תִשְׁעָה בְּאָב

עַל חֻרְבָּן וְעַל שִׂנְאַת חִנָּם

אַגָדָה

קַמְצָא וּבַר קַמְצָא

חודש אב עם 929 בקטנה

ט״וּ בְּאָב

יוֹם הָאַהֲבָה הַקָּדוּם

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר... בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ"
(איכה א, א–ב)

לַחֲצוּ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הָעֲנָנִים וְגַלּוּ מָה מִסְתַּתֵּר בִּפְנִים.

תִשְׁעָה בְּאָב

לַחֲצוּ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הָעֲנָנִים וְגַלּוּ מָה מִסְתַּתֵּר בִּפְנִים.

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר... בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ"
(איכה א, א–ב)

קַמְצָא וּבַר קַמְצָא

לַחֲצוּ עַל הַבּוּעוֹת וְגַלּוּ עוֹד פְּעִילוּיוֹת!

"וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי"
(תהילים קט, ה)

ט״וּ בְּאָב

לַחֲצוּ עַל הַלְּבָבוֹת וְגַלּוּ עוֹד פְּעִילוּיוֹת שָׁווֹת!

"עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ..."
(שיר השירים ג, ד)

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה
חֲזָרָה לְמַעְלָה

וַיְהִי פּוֹדְקַאסְט!
חֻרְבַּן מַמְלֶכֶת יְהוּדָה וְגָלוּת בָּבֶל

הִגַּעְנוּ לַמְּלָכִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל מַמְלֶכֶת יְהוּדָה. נַתְחִיל עִם יֹאשִׁיָּהוּ, הַמֶּלֶךְ הַצַּדִּיק, אֲבָל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ צַדִּיקִים, וְגַם הַסַּבָּא שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה צַדִּיק בִּמְיֻחָד.
וְהַתּוֹצָאָה – אֱלֹוהִים מַחֲלִיט שֶׁמַּמְלֶכֶת יְהוּדָה תַּגִּיעַ לְסוֹפָהּ. מִי שֶׁמּוֹצִיאִים לַפֹּעַל אֶת הַהַחְלָטָה הֵם הַבַּבְלִים. אֲבָל הַאִם בֶּאֱמֶת הַסּוֹף יִהְיֶה רַע כָּל כָּךְ?

מֻזְמָנִים וּמֻזְמָנוֹת לְהַאֲזִין וּלְהַחְלִיט בְּעַצְמְכֶם!

מְגִלַּת אֵיכָה בְּאִיּוּרִים

אֶת מְגִלַּת אֵיכָה נָהוּג לִקְרֹא בְּתִשְׁעָה בְּאָב, הִיא שַׁיֶּכֶת לַ"כְּתוּבִים" וּמְכִילָה בְּתוֹכָהּ חָמֵשׁ קִינוֹת.
מָה הִיא קִינָה? לָמָּה קוֹרְאִים דַּוְקָא אוֹתָהּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב?
רוֹצִים לָדַעַת יוֹתֵר? צְפוּ בַּסִּרְטוֹן

יְרוּשָׁלַיִם

“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר… בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ”
(איכה א, א–ב)

*** מְגִלַּת אֵיכָה הִיא מְגִלָּה בַּתָּנָךְ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִינוֹת (קִינוֹת הֵן שִׁירֵי אֵבֶל) עַל חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם. אֶת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת.

חודש אב עם 929 בקטנה

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה

  • לְפִי הַפָּסוּק, אֵיךְ מַרְגִּישָׁה הָעִיר?
  • אֵיךְ בִּכְלָל יוֹדְעִים אֵיךְ עִיר מַרְגִּישָׁה?
  • אִלּוּ הֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אֶת הָעִיר שֶׁלָּכֶם אֵיךְ הִיא מַרְגִּישָׁה, מָה הִיא הָיְתָה עוֹנָה?
  • וְאַתֶּם, הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם כָּכָה, כְּמוֹ הָעִיר שֶׁבַּפָּסוּק? מָה עָזַר לָכֶם לְהַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר?
  • מַכִּירִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם? יוֹדְעוֹת מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ לַתָּנָךְ?

חִידוֹן יְרוּשָׁלַיִם

מַכִּירִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם? יוֹדְעוֹת מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ לַתָּנָךְ?
מֻזְמָנִים וּמֻזְמָנוֹת לִבְדֹּק אֶת יְדִיעוֹתֵיכֶם בְּחִידוֹן:

תְּעוּדַת זֶהוּת

מָה מְצַיְּנִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב?

זֶהוּ יוֹם תַּעֲנִית, כְּלוֹמַר יוֹם צוֹם וְאֵבֶל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי?
שְׁנֵיהֶם!

יוֹם אֶחָד לִשְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת?
כֵּן.
לְפִי הַמָּסֹרֶת, הַחֻרְבָּן שֶׁל שְׁנֵיהֶם הִתְרַחֵשׁ כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ הַתַּאֲרִיךְ.

מִי הֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?

נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּצְבָאוֹ הֶחֱרִיבוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁנַת 586 לִפְנֵי הַסְּפִירָה. אֶפְשָׁר לִקְרֹא עַל כָּךְ כְּבָר בְּסֵפֶר מְלָכִים: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַםִ. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַםִ וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ." (מְלָכִים ב' כה, ח–ט)

בִּשְׁנַת 70 לַסְּפִירָה (כְּ־650 שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר) הֵטִיל הַקֵּיסָר הָרוֹמִי, טִיטוּס, מָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הִסְתַּיֵּם בִּפְרִיצַת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבִשְׂרֵפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי. עַל אֵרוּעַ זֶה לֹא תּוּכְלוּ לִקְרֹא בַּתָּנָךְ אֲבָל תּוּכְלוּ לִקְרֹא עָלָיו בְּסִפְרוֹ שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיוֹן הַיְּהוּדִי יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ (הַמְּכֻנֶּה גַּם יוֹסֵפוּס פְּלַבְיוּס) "מִלְחֲמוֹת הַיְּהוּדִים".

