּא צָפָה בְּכָל יֶתֶר הַדַּיָּגִים שָׁטִים בְּסִירוֹתֵיהֶם וְזַעַם הִתְעוֹרֵר בּוֹ: “אֵיזֶה מַזָּל רַע יֵשׁ לִי! אֵיזֶה בֹּקֶר נוֹרָא! זֶה לֹא הוֹגֵן! כָּל הַדָּגִים יִהְיוּ שֶׁלָּהֶם וַאֲנִי אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת!” הוּא בָּעַט בַּסִּירָה, קִלֵּל, רָטַן וְהֵחֵל לְתַקֵּן אֶת הַחֹר.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ יְדִיעוֹת לַחוֹף כִּי סְעָרָה הִשְׁתּוֹלְלָה בְּלֵב יָם – סִירוֹת רַבּוֹת נֶהֶרְסוּ כָּלִיל וְכַמָּה דַּיָּגִים נִפְצְעוּ וְנִסְחֲפוּ לְחוֹף סָמוּךְ. חָשַׁב אוּרִי לְעַצְמוֹ: “אֵיזֶה מַזָּל טוֹב יֵשׁ לִי! יָכֹלְתִּי לְהִפָּגַע! אֵיזֶה יוֹם מְבֹרָךְ!”

הוּא חִבֵּק אֶת סִירָתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְשָׁב לְבֵיתוֹ מְלֵא הוֹדָיָה עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לוֹ.

(סִפּוּר בְּהַשְׁרָאַת תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת נִדָּה, דַּף לא, עַמּוּד א)

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה

  • אָז מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים עַל הַמַּזָּל שֶׁל אוּרִי הַדַּיָּג – טוֹב? רַע?
  • הַאִם גַּם לָכֶם קָרָה מִקְרֶה כָּזֶה, שֶׁפִּתְאוֹם הִשְׁתַּנְּתָה לָכֶם הַתְּחוּשָׁה בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו?

אֶתְגָּרִים בְּצִיּוּרִים

אֵילוּ מֵהַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁבַּצִּיּוּר מְסֻפָּרִים בַּתָּנָךְ?
בַּצִּיּוּרִים הַנְּכוֹנִים מִסְתַּתְּרוֹת אוֹתִיּוֹת. מִצְאוּ אוֹתָן, סַדְּרוּ בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן וְגַלּוּ עוֹד נֵס!

הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם:

חנוכה עם 929 בקטנה

תְּעוּדַת זֶהוּת

מָה שֵׁם הַחַג?

חַג הַחֲנֻכָּה

מָה מְקוֹר הַשֵּׁם?

שֵׁם הַחַג "חֲנֻכָּה" בָּא מֵהַמִּלָּה "חֲנֻכַּת" – מִטֶּקֶס חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵחָדָשׁ. כְּשֶׁהַמַּכַּבִּים נִצְּחוּ אֶת הַיְּוָנִים, הֵם טִהֲרוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְחָנְכוּ, כְּלוֹמַר הִתְחִילוּ אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. חַג הָאוֹר, חַג הָאוּרִים

שֵׁמוֹת נוֹסָפִים?

חַג הָאוֹר, חַג הָאוּרִים

מָה חוֹגְגִים?

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה מֶלֶךְ יְוָנִי בְּשֵׁם אַנְטִיּוֹכוּס. הוּא רָצָה שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים יַפְסִיקוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם וְיִתְנַהֲגוּ כְּמוֹ הַיְּוָנִים. הוּא אָסַר עַל הַיְּהוּדִים כַּמָּה אִסּוּרִים:
אָסוּר לִשְׁמֹר שַׁבָּת
אָסוּר לִלְמֹד תּוֹרָה
אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּרִית מִילָה

