חזרה לאתר הראשי

נִסִים וְנִפְלָאוֹת

לוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים בְּנִסִּים

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

נֵרוֹת וְסֻפְגָנִיוֹת

פְּעִילוּיוֹת מְתוּקוֹת לְחַג

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ
לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

נִסִים וְנִפְלָאוֹת

לַחֲצוּ לַחֲצוּ עַל הַכַּדִּים לְעוֹד נִסִּים מְיֻחָדִים!

"וְלֹא אָבִין נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע." (איוב מב, ג)

חנוכה ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה

נֵרוֹת וְסֻפְגָנִיוֹת

לַחֲצוּ לַחֲצוּ עַל הַסֻּפְגָּנִיּוֹת לְעוֹד פְּעִילוּיוֹת!

"כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהילים יח, כט)

חנוכה ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה

<<< לִפְעִילוּיוֹת נוֹסָפוֹת בְּנוֹשֵׂא אוֹר
לַחֲצוּ כָּאן >>>

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

אֲנִי רוֹצה!

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

מַגְנִיב! אֵיפֹה זֶה?

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

לְהוֹרָדַת הַיִּשּׂוּמוֹן (אַפְּלִיקַצְיָה) בַּטֵּלֵפוֹן

שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר

ניסים ונפלאות עם 929 בקטנה
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה
חֲזָרָה לְמַעְלָה

נֵס שֶׁל שִׁיר

“בְּכָל פַּעַם שֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב,
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ גָּרוּעַ,
לְמָשָׁל –
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי שָׁכְחָה אֶת הַמַּחֲבַת עַל הָאֵשׁ
וְהַמִּטְבָּח קְצָת נִשְׂרַף
אוֹ
כְּשֶׁאֲחוֹתִי עָשְׂתָה תְּאוּנָה עִם הָאוֹפַנַּיִם
וְשָׁבְרָה אֶת הָאַף,
סָבְתָא שֶׁלִּי מִיָּד תּוֹפֶסֶת אֶת הַלְּחָיַיִם
וְאוֹמֶרֶת: “אֵיזֶה נֵס!”
וְסַבָּא שֶׁלִּי יָשָׁר עוֹנֶה לָהּ כּוֹעֵס:
“אַתְּ לֹא מְבִינָה שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ רַע?! אָז שׁוּם נֵס לֹא קָרָה!”
וְסָבְתָא מִיָּד מַחְזִירָה:
“תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ אָז זֶה נֵס בָּרִבּוּעַ-בּוּעַ.”

עִם מִי אַתֶּם מִזְדַּהִים יוֹתֵר בַּשִּׁיר – עִם סַבָּא אוֹ עִם סָבְתָא?

ציור: ריקי מוספי

בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

אֱמֹר לִי מָה הוּא נֵס בִּשְׁבִילְךָ – וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה

כָּל מָה שֶׁמִּסְּבִיבִי הוּא נֵס!

תְּשׁוּבָה:

הַכָּרַת תּוֹדָה אֵין סוֹפִית. אֵין סָפֵק שֶׁכֵּיף לִהְיוֹת לְיָדך!
אֲנִי מְחַכּה לְנֵס! שֶׁיָּבוֹא כְּבָר!

תְּשׁוּבָה:

אוֹפְּטִימִיּוּת וְסַבְלָנוּת –
זֶה הַכּוֹחַ שֶׁלּך!
אֵין נִסִּים – רַק עֲבוֹדָה קָשָׁה.

תְּשׁוּבָה:

כַּמָּה מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה!
אֶצְלִי נֵס זֶה רַק בַּקָּפֶה שֶׁל הַגְּדוֹלִים.

תְּשׁוּבָה:

הַפֵּסִימִיּוּת מִשְׁתַּלֶּטֶת, זְהִירוּת!
אָנוּ מַמְלִיצִים עַל עוּגִיָּה לְיַד הַקָּפֶה. לְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה מָתוֹק...

חִידוֹן נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

חִידוֹן מְלֵא נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מְחַכֶּה לָכֶם

רֶגַע שֶׁל לִמּוּד

הֲיָדַעְתָּ?
נֵס חֲנֻכָּה אֵינוֹ מוֹפִיעַ בַּתָּנָךְ. הוּא הִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר.