אִם הֲיִיתֶם עֵרָנִיִּים שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁבְּסֵפֶר מְלָכִים כָּתוּב בַּשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ (וְלֹא בַּתְּשִׁיעִי)... בֶּאֱמֶת בַּתָּנָךְ מוֹפִיעִים אִזְכּוּרִים לְתַאֲרִיכִים מְעַט שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה לְגַבֵּי הַחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן, אֲבָל הַפַּרְשָׁנִים הַשּׁוֹנִים הִכְרִיעוּ וְקָבְעוּ אֶת הַתַּאֲרִיךְ תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתָנוּ עַד הַיּוֹם.

מָה מְקוֹר הַצּוֹם?

צוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב אֵינוֹ מֵהַתּוֹרָה (כְּמוֹ יוֹם כִּפּוּר) אֶלָּא הוּא הֲלָכָה שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים יְהוּדִים כְּחֵלֶק מֵהַחֲשִׁיבוּת שֶׁהֵם רָאוּ בַּקֶּשֶׁר בֵּין הָעָם לִירוּשָׁלַיִם. צוֹם זֶה מְלַוֶּה אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי כְּבָר מִהתנך (כְּמוֹ שֶׁקָּרָאנוּ קֹדֶם כְּבָר בַּסֵפֶר שֶׁל זְכַרְיָה הַנָּבִיא):
לְמַעֲשֶׂה צוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הוּא חֵלֶק מֵאַרְבָּעָה צוֹמוֹת (אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת) אֲשֶׁר מְצַיְּנִים אֵרוּעִים הִיסְטוֹרִיִּים חֲשׁוּבִים סְבִיב נְפִילַת יְרוּשָׁלַיִם וְחֻרְבַּן בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ:

צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נְבוּכַדְנֶאצַּר הֵטִיל מָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן.

צוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ טִיטוּס פָּרַץ אֶת חוֹמוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְכָבַשׁ אוֹתָהּ, לִפְנֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי.

תִּשְׁעָה בְּאָב – הַמַּשְׁמָעוּתִי מִבֵּין אַרְבַּעַת הַצּוֹמוֹת, מְצַיֵּן אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ חָרְבוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ.

צוֹם גְּדַלְיָה – ג' בְּתִשְׁרֵי – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִרְצַח גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, הַנְּצִיב הַיְּהוּדִי שֶׁנּוֹתַר בִּירוּשָׁלַיִם לְאַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּמוֹתוֹ מְסַמֵּל אֶת סוֹפוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בָּאָרֶץ וְאֶת הַיְּצִיאָה הַסּוֹפִית לַגָּלוּת.

מָהֵם יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים?

"כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים."
(איכה א, ג)


מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "מְצַר" בְּעִבְרִית הִיא מָקוֹם צַר וְגַם צָרָה. אִם אַתָּה תָּקוּעַ בֵּין מְצָרִים כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵין לְךָ לְאָן לִבְרֹחַ וְאַתָּה בְּצָרָה גְּדוֹלָה... מְקוֹר הַבִּטּוּי הוּא מִמְּגִלַּת אֵיכָה שֶׁהִיא מְגִלָּה שֶׁל קִינוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן.

הַתְּקוּפָה הַמְּכֻנָּה "יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים" הִיא יְמֵי הַמְּצוּקָה בְּאוֹתָם שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּהֶם חָרְבוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז (הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָה חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן) לְצוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב (הַיּוֹם שֶׁבּוֹ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי).

בִּתְקוּפָה זוֹ יֵשׁ מִנְהָגִים שׁוֹנִים שֶׁמְּבַטְּאִים צַעַר – לְמָשָׁל לֹא לְהִתְחַתֵּן, וְכֵן לֹא לְהִסְתַּפֵּר אוֹ לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ.

הַתַּאֲרִיךְ הוּא גַּם שֵׁם הַמּוֹעֵד?

כֵּן.
הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּחֹדֶשׁ אָב.

"בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה."
(מִשְׁנָה תַּעֲנִית ד, ו)

לָמָּה קוֹרְאִים אֶת מְגִלַּת אֵיכָה?

מְגִלַּת אֵיכָה הִיא חֵלֶק מֵחֲמֵשׁ הַמְּגִלּוֹת בְּחֵלֶק הַ"כְּתוּבִים" בַּתָּנָךְ, וּכְתוּבוֹת בָּהּ חָמֵשׁ קִינוֹת.

קִינָה הִיא סוּג שֶׁל שִׁירָה עֲצוּבָה. הַקִּינוֹת עוֹסְקוֹת בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וּבִנְפִילָתָהּ שֶׁל הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, לָכֵן נָהוּג לִקְרֹא בָּהּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית מְיַחֶסֶת אֶת מְגִלַּת אֵיכָה לַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ.

לָמָּה נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?

עַל פִּי חָזָ"ל, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן חָרַב בִּגְלַל חֲטָאִים גְּדוֹלִים (כְּמוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים).

לְעֻמָּתוֹ, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי חָרַב בִּגְלַל שִׂנְאַת חִנָּם.