הַיְּוָנִים גַּם נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר לַיְּהוּדִים, וְטִמְּאוּ אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר עָשׂוּ דְּבָרִים שֶׁפָּגְעוּ בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם וּבַשְּׁמִירָה שֶׁל הַיְּהוּדִים עָלָיו, כְּמוֹ לָשִׂים שָׁם פְּסָלִים וּלְהַקְרִיב כְּקָרְבְּנוֹת חַיּוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת כְּקָרְבְּנוֹת לְפִי הַיַּהֲדוּת.
מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁל כֹּהֲנִים, מִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים, הֶחְלִיטָה לְהוֹבִיל מֶרֶד בַּיְּוָנִים. לֹא לְקַיֵּם אֶת הַגְּזֵרוֹת וְלָצֵאת לְהִלָּחֵם. הֵם כֻּנּוּ הַמַּכַּבִּים. בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה עָמַד מַתִּתְיָהוּ, וּבְנוֹ יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי הָיָה הַמְּפַקֵּד שֶׁל הַלּוֹחֲמִים. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְעַטִּים וְחַלָּשִׁים יוֹתֵר מֵהַיְּוָנִים, הֵם הִצְלִיחוּ לְנַצֵּחַ!
אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן הַיְּהוּדִים חָזְרוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְרָצוּ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, אוּלָם הֵם מָצְאוּ רַק פַּךְ שֶׁמֶן קָטָן אֶחָד שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַסְפִּיק לְיוֹם אֶחָד. אֲבָל קָרָה לָהֶם נֵס – הַשֶּׁמֶן הִסְפִּיק לֹא רַק לְיוֹם אֶחָד, וְהַמְּנוֹרָה דָּלְקָה שְׁמוֹנָה יָמִים! מִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה נוֹעֲדָה לְפַרְסֵם אֶת נִסֵּי הַחַג, וְלָכֵן מַנִּיחִים אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בְּמָקוֹם בּוֹלֵט.
אָז לְפִי הַמָּסֹרֶת, בְּחַג הַחֲנֻכָּה חוֹגְגִים בְּעֶצֶם שְׁנֵי נִסִּים – אֶת נֵס הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַיְּהוּדִים עַל הַיְּוָנִים, וּמַזְכִּירִים בְּכָךְ אֶת הַזְּכוּת שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִחְיוֹת בְּדַרְכּוֹ שֶׁלּוֹ, וּמַדְלִיקִים אֶת הַחֲנֻכִּיָּה שְׁמוֹנָה יָמִים – זֵכֶר לְנֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלַק שְׁמוֹנָה יָמִים.

מָתַי חוֹגְגִים?

הָחֵל מִלֵּיל כ"ה בְּכִסְלֵו וְעַד ב' בְּטֵבֵת.

מָתַי הֵחֵלּוּ לַחְגֹּג אֶת הַחַג?

הַחַג נוֹלַד בִּשְׁנַת 164 לִפְנֵי הַסְּפִירָה, כְּשֶׁהַמַּכַּבִּים נִצְּחוּ אֶת הַיְּוָנִים וְטִהֲרוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. חֲנֻכָּה אֵינוֹ מֻזְכָּר בַּתָּנָךְ, כִּי הוּא הִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר (וְלָכֵן נִקְרָא חַג מִדְּרַבָּנַן=מִשֶּׁל חֲכָמִים).
לָרִאשׁוֹנָה, מְסַפְּרִים לָנוּ עָלָיו בְּסִפְרֵי מַכַּבִּים – אֵלּוּ סְפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּתְקוּפַת הַחַשְׁמוֹנָאִים וּמְתָאֲרִים אֶת כָּל סִפּוּר הַמֶּרֶד וְגַם אֶת חֲגִיגוֹת חֲנֻכָּה הָרִאשׁוֹנוֹת. אָמְנָם הַמִּנְהָגִים שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים כַּיּוֹם כְּמוֹ סְבִיבוֹן וְסֻפְגָּנִיּוֹת עוֹד לֹא הָיוּ אָז, אֲבָל הַשִּׂמְחָה הָיְתָה רַבָּה.

מָהֵם מִצְווֹת הַחַג וּמִנְהֲגָיו?

מִצְווֹת הַחַג:
הַדְלָקַת נֵרוֹת בַּחֲנֻכִּיָּה בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים.
קְרִיאַת הַלֵּל וְתוֹסֶפֶת תְּפִלַּת "עַל הַנִּסִּים".

מִנְהֲגֵי הַחַג:
אֲכִילַת מַאֲכָלִים מְטֻגָּנִים בְּשֶׁמֶן (סֻפְגָּנִיּוֹת וּלְבִיבוֹת)
מִשְׂחָק בִּסְבִיבוֹן
שָׁרִים שִׁירֵי חֲנֻכָּה
יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לְחַלֵּק דְּמֵי חֲנֻכָּה לַיְּלָדִים
צַעֲדוֹת לַפִּידִים

מָה הֵם עֶרְכֵי הַחַג?