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה

  • זֶהוּ חֵלֶק מֵהַבְּרָכָה הַמָּסָרְתִּית לַחֲנֻכָּה הַמְּפָרֶטֶת לְשֵׁם מָה מַדְלִיקִים נֵרוֹת.
    הַאִם יֵשׁ סִבּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהֲיִיתֶם רוֹצִים לְהַדְלִיק עֲבוּרָן נֵר?
  • חֲנֻכָּה מְזַמֵּן לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְזַהוֹת “נִסִּים קְטַנִּים” שֶׁקּוֹרִים לָנוּ מִדֵּי יוֹם, לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם וּלְהוֹדוֹת.
    מָה הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת בַּחַיִּים שֶׁלָּכֶם? עַל מָה תִּרְצוּ לְהוֹדוֹת?
  • נַסּוּ לִכְתֹּב בַּיִת מִשֶּׁלָּכֶם לִבְרָכָה.
    אֶת מִי תִּרְצוּ לְהַזְמִין לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶם לַכְּתִיבָה?

נֵס סוֹעֵר

בֹּקֶר אֶחָד יָצָא אוּרִי הַדַּיָּג לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּעוֹדוֹ מֵכִין אֶת הַסִּירָה, גִּלָּה כִּי יֵשׁ בָּהּ חֹר שֶׁמְּחַיֵּב תִּקּוּן וְהֵבִין שֶׁלֹּא יוּכַל לָצֵאת לָדוּג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

הוּא צָפָה בְּכָל יֶתֶר הַדַּיָּגִים שָׁטִים בְּסִירוֹתֵיהֶם וְזַעַם הִתְעוֹרֵר בּוֹ: “אֵיזֶה מַזָּל רַע יֵשׁ לִי! אֵיזֶה בֹּקֶר נוֹרָא! זֶה לֹא הוֹגֵן! כָּל הַדָּגִים יִהְיוּ שֶׁלָּהֶם וַאֲנִי אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת!” הוּא בָּעַט בַּסִּירָה, קִלֵּל, רָטַן וְהֵחֵל לְתַקֵּן אֶת הַחֹר.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ יְדִיעוֹת לַחוֹף כִּי סְעָרָה הִשְׁתּוֹלְלָה בְּלֵב יָם – סִירוֹת רַבּוֹת נֶהֶרְסוּ כָּלִיל וְכַמָּה דַּיָּגִים נִפְצְעוּ וְנִסְחֲפוּ לְחוֹף סָמוּךְ. חָשַׁב אוּרִי לְעַצְמוֹ: “אֵיזֶה מַזָּל טוֹב יֵשׁ לִי! יָכֹלְתִּי לְהִפָּגַע! אֵיזֶה יוֹם מְבֹרָךְ!”

הוּא חִבֵּק אֶת סִירָתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְשָׁב לְבֵיתוֹ מְלֵא הוֹדָיָה עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לוֹ.

(סִפּוּר בְּהַשְׁרָאַת תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת נִדָּה, דַּף לא, עַמּוּד א)

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה

  • אָז מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים עַל הַמַּזָּל שֶׁל אוּרִי הַדַּיָּג – טוֹב? רַע?
  • הַאִם גַּם לָכֶם קָרָה מִקְרֶה כָּזֶה, שֶׁפִּתְאוֹם הִשְׁתַּנְּתָה לָכֶם הַתְּחוּשָׁה בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו?

אֶתְגָּרִים בְּצִיּוּרִים

אֵילוּ מֵהַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁבַּצִּיּוּר מְסֻפָּרִים בַּתָּנָךְ?
בַּצִּיּוּרִים הַנְּכוֹנִים מִסְתַּתְּרוֹת אוֹתִיּוֹת. מִצְאוּ אוֹתָן, סַדְּרוּ בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן וְגַלּוּ עוֹד נֵס!

הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם:

חנוכה עם 929 בקטנה

תְּעוּדַת זֶהוּת...בקרוב

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ

"הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה."

זֶה חֵלֶק מֵהַשִּׁיר שֶׁשָּׁרִים אַחֲרֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁמְּפָרֵט לְשֵׁם מָה מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת.
הַאִם יֵשׁ סִבּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁבִּגְלָלָן הֱיִיתֶם רוֹצִים לְהַדְלִיק נֵר?
זוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְזַהוֹת “נִסִּים קְטַנִּים” שֶׁקּוֹרִים לָנוּ מִדֵּי יוֹם, לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם וּלְהוֹדוֹת.

אֵילוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אַתֶּם מְזַהִים בַּחַיִּים שֶׁלָּכֶם?
עַל מָה תִּרְצוּ לְהוֹדוֹת?