גַּם הַיּוֹם, לְאַחַר הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, אָנוּ מַמְשִׁיכִים לְצַיֵּן אֶת יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב. אָנוּ זוֹכְרִים מַדּוּעַ הִתְרַחֵשׁ חֻרְבָּן, וְלוֹמְדִים עַד כַּמָּה הַרְסָנִית הִיא שִׂנְאַת הַחִנָּם.

הַכֹּתֶל

הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי הוּא חֵלֶק מִמַּעֲרֶכֶת קִירוֹת תֶּמֶךְ שֶׁבָּנָה הַמֶּלֶךְ הוֹרְדּוֹס מִסָּבִיב לְאֵזוֹר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת מֵאָז חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זָכָה הַכֹּתֶל לְמַעֲמָד מְיֻחָד מְאוֹד. אֲנָשִׁים רַבִּים מֵהָאָרֶץ וּמֵהָעוֹלָם, יְהוּדִים וְשֶׁאֵינָם יְהוּדִים, נוֹהֲגִים לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִכְתֹּב אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם בִּפְתָקִים וּלְהַנִּיחַ בֵּין הָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת.
אַתֶּם מֻזְמָנִים לִכְתֹּב אֶת הַתְּפִלָּה, אֶת הַמִּשְׁאָלָה אוֹ אֶת הַבַּקָּשָׁה שֶׁלָּכֶם וְלִטְמֹן אֶת הַפֶּתֶק בֵּין אַבְנֵי הַכֹּתֶל. וְאִם אֵין לָכֶם אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל, בַּחֲרוּ מָקוֹם אַחֵר לִטְמֹן בּוֹ אֶת הַפֶּתֶק שֶׁלָּכֶם. מְעַנְיֵן אֵיזֶה מָקוֹם תִּבְחֲרוּ…

מַכִּירִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם?

חוּץ מֵהַכֹּתֶל, יֵשׁ עוֹד כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁכְּדַאי לִזְכֹּר לְבַקֵּר בָּהֶם בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶּם מְטַיְּלִים בָּעִיר!
הֵכַנּוּ מִשְׂחָק בִּמְיֻחָד כְּדֵי לַעֲזֹר לָכֶם לִזְכֹּר!

חִידוֹן

הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים אֶת חֹדֶשׁ אָב? בִּדְקוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּחִידוֹן!

בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

מִי אֲנִי בַּסִּפּוּר אוֹ אֵיזֶה מִין חבר/ה אֲנִי?
כְּשֶׁחָבֵר אוֹ חֲבֵרָה שֶׁלִּי נִפְגָּעִים. מָה אֲנִי עוֹשה?

מְחַפּשׂ/ת אֵיךְ לְפַיֵּס!

תָּמִיד מְחַפֵּשׂ/ת פִּיּוּס וּפְשָׁרָה, צָרִיךְ אותך בְּכָל חֲבוּרָה!

בַּר קַמְצָא זֹאת הַדְּמוּת בִּשְׁבִילך

מִיָּד אַחֲזִיר לְמִי שֶׁפָּגַע!

טִפּוּס שֶׁל נְקָמָה, אֶלָּא מָה?!

הֲכִי דּוֹמֶה לך זֶה הֶעָשִׁיר...
מָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חוּץ מִלְּהַחֲזִיר?

לֹא מִתְעָרֵב/ת...

אַנְשֵׁי הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, זֹאת הַדְּמוּת בִּשְׁבִילך, אוּלַי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר גַּם אִם זֶה לֹא "עניינך"?

מְנַסה לְעוֹדֵד...

מַקְשִׁיב/ה וּמַצִּיע/ה חִבּוּק לְנֶחָמָה - זֹאת לְמַעֲשֶׂה דְּמוּת שֶׁחֲסֵרָה...

אַגָּדַת קַמְצָא וּבַר קַמְצָא

עִבְּדָה: שֹׁהַם סְמִיט

אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בִּירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד…

עָשִׁיר קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְכֹה אָמַר:
“מְשָׁרְתִי! בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא אֶעֱרֹךְ סְעוּדָה,
וְאַתָּה, לֵךְ הַזְמֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיְּדִידַי – כָּל מַכָּר.

אֶת הָאוֹפֶה וְאֶת הָרוֹפֵא.
אֶת הַנַּגָּר וְאֶת הַסַּנְדְּלָר.
אֶת סוֹחֵר הַבַּדִּים וְסוֹחֵר הַכַּדִּים.
אֶת הַיֵּינָן (עוֹשֵׂה הַיֵּינוֹת),
אֶת הַגַּבָּן (עוֹשֵׂה הַגְּבִינוֹת),
אֶת מוֹכֵר הֶחָלָב,
אֶת בַּלָּנֵי בֵּית הַמֶּרְחָץ שֶׁמְּסַבְּנִים לִי אֶת הַגַּב,

וְגַם:
אֶת נְהוֹרַאי, יוֹחַאי, נִתַּאי, שַׁמַּאי, דּוֹסְתַאי
יַעֲקֹב בֶּן לֵוִי, יִשְׁמָעֵאל בֶּן עַזַּאי,
גַּמְלִיאֵל בֶּן נְתַנְאֵל, שִׁמְעוֹן בֶּן עוּזִיאֵל,
יוֹחָנָן בַּר יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן בַּר יוֹחָנָן,
אֶת חוֹנִי, חָאנָה, נְחוּנְיָא,
חֲלַפְתָּא בֶּן פְּרַחְיָה,
יְהוּדָה בַּר עֲקַשְׁיָא,
אֶלְעָזָר בֶּן מֵאִיר –
אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם מִי הוּא הָאִישׁ הֲכִי עָשִׁיר בָּעִיר!