גְּבוּרָה וְאֹמֶץ לֵב – כְּמוֹ הַמַּכַּבִּים שֶׁנִּלְחֲמוּ אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְעַטִּים
תִּקְוָה – לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה
חֵרוּת וְחֹפֶשׁ – הַזְּכוּת שֶׁל כָּל אָדָם לִחְיוֹת לְפִי הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וְכֵן זְכוּת הָעָם לְרִבּוֹנוּת עַצְמִית וּלְחַיֵּי חֵרוּת מִשִּׁלְטוֹן זָר
אוֹר מוּל חֹשֶׁךְ – מַסְפִּיק אוֹר קָטָן כְּדֵי לְגָרֵשׁ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל

מֵאֵיפֹה הִגִּיעַ הַסְּבִיבוֹן?

מְקוֹר הַסְּבִיבוֹן הוּא סִפּוּר מְעַנְיֵן מְאוֹד!
הַסְּבִיבוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ קְשׁוּרִים לַחֲנֻכָּה אֶלָּא הָיוּ מִשְׂחַק יְלָדִים כַּנִּרְאֶה רוֹמָאִי, לְאַט לְאַט הִגִּיעַ הַמִּשְׂחָק לְאֵירוֹפָּה וּבַהַתְחָלָה שִׂחֲקוּ בּוֹ בְּיִידִישׁ, וְהָאוֹתִיּוֹת הָיוּ:
- נ (נִישְׁט – כְּלוּם)
- ג (גַּנְץ – הַכֹּל)
- ה (הַאלְבּ – חֲצִי)
- ש (שְׁטֵעלְאַיִן – שִׂים)

מִכֵּיוָן שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה הָיָה חֹפֶשׁ וְהַיְּלָדִים שִׂחֲקוּ בּוֹ הַרְבֵּה, לְאַט לְאַט שִׁנּוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת לְאוֹתִיּוֹת בְּעִבְרִית הַקְּשׁוּרוֹת לַחַג:
נ (נֵס), ג (גָּדוֹל), ה (הָיָה), ש (שָׁם)
בְּחוּץ לָאָרֶץ כָּתוּב "שָׁם" כִּי מִבְּחִינָתָם הַנֵּס קָרָה "שָׁם", בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

רַק בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים הֵחֵלּוּ הַמּוֹרִים הָעִבְרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְשַׁנּוֹת אֶת הַ"שָׁם" לְ"פֹּה":
נ (נֵס), ג (גָּדוֹל), ה (הָיָה), פ (פֹּה)
יִתָּכֵן שדְּמֵי הַחֲנֻכָּה הִתְחִילוּ כְּהִמּוּרִים סְבִיב הַסְּבִיבוֹן, עַל אֵיזוֹ אוֹת הוּא יַעֲצֹר!

אַגַּב, עָבַר זְמַן עַד שֶׁהַסְּבִיבוֹן קִבֵּל אֶת שְׁמוֹ הַסּוֹפִי.
חַיִּים נַחְמָן בְּיָאלִיק רָצָה לִקְרֹא לוֹ כִּרְכָּר וְאִלּוּ מֶנְדֵּלֵי מוֹכֵר סְפָרִים חָשַׁב עַל הַשֵּׁם חֲזַרְזַר.
לֹא בָּרוּר מִי לְבַסּוֹף הִמְצִיא אֶת הַשֵּׁם סְבִיבוֹן, אִיתָמָר בֶּן אָבִ"י טוֹעֵן שֶׁזֶּה הוּא, אֲבָל בְּכָל מִקְרֶה הַשִּׁיר שֶׁל לֵוִין קִיפְּנִיס הָפַךְ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה לִהְיוֹת הַשֵּׁם שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים וְאוֹהֲבִים!

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה."

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה

  • זֶהוּ חֵלֶק מֵהַבְּרָכָה הַמָּסָרְתִּית לַחֲנֻכָּה הַמְּפָרֶטֶת לְשֵׁם מָה מַדְלִיקִים נֵרוֹת.
    לְהַאֲזָנָה וּקְרִיאָה שֶׁל הַבְּרָכָה הַמְּלֵאָה לַחֲצוּ כָּאן
    הַאִם יֵשׁ סִבּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהֲיִיתֶם רוֹצִים לְהַדְלִיק עֲבוּרָן נֵר?
  • חֲנֻכָּה מְזַמֵּן לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְזַהוֹת “נִסִּים קְטַנִּים” שֶׁקּוֹרִים לָנוּ מִדֵּי יוֹם, לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם וּלְהוֹדוֹת.
    מָה הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת בַּחַיִּים שֶׁלָּכֶם? עַל מָה תִּרְצוּ לְהוֹדוֹת?
  • נַסּוּ לִכְתֹּב בַּיִת מִשֶּׁלָּכֶם לִבְרָכָה.
    אֶת מִי תִּרְצוּ לְהַזְמִין לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶם לַכְּתִיבָה?
ציור: ריקי מוספי

מָבוֹךְ מָתוֹק

"אִם אַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה עִם כָּל הַסֻּפְגָּנִיּוֹת שֶׁלִּי – זֶה יִהְיֶה נֵס!"