נַסּוּ לִכְתֹּב הֶמְשֵׁךְ מִשֶּׁלָּכֶם לַשִּׁיר.

ציור: ריקי מוספי

מָבוֹךְ מָתוֹק

"אִם אַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה עִם כָּל הַסֻּפְגָּנִיּוֹת שֶׁלִּי – זֶה יִהְיֶה נֵס!"

קֹבֶץ לְהַדְפָּסָה בְּשָׁחֹר לָבָן

לְחַפֵּשׂ בְּנֵרוֹת

“בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֶדֶר
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה יִהְיֶה נֵס
אִם הִיא לֹא תִּשְׁבֹּר אֶת הָרֹאשׁ.

אֲנִי מַסְבִּיר לָהּ שֶׁאֵין לָהּ מָה לַחֲשֹׁשׁ
וְשֶׁחֲבָל לְסַדֵּר
כִּי בַּבָּלָגָן אֲנִי מוֹצֵא הַכֹּל יוֹתֵר מַהֵר.”

© כל הזכויות שמורות להדס גלבוע

אִם גַּם אַתֶּם מְבֻלְגָּנִים כָּמוֹנִי,
יִהְיֶה לָכֶם קַל לִמְצֹא אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בַּתְּמוּנָה!

כַּמָּה מְצָאתֶם?

אִם הַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה תְּקַבְּלוּ חִוּוּי! לֹא קִבַּלְתֶּם? נַסּוּ שׁוּב!

יְצִירָה מְאִירָה

יְצִירָה לַחֲנֻכָּה מִגָּלִיל נְיַר טוּאָלֵט.
צְרוּ כַּד שֶׁמֶן מַקְסִים פָּשׁוּט וְקַל מִגָּלִיל נְיַר טוּאָלֵט.

לֶוִין קִיפְּנִיס

לֶוִין קִיפְּנִיס הוּא כַּנִּרְאֶה הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים הֲכִי הַרְבֵּה שִׁירִים שֶׁלּוֹ. לֹא מַאֲמִינִים? תִּבְדְּקוּ. אֵין חַג יִשְׂרְאֵלִי בְּלִי שִׁיר שֶׁלּוֹ. אֲבָל הַחַג הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ הַכֹּל הִתְחִיל הָיָה חַג ה… חֲנֻכָּה! כֵּן, כֵּן!
בְּ-1913 עָלָה קִיפְּנִיס לְיִשְׂרָאֵל וְהִתְחִיל לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר לְאָמָּנוּת בְּצַלְאֵל בִּירוּשָׁלַיִם. בַּדֶּרֶךְ לְלִמּוּדִים נָהַג לַעֲבֹר לְיַד גַּן יְלָדִים, וְכָךְ סִפֵּר:
“הִתְקָרַבְנוּ לַחֲנֻכָּה, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְשָׁמַעְתִּי שֶׁשָּׁרִים שִׁיר כָּל כָּךְ יָפֶה, עִם מַנְגִּינָה כָּל כָּךְ יָפָה, וְשָׁאַלְתִּי ‘מָה עִם הַמִּלִּים?’ מִסְתַּבֵּר שֶׁזֶּה שִׁיר גֶּרְמָנִי שֶׁל חַג הַמּוֹלָד, וְאֶת הַמִּלִּים שֶׁל חַג הַמּוֹלָד הִתְאִימוּ לְחַג הַנֵּר.

תֵּכֶף נִדְלְקָה לִי חֲנֻכִּיָּה בָּרֹאשׁ, וְכָתַבְתִּי אֶת הַשִּׁיר ‘חֲנֻכִּיָּה, חֲנֻכִּיָּה, סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה’, וְהֵבֵאתִי אֶת זֶה לַגַּן, לְחַסְיָה סוּקֵנִיק שֶׁהָיְתָה הַמְּנַהֶלֶת, וְהִיא קָרְאָה וְהִתְרַגְּשָׁה וְהִיא רָצָה אֶל הַכִּתָּה, דָּפְקָה בַּדֶּלֶת, פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת: ‘בָּנוֹת, יֵשׁ לָנוּ שִׁיר!’ וְהִיא קָרְאָה אֶת הַטֶּקְסְט בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה עַד שֶׁגַּם הַבָּנוֹת הִתְרַגְּשׁוּ. וְהִיא נָתְנָה אֶת הַשִּׁיר לְאִידֶלְסוֹן, זֶה כְּבָר הָיָה קָרוֹב לַחֲנֻכָּה, לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְחַבֵּר לַחַן חָדָשׁ וְהוּא הִתְאִים אֶת זֶה לְמָעוֹז צוּר”.
(מִתּוֹךְ הספרנים).