רֶגַע! אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת קַמְצָא! – חָבֵר וָתִיק!
וּמִי עוֹד… מִי עוֹד… נוּ טוֹב, אוּלַי זֶה מַסְפִּיק.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט, זֶה דַּי וְהוֹתֵר,
וְכָעֵת, צֵא לַדֶּרֶךְ – מַהֵר!”

הַמְּשָׁרֵת לֹא הִתְעַצֵּל,
יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ, אַךְ – מֵרֹב שֵׁמוֹת הוּא הִתְבַּלְבֵּל,
וְתַחַת שֶׁיַּזְמִין לַסְּעוּדָה אֶת יְדִידוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר – קַמְצָא,
הִזְמִין אֶת אוֹיְבוֹ וְשׂוֹנְאוֹ הַמֻּשְׁבָּע – בַּר קַמְצָא.

בַּר קַמְצָא: “אֲנִי? מֻזְמָן לְבֵית שׂוֹנְאִי? לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ?
הוּא בְּוַדַּאי רוֹצֶה לְהִתְפַּיֵּס – עָלַי לְהֵעָנוֹת!”

הִגִּיעַ עֶרֶב הַסְּעוּדָה – עֶרֶב קַיִץ בָּהִיר.
בַּר קַמְצָא הִתְרַחֵץ, לָבַשׁ בְּגָדִים נָאִים,
וְצָעַד בְּשִׂמְחָה אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר.

אַךְ הֶעָשִׁיר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בַּר קַמְצָא, רָתַח.
עָשִׁיר: “מָה לְךָ בְּבֵיתִי? לֵךְ מִפֹּה! בְּרַח!”

בַּר קַמְצָא: “אֲנִי… פָּשׁוּט…
קִבַּלְתִּי הַזְמָנָה, כְּמוֹ כֻּלָּם.”
עָשִׁיר: “שְׁתֹק! נָפְלָה פֹּה טָעוּת,
הִסְתַּלֵּק! וְאַל תָּעֵז לַחְזֹר שׁוּב! לְעוֹלָם!”

בַּר קַמְצָא: “רֶגַע! אָנָּא מִמְּךָ, הַקְשֵׁב…
אֲנִי אָמְנָם לֹא קַמְצָא, יְדִידְךָ,
אֲבָל, אֲנִי רָעֵב…
וּבְשִׂמְחָה,
אֲשַׁלֵּם לְךָ תְּמוּרַת הָאֲרוּחָה.”

עָשִׁיר: לְשַׁלֵּם? אַף לֹא עַל קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל דָּג מָלוּחַ!
אֵרוּחַ בְּתַשְׁלוּם אֵינוֹ אֵרוּחַ!

בַּר קַמְצָא: בְּוַדַּאי, אֲנִי מֵבִין, סְלִיחָה.
וּבְכָל זֹאת, אוּלַי תַּשְׁלוּם סִמְלִי, עַל חֲצִי אֲרוּחָה…
עָשִׁיר: חֲצִי אֲרוּחָה?
אַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנִּי בְּדִיחָה?

בַּר קַמְצָא: “הוֹ לֹא, חָס וְחָלִילָה, אֲדוֹנִי –
פָּשׁוּט לֹא נָעִים לִי, כֻּלָּם מַמְתִּינִים…”

עָשִׁיר: “מַמְתִּינִים – שֶׁתֵּצֵא. לֹא שַׂמְתָּ לֵב?
אִישׁ לֹא מֵגֵן עָלֶיךָ.
אִישׁ לֹא קָם.
אִישׁ אֵינוֹ מִתְעָרֵב.”

בַּר קַמְצָא: “לֹא, בְּבַקָּשָׁה! אַל תְּגָרְשֵׁנִי! יֵשׁ לִי רַעְיוֹן אַחֵר –
אִם אֲשַׁלֵּם עַל כָּל הַמֻּזְמָנִים, תַּסְכִּים שֶׁאֶשָּׁאֵר?”

דְּמָמָה נִשְׂתָּרְרָה. אַף בֶּטֶן לֹא הֵעֵזָּה לְקַרְקֵר,
הַמֻּזְמָנִים הִבִּיטוּ בִּמְאָרְחָם.
מָה יַעֲשֶׂה? הַאִם יְוַתֵּר?

אָז, בְּפָנִים חֲתוּמוֹת,
וּלְעֵינֵי כָּל נִכְבְּדֵי הָעִיר,
אֶל בַּר קַמְצָא נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר,
אָחַז בְּצַוְּארוֹנוֹ,
וְאָמַר בְּקוֹל יָהִיר:

“לֵךְ! הִסְתַּלֵּק! שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת!”
וְהִשְׁלִיכוֹ מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת.

בַּר קַמְצָא קָם,
מָחָה מִכֻּתָּנְתּוֹ אֶת הָאָבָק, וְאֶת הַדְּמָעוֹת מִלְּחָיָיו.
הוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְחָשַׁב:

“עַל מָה שֶׁקָּרָה לִי הַיּוֹם לֹא אֶסְלַח לְעוֹלָם.
לֶעָשִׁיר – שֶׁהִלְבִּין אֶת פָּנַי בָּרַבִּים, וְשָׂנֵא אוֹתִי שִׂנְאַת חִנָּם,
וּלְאַנְשֵׁי עִירִי, יְרוּשָׁלַיִם – עַל שְׁתִיקָתָם.”

