תּוֹרָה

"לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי."
(תהלים קיט, צב)

התורה והשעשוע נדמים כשני הפכים. האחד ישר, חד, חמור סבר, חסר גמישות. השני כולו פיתול, קריצה, שובבות. כשהשעשוע פוגש תורה, הילדות שבמבוגר נעורה לחיים.
(דניאל שרשבסקי)

אתה הקול, מיכל גוברין

אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ דִּבּוּרֶךָ
אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ אוֹתִיּוֹתֶיךָ
אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ הַלָּשׁוֹן שֶׁחָתְכָה
וְאָנוּ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהָגוּ
וְאָנוּ הַשִּׁנַּיִם שֶׁגָּזְרוּ אֶת מִלּוֹתֶיךָ

רְאֵה כֵּיצַד אָנוּ נֶחְקָקִים בְּהֶבֶל פֶּה
כֵּיצַד נִכְתָּבוֹת הַיָּדַיִם
שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם יָנוּחוּ
עַל הַשֻּׁלְחָן בֵּין הַסַּכִּין וְהַפַּת

רְאֵה אֶת דִּבּוּרְךָ עוֹלֶה בָּנוּ מֵהָעוֹלָם
רְאֵה אֶת קוֹלְךָ קוֹרֵא מֵחַיֵּינוּ
רְאֵה אוֹתָנוּ כּוֹתְבִים אוֹתְךָ יוֹמָם וָלֵיל
וְהָיוּ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל לְשׁוֹנֶךָ
לֹא תִּשְׁכַּח

הֵן כֻּלָּנוּ, אוֹמֵר יוֹנָתָן, רבקה מרים

הֵן כֻּלָּנוּ, אוֹמֵר יוֹנָתָן, בֵּית מִדְרָשׁ.
הַיָּמִים הַחוֹלְפִים הֵם עֵט, אוֹ נוֹצָה –
וְרִקְמַת הָעוֹר בְּכָל יוֹם מְנִיצָה
דַּף חָדָשׁ.
וּבָאִים הָאָבוֹת שֶׁמֵּתוּ מִכְּבָר וּבָאִים הָעוֹד לֹא נוֹלָדִים
בְּמִשְׁקְפֵיהֶם מִתְבּוֹנְנִים זְעֵיר־זְעֵיר בְּחַיֵּינוּ
וְאוֹתָנוּ לוֹמְדִים.
תמונה: אליעזר בן יהודה
טליה דריגס | 2023 מתוך תערוכת AlefAlefAlef, פסטיבל אאוטליין, ירושלים
מיכל גוברין, "אתה הקול" מתוך: אמרה ירושלים, מזמורים ושירים, רישומים: אורנה מילוא, 2008, הוצאת דברי-ם/כרמל. © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
רבקה מרים, "הן כולנו, אומר יונתן", מתוך: אבי ציווני לא למות, 2007, עמ' 19, הוצאת כרמל.