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה
חַג יָפֶה כָּל כָּךְ
אוֹר חָבִיב מִסָּבִיב
גִּיל לְיֶּלֶד רַךְ.

חֲנֻכָּה, חֲנֻכָּה
סְבִיבוֹן סֹב סֹב
סֹב נָא סֹב, סֹב נָא סֹב
מַה נָּעִים מַה טּוֹב.

חֲנֻכָּה חֲנֻכָּה
אֵין חַלּוֹן בְּלִי אֵשׁ
לְבִיבוֹת סֻפְגָּנִיּוֹת
בְּכָל בַּיִת יֵשׁ
חֲנֻכָּה חֲנֻכָּה
חַג חָבִיב מְאֹד
שִׁירוּ נָא, זַמְּרוּ נָא
וּצְאוּ לִרְקֹד

נֵרוֹת דּוֹלְקִים

נֵרוֹת דּוֹלְקִים, נֵרוֹת דַּקִּים
עַל כָּל חַלּוֹן בָּרְחוֹב
אוּרִים בּוֹרְקִים, אוּרִים זַכִּים
בִּשְׁמֵי הַתְּכוֹל לָרֹב.

כִּי בָּא זֶה חַג הַחֲנֻכָּה –
חַגֵּנוּ, חַג הָאוֹר.
עַם צָר אוֹיֵב גֹּרַשׁ הֻכָּה
וְלָנוּ בָּא הַדְּרוֹר.

אֶל הָאוֹרוֹת הַנִּיצוֹצוֹת
מַבִּיט כָּל יֶלֶד חֵן.
עֵינֵי הַיֶּלֶד נוֹצְצוֹת –
נֵרוֹת שֶׁל חַג גַּם הֵן.

נֵס חֲנֻכָּה (1914)

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
לִפְנֵי רַבּוֹת רַבּוֹת שָׁנִים
לִירוּשָׁלַיִם בָּאוּ יְוָנִים
אֲהָהּ! אֲהָהּ! צָרָה גְּדוֹלָה
צָרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם.

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שֵׁנִי שֵׁנִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
יְוָנִים הָרְגוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים
אָבוֹת אִמּוֹת וִילָדִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׂמוּ יְוָנִים
פְּסִילִים שֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֲבָנִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רְבִיעִי רְבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
גָּזְרוּ יְוָנִים, אוֹיָה! נוֹרָא:
צָרִיךְ לִשְׂרֹף אֶת הַתּוֹרָה.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר חֲמִשִּׁי חֲמִשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
קָם מַכַּבִּי עִם חֲמִשָּׁה בָּנִים
וְהֵם גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּוָנִים
הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד
נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם!

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שִׁשִּׁי שִׁשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
שִׁשָּׁה הָיוּ הַמַּכַּבִּים
וְהֵם הָרְגוּ אֶת הַיְּוָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
אֶחָד הָאָב וַחֲמִשָּׁה בָּנִים
שִׁבְּרוּ כָּל פְּסִילֵי הָאֲבָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁמִינִי שְׁמִינִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בִּטְּלוּ אֲזַי כָּל הַגְּזֵרוֹת
עָשׂוּ חַג הִדְלִיקוּ נֵרוֹת.
הֵידָד…

חַג הָאוֹר

יֶלֶד, יֶלֶד, יֶלֶד קָט
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
כָּל אֶחָד זֶה אַחַר זֶה
גִּיל בַּלֵּב וְשִׁיר בַּפֶּה:

חַג, חַג לָנוּ,
חַג טוֹב, חַג הָאוֹר!

שְׁנַיִם כֹּה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
אוֹר גָּדוֹל אִתָּנוּ פֹּה,
בְּכָל הָאָרֶץ נֵלְכָה כֹּה!

חַג, חַג לָנוּ…

אַרְבָּעָה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
לְכָל מָקוֹם שָׁם חֹשֶׁךְ יֵשׁ
נֵלְכָה-נָא, נַדְלִיקָה אֵשׁ!

חַג, חַג לָנוּ…

שְׁמוֹנָה נֵלֵךְ בַּצַּד,
כָּל אֶחָד עִם נֵר בַּיָּד.
אֵין עוֹד חֹשֶׁךְ, אֵין עוֹד שְׁחוֹר,
הָעוֹלָם מָלֵא הוּא אוֹר!

חַג, חַג לָנוּ…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו”ם

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.