לְמָחֳרָת, מְיֹאָשׁ, לִבּוֹ מַר,
בַּר קַמְצָא הָלַךְ אֶל הַקֵּיסָר,
וְאָמַר לוֹ שֶׁאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מוֹרְדִים, וַעֲלֵיהֶם לְהֵעָנֵשׁ.
וְהַקֵּיסָר?
מִיָּד פָּקַד עַל חַיָּלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם – כּוֹלֵל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – בָּאֵשׁ.

* כָּךְ, בִּגְלַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא, וּבִגְלַל שִׂנְאַת חִנָּם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם.

אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בִּירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד…

עָשִׁיר קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְכֹה אָמַר:
“מְשָׁרְתִי! בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא אֶעֱרֹךְ סְעוּדָה,
וְאַתָּה, לֵךְ הַזְמֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיְּדִידַי – כָּל מַכָּר.

אֶת הָאוֹפֶה וְאֶת הָרוֹפֵא.
אֶת הַנַּגָּר וְאֶת הַסַּנְדְּלָר.
אֶת סוֹחֵר הַבַּדִּים וְסוֹחֵר הַכַּדִּים.
אֶת הַיֵּינָן (עוֹשֵׂה הַיֵּינוֹת),
אֶת הַגַּבָּן (עוֹשֵׂה הַגְּבִינוֹת),
אֶת מוֹכֵר הֶחָלָב,
אֶת בַּלָּנֵי בֵּית הַמֶּרְחָץ שֶׁמְּסַבְּנִים לִי אֶת הַגַּב,

וְגַם:
אֶת נְהוֹרַאי, יוֹחַאי, נִתַּאי, שַׁמַּאי, דּוֹסְתַאי
יַעֲקֹב בֶּן לֵוִי, יִשְׁמָעֵאל בֶּן עַזַּאי,
גַּמְלִיאֵל בֶּן נְתַנְאֵל, שִׁמְעוֹן בֶּן עוּזִיאֵל,
יוֹחָנָן בַּר יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן בַּר יוֹחָנָן,
אֶת חוֹנִי, חָאנָה, נְחוּנְיָא,
חֲלַפְתָּא בֶּן פְּרַחְיָה,
יְהוּדָה בַּר עֲקַשְׁיָא,
אֶלְעָזָר בֶּן מֵאִיר –
אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם מִי הוּא הָאִישׁ הֲכִי עָשִׁיר בָּעִיר!

רֶגַע! אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת קַמְצָא! – חָבֵר וָתִיק!
וּמִי עוֹד… מִי עוֹד… נוּ טוֹב, אוּלַי זֶה מַסְפִּיק.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט, זֶה דַּי וְהוֹתֵר,
וְכָעֵת, צֵא לַדֶּרֶךְ – מַהֵר!”

הַמְּשָׁרֵת לֹא הִתְעַצֵּל,
יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ, אַךְ – מֵרֹב שֵׁמוֹת הוּא הִתְבַּלְבֵּל,
וְתַחַת שֶׁיַּזְמִין לַסְּעוּדָה אֶת יְדִידוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר – קַמְצָא,

בַּר קַמְצָא: “אֲנִי? מֻזְמָן לְבֵית שׂוֹנְאִי? לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ?
הוּא בְּוַדַּאי רוֹצֶה לְהִתְפַּיֵּס – עָלַי לְהֵעָנוֹת!”

הִגִּיעַ עֶרֶב הַסְּעוּדָה – עֶרֶב קַיִץ בָּהִיר.
בַּר קַמְצָא הִתְרַחֵץ, לָבַשׁ בְּגָדִים נָאִים,
וְצָעַד בְּשִׂמְחָה אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר.

אַךְ הֶעָשִׁיר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בַּר קַמְצָא, רָתַח.
עָשִׁיר: “מָה לְךָ בְּבֵיתִי? לֵךְ מִפֹּה! בְּרַח!”

בַּר קַמְצָא: “אֲנִי… פָּשׁוּט…
קִבַּלְתִּי הַזְמָנָה, כְּמוֹ כֻּלָּם.”
עָשִׁיר: “שְׁתֹק! נָפְלָה פֹּה טָעוּת,
הִסְתַּלֵּק! וְאַל תָּעֵז לַחְזֹר שׁוּב! לְעוֹלָם!”

בַּר קַמְצָא: “רֶגַע! אָנָּא מִמְּךָ, הַקְשֵׁב…
אֲנִי אָמְנָם לֹא קַמְצָא, יְדִידְךָ,
אֲבָל, אֲנִי רָעֵב…
וּבְשִׂמְחָה,
אֲשַׁלֵּם לְךָ תְּמוּרַת הָאֲרוּחָה.”

עָשִׁיר: לְשַׁלֵּם? אַף לֹא עַל קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל דָּג מָלוּחַ!
אֵרוּחַ בְּתַשְׁלוּם אֵינוֹ אֵרוּחַ!

בַּר קַמְצָא: בְּוַדַּאי, אֲנִי מֵבִין, סְלִיחָה.
וּבְכָל זֹאת, אוּלַי תַּשְׁלוּם סִמְלִי, עַל חֲצִי אֲרוּחָה…
עָשִׁיר: חֲצִי אֲרוּחָה?
אַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנִּי בְּדִיחָה?

בַּר קַמְצָא: “הוֹ לֹא, חָס וְחָלִילָה, אֲדוֹנִי –
פָּשׁוּט לֹא נָעִים לִי, כֻּלָּם מַמְתִּינִים…”

עָשִׁיר: “מַמְתִּינִים – שֶׁתֵּצֵא. לֹא שַׂמְתָּ לֵב?
אִישׁ לֹא מֵגֵן עָלֶיךָ.
אִישׁ לֹא קָם.
אִישׁ אֵינוֹ מִתְעָרֵב.”