לְחַפֵּשׂ בְּנֵרוֹת

“בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֶדֶר
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה יִהְיֶה נֵס
אִם הִיא לֹא תִּשְׁבֹּר אֶת הָרֹאשׁ.

אֲנִי מַסְבִּיר לָהּ שֶׁאֵין לָהּ מָה לַחֲשֹׁשׁ
וְשֶׁחֲבָל לְסַדֵּר
כִּי בַּבָּלָגָן אֲנִי מוֹצֵא הַכֹּל יוֹתֵר מַהֵר.”

© כל הזכויות שמורות להדס גלבוע

אִם גַּם אַתֶּם מְבֻלְגָּנִים כָּמוֹנִי,
יִהְיֶה לָכֶם קַל לִמְצֹא אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בַּתְּמוּנָה!

כַּמָּה מְצָאתֶם?

אִם הַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה תְּקַבְּלוּ חִוּוּי! לֹא קִבַּלְתֶּם? נַסּוּ שׁוּב!

יְצִירָה מְאִירָה

יְצִירָה לַחֲנֻכָּה מִגָּלִיל נְיַר טוּאָלֵט.
צְרוּ כַּד שֶׁמֶן מַקְסִים פָּשׁוּט וְקַל מִגָּלִיל נְיַר טוּאָלֵט.

לֶוִין קִיפְּנִיס

לֶוִין קִיפְּנִיס הוּא כַּנִּרְאֶה הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים הֲכִי הַרְבֵּה שִׁירִים שֶׁלּוֹ. לֹא מַאֲמִינִים? תִּבְדְּקוּ. אֵין חַג יִשְׂרְאֵלִי בְּלִי שִׁיר שֶׁלּוֹ. אֲבָל הַחַג הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ הַכֹּל הִתְחִיל הָיָה חַג ה… חֲנֻכָּה! כֵּן, כֵּן!
בְּ-1913 עָלָה קִיפְּנִיס לְיִשְׂרָאֵל וְהִתְחִיל לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר לְאָמָּנוּת בְּצַלְאֵל בִּירוּשָׁלַיִם. בַּדֶּרֶךְ לְלִמּוּדִים נָהַג לַעֲבֹר לְיַד גַּן יְלָדִים, וְכָךְ סִפֵּר:
“הִתְקָרַבְנוּ לַחֲנֻכָּה, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְשָׁמַעְתִּי שֶׁשָּׁרִים שִׁיר כָּל כָּךְ יָפֶה, עִם מַנְגִּינָה כָּל כָּךְ יָפָה, וְשָׁאַלְתִּי ‘מָה עִם הַמִּלִּים?’ מִסְתַּבֵּר שֶׁזֶּה שִׁיר גֶּרְמָנִי שֶׁל חַג הַמּוֹלָד, וְאֶת הַמִּלִּים שֶׁל חַג הַמּוֹלָד הִתְאִימוּ לְחַג הַנֵּר.

תֵּכֶף נִדְלְקָה לִי חֲנֻכִּיָּה בָּרֹאשׁ, וְכָתַבְתִּי אֶת הַשִּׁיר ‘חֲנֻכִּיָּה, חֲנֻכִּיָּה, סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה’, וְהֵבֵאתִי אֶת זֶה לַגַּן, לְחַסְיָה סוּקֵנִיק שֶׁהָיְתָה הַמְּנַהֶלֶת, וְהִיא קָרְאָה וְהִתְרַגְּשָׁה וְהִיא רָצָה אֶל הַכִּתָּה, דָּפְקָה בַּדֶּלֶת, פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת: ‘בָּנוֹת, יֵשׁ לָנוּ שִׁיר!’ וְהִיא קָרְאָה אֶת הַטֶּקְסְט בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה עַד שֶׁגַּם הַבָּנוֹת הִתְרַגְּשׁוּ. וְהִיא נָתְנָה אֶת הַשִּׁיר לְאִידֶלְסוֹן, זֶה כְּבָר הָיָה קָרוֹב לַחֲנֻכָּה, לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְחַבֵּר לַחַן חָדָשׁ וְהוּא הִתְאִים אֶת זֶה לְמָעוֹז צוּר”.
(מִתּוֹךְ הספרנים).

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה
חַג יָפֶה כָּל כָּךְ
אוֹר חָבִיב מִסָּבִיב
גִּיל לְיֶּלֶד רַךְ.

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה
סְבִיבוֹן סֹב סֹב
סֹב נָא סֹב, סֹב נָא סֹב
מַה נָּעִים מַה טּוֹב.

חֲנֻכָּה חֲנֻכָּה
אֵין חַלּוֹן בְּלִי אֵשׁ
לְבִיבוֹת סֻפְגָּנִיּוֹת
בְּכָל בַּיִת יֵשׁ
חֲנֻכָּה חֲנֻכָּה
חַג חָבִיב מְאֹד
שִׁירוּ נָא, זַמְּרוּ נָא
וּצְאוּ לִרְקֹד

נֵרוֹת דּוֹלְקִים

נֵרוֹת דּוֹלְקִים, נֵרוֹת דַּקִּים
עַל כָּל חַלּוֹן בָּרְחוֹב
אוּרִים בּוֹרְקִים, אוּרִים זַכִּים
בִּשְׁמֵי הַתְּכוֹל לָרֹב.

כִּי בָּא זֶה חַג הַחֲנֻכָּה –
חַגֵּנוּ, חַג הָאוֹר.
עַם צָר אוֹיֵב גֹּרַשׁ הֻכָּה
וְלָנוּ בָּא הַדְּרוֹר.

אֶל הָאוֹרוֹת הַנִּיצוֹצוֹת
מַבִּיט כָּל יֶלֶד חֵן.
עֵינֵי הַיֶּלֶד נוֹצְצוֹת –
נֵרוֹת שֶׁל חַג גַּם הֵן.

נֵס חֲנֻכָּה (1914)

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
לִפְנֵי רַבּוֹת רַבּוֹת שָׁנִים
לִירוּשָׁלַיִם בָּאוּ יְוָנִים
אֲהָהּ! אֲהָהּ! צָרָה גְּדוֹלָה
צָרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם.

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שֵׁנִי שֵׁנִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
יְוָנִים הָרְגוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים
אָבוֹת אִמּוֹת וִילָדִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׂמוּ יְוָנִים
פְּסִילִים שֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֲבָנִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רְבִיעִי רְבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
גָּזְרוּ יְוָנִים, אוֹיָה! נוֹרָא:
צָרִיךְ לִשְׂרֹף אֶת הַתּוֹרָה.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר חֲמִשִּׁי חֲמִשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
קָם מַכַּבִּי עִם חֲמִשָּׁה בָּנִים
וְהֵם גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּוָנִים
הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד
נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם!

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שִׁשִּׁי שִׁשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
שִׁשָּׁה הָיוּ הַמַּכַּבִּים
וְהֵם הָרְגוּ אֶת הַיְּוָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
אֶחָד הָאָב וַחֲמִשָּׁה בָּנִים
שִׁבְּרוּ כָּל פְּסִילֵי הָאֲבָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁמִינִי שְׁמִינִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בִּטְּלוּ אֲזַי כָּל הַגְּזֵרוֹת
עָשׂוּ חַג הִדְלִיקוּ נֵרוֹת.
הֵידָד…

חַג הָאוֹר

יֶלֶד, יֶלֶד, יֶלֶד קָט
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
כָּל אֶחָד זֶה אַחַר זֶה
גִּיל בַּלֵּב וְשִׁיר בַּפֶּה:

חַג, חַג לָנוּ,
חַג טוֹב, חַג הָאוֹר!

שְׁנַיִם כֹּה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
אוֹר גָּדוֹל אִתָּנוּ פֹּה,
בְּכָל הָאָרֶץ נֵלְכָה כֹּה!

חַג, חַג לָנוּ…

אַרְבָּעָה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
לְכָל מָקוֹם שָׁם חֹשֶׁךְ יֵשׁ
נֵלְכָה-נָא, נַדְלִיקָה אֵשׁ!

חַג, חַג לָנוּ…

שְׁמוֹנָה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
אֵין עוֹד חֹשֶׁךְ, אֵין עוֹד שְׁחוֹר,
הָעוֹלָם מָלֵא הוּא אוֹר!

חַג, חַג לָנוּ…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו”ם

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.