הִזְמִין אֶת אוֹיְבוֹ וְשׂוֹנְאוֹ הַמֻּשְׁבָּע – בַּר קַמְצָא.

בַּר קַמְצָא: “לֹא, בְּבַקָּשָׁה! אַל תְּגָרְשֵׁנִי! יֵשׁ לִי רַעְיוֹן אַחֵר –
אִם אֲשַׁלֵּם עַל כָּל הַמֻּזְמָנִים, תַּסְכִּים שֶׁאֶשָּׁאֵר?”

דְּמָמָה נִשְׂתָּרְרָה. אַף בֶּטֶן לֹא הֵעֵזָּה לְקַרְקֵר,
הַמֻּזְמָנִים הִבִּיטוּ בִּמְאָרְחָם.
מָה יַעֲשֶׂה? הַאִם יְוַתֵּר?

אָז, בְּפָנִים חֲתוּמוֹת,
וּלְעֵינֵי כָּל נִכְבְּדֵי הָעִיר,
אֶל בַּר קַמְצָא נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר,
אָחַז בְּצַוְּארוֹנוֹ,
וְאָמַר בְּקוֹל יָהִיר:

“לֵךְ! הִסְתַּלֵּק! שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת!”
וְהִשְׁלִיכוֹ מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת.

בַּר קַמְצָא קָם,
מָחָה מִכֻּתָּנְתּוֹ אֶת הָאָבָק, וְאֶת הַדְּמָעוֹת מִלְּחָיָיו.
הוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְחָשַׁב:

“עַל מָה שֶׁקָּרָה לִי הַיּוֹם לֹא אֶסְלַח לְעוֹלָם.
לֶעָשִׁיר – שֶׁהִלְבִּין אֶת פָּנַי בָּרַבִּים, וְשָׂנֵא אוֹתִי שִׂנְאַת חִנָּם,
וּלְאַנְשֵׁי עִירִי, יְרוּשָׁלַיִם – עַל שְׁתִיקָתָם.”

לְמָחֳרָת, מְיֹאָשׁ, לִבּוֹ מַר,
בַּר קַמְצָא הָלַךְ אֶל הַקֵּיסָר,
וְאָמַר לוֹ שֶׁאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מוֹרְדִים, וַעֲלֵיהֶם לְהֵעָנֵשׁ.
וְהַקֵּיסָר?
מִיָּד פָּקַד עַל חַיָּלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם – כּוֹלֵל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – בָּאֵשׁ.


* כָּךְ, בִּגְלַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא, וּבִגְלַל שִׂנְאַת חִנָּם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם.

* זֶהוּ צִטּוּט מֵהַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הִיא שֶׁבִּגְלַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם. אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהָאַחְרָיוּת הִיא רַק שֶׁל בַּר קַמְצָא וְשֶׁל קַמְצָא (שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה בָּאֵרוּעַ).

הקטע לקוח מהסיפור המלא, בסוגת העלילון (קומיקס), שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר, 2016.

© כל הזכויות שמורות למחברת שהם סמיט ולהוצאה כנרת זמורה דביר.

  1. לָמָּה הֶעָשִׁיר לֹא מַסְכִּים לַהַצָּעוֹת שֶׁל בַּר קַמְצָא?
  2. לָמָּה בַּר קַמְצָא מַצִּיעַ לְשַׁלֵּם?
  3. מָה אַתֶּם הֱיִיתֶם עוֹשִׂים בִּמְקוֹמָם?
  4. מָה הֲכִי מַפְרִיעַ לְבַר קַמְצָא? לָמָּה לְדַעְתְּכֶם הוּא מַחְלִיט לְהַלְשִׁין עַל הַיְּהוּדִים לָרוֹמָאִים?
  5. שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁיֵּשׁ דְּמוּיוֹת בַּסִּפּוּר שֶׁאֲנַחְנוּ כְּלָל לֹא שׁוֹמְעִים אוֹתָן?
  6. בַּסִּפּוּר לֹא כָּתוּב שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּסְּעוּדָה נָשִׁים. לָמָּה? הַאִם לְדַעְתְּכֶם נוֹכְחוּתָן הָיְתָה מְשַׁנָּה אֶת הַסִּפּוּר?
  7. כָּל הָאוֹרְחִים הַמְּכֻבָּדִים שֶׁהָיוּ בָּאֲרוּחָה יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט וְלֹא הִתְעָרְבוּ… מָה לְדַעְתְּכֶם עָבַר לָהֶם בָּרֹאשׁ?
    כִּתְבוּ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהֶם בְּבוּעוֹת הַמַּחְשָׁבָה.
  8. מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ הֲיִיתֶם שָׁם, מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן? הַמִּשְׁבֶּצֶת הָאַחֲרוֹנָה בַּקּוֹמִיקְס שְׁמוּרָה לַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּכֶם

שִׂנְאַת חִנָּם: שִׁיר וָשִׂיחַ

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

  1. עַל מִי הַיַּלְדָּה שֶׁבַּשִּׁיר כּוֹעֶסֶת וְלָמָּה?
  2. קָרָה לָכֶם פַּעַם מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה?
  3. אִם יֵשׁ שִׂנְאַת חִנָּם, הַאִם יֵשׁ שִׂנְאָה שֶׁאֵינָהּ חִנָּם, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִבָּה?
  4. אֵילוּ עוֹד דְּבָרִים הַיַּלְדָּה שֶׁבַּשִּׁיר יָכְלָה לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לָכֶם רַעֲיוֹנוֹת?
  5. אֵיךְ אַתֶּם מַצִּיעִים לָהּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמַּצָּב וְעִם הַתְּחוּשׁוֹת שֶׁלָּהּ?
© כל הזכויות שמורות
למחברת הדס גלבוע.

הִיא אַף פַּעַם אַף פַּעַם לֹא מוֹדָה
וְאַף פַּעַם אַף פַּעַם אַף פַּעַם
לֹא מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה.

יֵשׁ לִי אֶת כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,
אָז אַל
תַּגִּידוּ לִי
לֶאֱהֹב אֶת כֻּלָּם.

נִיבָה שִׁקְּרָה לִי מִילְיוֹן פְּעָמִים
הִיא נֶחְמָדָה אֵלַי רַק כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לְהַעְתִּיק שִׁעוּרִים.

הִיא לֹא בָּאָה לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי
(לַמְרוֹת שֶׁהִזְמַנְתִּי אֶת כָּל הַכִּתָּה)
וְאָז הִיא לֹא הִזְמִינָה אוֹתִי לְשֶׁלָּהּ.

שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא אָמְרָה לְטַל וּלְסִיוָן לֹא לְשַׂחֵק אִתִּי בַּהַפְסָקָה
וּפַעַם אַחַת, מוּל כֻּלָּם, הִיא קָרְאָה לִי שְׁמֵנָה.

יֵשׁ הַרְבֵּה אַהֲבָה בַּמְּקוֹרוֹת הַיְּהוּדִיִּים-הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים.
אֵילוּ מֵהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה אַתֶּם מַכִּירִים?
הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לְמִי הֵם שַׁיָּכִים אוֹ מְיֻחָסִים?

לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה בָּעוֹלָם

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה מַזְמִין אוֹתָנוּ לְהַפְחִית אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְהַרְבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.
מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְכֶם כְּדֵי שֶׁזֶּה יִקְרֶה?

מֻזְמָנִים לְהוֹסִיף הַצָּעָה מִשֶּׁלָּכֶם לְסַל הַהַצָּעוֹת.

מהו שמך ומה גילך? *
מה כתובת המייל? *
ההצעה שלך *
כאן מעלים קובץ
גודל קובץ עד: 1 MB
בחרו קובץ להעלאה
הסכמת הורים לפרסום *
שימו לב: מטעמי הגנת הפרטיות אנו נפרסם רק את שמכם הפרטי. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לערוך ולבחור אילו תגובות לפרסם.

הַהַצָּעוֹת שֶׁלָּכֶם:

ההצעה של:

גילעד

לא לזרוק פסולת

ההצעה של:

אסף (10)

להתנדב לפחות פעם בחודש!

ההצעה של:

גילה (46)

לחייך לאנשים

הִיא נוֹלְדָה בִּשְׁנַת 1900 בְּרוּסְיָה וּבְגִיל 20 כְּבָר עָלְתָה לְיִשְׂרָאֵל (עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה מְדִינָה). הִיא גָּרָה בִּירוּשָׁלַיִם וְעָבְדָה בַּתּוֹר סַפְרָנִית!

בֵּין הַמַּדָּפִים בַּסִּפְרִיָּה הִיא כָּתְבָה וְכָתְבָה, וְכָךְ נוֹלַד סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים “אָצוּ רָצוּ גַּמָּדִים”. אַחֲרָיו הוֹצִיאָה עוֹד שִׁירִים רַבִּים לִילָדִים.

לְמַעֲשֶׂה, הִיא הָיְתָה כַּלַּת פְּרַס יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנָה לְסִפְרוּת יְלָדִים!
לְמִרְיָם מֵעוֹלָם לֹא נוֹלְדוּ יְלָדִים מִשֶּׁלָּהּ אֲבָל הִיא לִוְּתָה אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁל יַלְדֵי וִילָדוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַשִּׁירִים שֶׁלָּהּ (בִּדְקוּ וְגַלּוּ שֶׁגַּם אַתֶּם מַכִּירִים רַבִּים מֵהֶם).

הִיא חַיָּה שָׁנִים רַבּוֹת לְבַדָּהּ, וְאוּלַי דַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ יָדְעָה לִכְתֹב בְּצוּרָה רְגִישָׁה כָּל כָּךְ עַל חֲבֵרוּת. גַּם עַל הַצְּדָדִים הַיָּפִים שֶׁלָּהּ, וְגַם עַל הַצְּדָדִים הֲמֻרְכָּבִים יוֹתֵר.

בָּחַרְנוּ פֹּה שְׁלוֹשָׁה שִׁירִים שֶׁמַּצִּיגִים כָּל מִינֵי חֲוָיוֹת בֵּין חֲבֵרִים.
קִרְאוּ וְחִשְׁבוּ עִם אֵיזוֹ חֲוָיָה אַתֶּם מִזְדַּהִים.

חודש אב עם 929 בקטנה
דָּנִי גִבּוֹר

אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנִי,
יַלְדִּי הוּא גִּבּוֹר וְנָבוֹן.
יַלְדִּי לֹא בּוֹכֶה אַף פַּעַם
כְּפֶתִי קָטֹן.

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה. אַף פַּעַם.
אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן.
זֶה רַק הַדְּמָעוֹת… הַדְּמָעוֹת…
הֵן בּוכוֹת מֵעַצְמָן.

פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית –
קָטֹן וְיָפֶה וְכָחֹל.
תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית –
נָתַתִּי הַכֹּל.

נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ.
הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר.
וְהָלְכָה לְשַׂחֵק עִם יֶלֶד –
עִם יֶלֶד אַחֵר.

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם.
גִּבּוֹר אֲנִי, לֹא בַּכְיָן!
אַךְ לָמָּה זֶה, אִמָּא, לָמָּה
בּוֹכוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?


קָרָה לָכֶם פַּעַם מִקְרֶה דּוֹמֶה? מָה הֲיִיתֶם אוֹמְרִים לְדָנִי לוּ הֲיִיתֶם פּוֹגְשִׁים אוֹתוֹ בַּמַּצָּב הַזֶּה?
נִתְפַּיְּסָה

נִתְפַּיְּסָה! תְּנִי לִי יָד –
נִתְפַּיֵּס מִיָּד מִיָּד!
נִתְפַּיְּסָה, נִזְדָּרֵז,
פֶּן יָבוֹאוּ גָּדִי וָעֵז,
פֶּן יַגִּידוּ: הַקָּטֹן,
הַקָּטֹן טִפְּשׁוֹן טִפְּשׁוֹן!

וְהָעֵז תִּצְחַק לְךָ –
זֶה טִפְּשׁוֹן כַּהֲלָכָה!
וְיִצְחָק לְךָ הַגְּדִי –
רַק טִפְּשׁוֹן כּוֹעֵס בִּכְדִי!

רַק טִפְּשׁוֹן תָּמִיד כּוֹעֵס –
נִתְפַּיְּסָה נִתְפַּיֵּס…


זֶה קַל אוֹ קָשֶׁה לְהִתְפַּיֵּס?
בְּאֵילוּ דְּרָכִים אֶפְשָׁר לְהִתְפַּיֵּס?
מָה לַעֲשׂוֹת אִם רוֹצִים לְהִתְפַּיֵּס אֲבָל לֹא רוֹצִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה?
קָרָה לָכֶם פַּעַם?
חודש אב עם 929 בקטנה
מִיכָאֵל

חִכִּיתִי, חִכִּיתִי,
בָּכִיתִי, בָּכִיתִי,
וּמִי לֹא בָּא?
מִיכָאֵל.

וְהוּא הִבְטִיחַ פַּעֲמַיִם
כִּי יָבוֹא אַחֵר הַצָּהֳרַיִם.
וּמִי לֹא בָּא?
מִיכָאֵל.

שִׂמְלָה לָבַשְׁתִּי יָפָה מְאֹד,
וסִנָר, בּוֹ רָקוּם אֶפְרוֹחַ וָרֹד.
וּמִי לֹא בָּא?
מִיכָאֵל.

וְהַבֻּבּוֹת כֻּלָּן לִישֹן הִשְׁכַּבְתִּי.
חָשַׁבְתִּי: שֶׁלֹּא תֵּדַעְנָה –
שֶׁלֹּא תַּפְרַעְנָה –
אוֹתִי וְאֶת מִיכָאֵל.

וּבַחַלּוֹן יָשַׁבְתִּי,
וְהִקְשַׁבְתִּי,
וְחָשַׁבְתִּי –
מִיכָאֵל.

וּבַגְּזוּזְטְרָא עָמַדְתִּי,
וְלֶחָצֵר יָרַדְתִּי,
וְחָרַדְתִּי –
מִיכָאֵל.

וְהוּא לֹא בָּא.
וְהוּא לֹא בָּא,
מִיכָאֵל

מָחָר אֵלֵךְ הַשְכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל הַגָּן,
וְאֵשֵׁב לִי, וְאֶבְכֶּה לִי כָּל הַזְּמַן.
מִיכָאֵל.


אֵיזֶה רֶגֶשׁ הַיַּלְדָּה בַּשִּׁיר מְתָאֶרֶת?
הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם כָּכָה?
אֵיךְ מִתְגַּבְּרִים?
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו”ם

"אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה"

  • מָה דַּעְתְּכֶם עַל הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה
  • אֵיךְ לְדַעְתְּכֶם בּוֹחֲרִים בֶּן אוֹ בַּת זוּג?
“אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים,שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ […] וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת?
בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה […] אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה.”

(מסכת תענית פרק ד משנה ח)
ט”ו בְּאָב הוּא יוֹם חַג הָאַהֲבָה הַקָּדוּם. הַתָּנָךְ מְסַפֵּר עַל יוֹם חַג שֶׁבּוֹ הָיוּ הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת לִרְקֹד בַּכְּרָמִים, וְהַבָּנִים הָיוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתָן שָׁם וּמַצִּיעִים לָהֶן נִשּׂוּאִים. יֵשׁ כָּל מִינֵי הַשְׁעָרוֹת בְּנוֹגֵעַ לְמוֹעֵד זֶה וּלְאֵרוּעִים אֲחֵרִים הַמֻּזְכָּרִים בַּתָּנָךְ, אַךְ הוּא מוֹפִיעַ בְּאֹפֶן רִשְׁמִי בַּמִּשְׁנָה:

אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהָכִין כַּרְטִיס בְּרָכָה לַאֲהוּבִים וְלַאֲהוּבוֹת שֶׁבְּחַיֵּיכֶם.

  1. הַדְפִּיסוּ אֶת הַקֹּבֶץ.
  2. גִּזְרוּ לְפִי הַקִּוְקוּוִים.
  3. קַפְּלוּ אֶת הַלְּבָבוֹת בְּקַו הַקִּפּוּל.
  4. צִבְעוֹ אֶת הַלְּבָבוֹת מִצִּדָּם הַחִיצוֹנִי.
  5. מָלְאוּ בְּמִלִּים טוֹבוֹת וּבְצִיּוּרִים מְשַׂמְּחִים.
  6. הַגִּישׁוּ עִם חִבּוּק גָּדוֹל:

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.