מַעֲשֶׂה בְּסַבָּא בְּשֵׁם יְהוֹשֻׁעַ
שֶׁהָיָה עָסוּק בְּאֹפֶן קָבוּעַ.
הָיְתָה לוֹ מִין עֲבוֹדָה כָּזֹאת חֲשׁוּבָה,
עִם הֲמוֹן דְבָרִים דְחוּפִים שֶׁהֵם מַמָשׁ “חוֹבָה”.
וְהִנֵה בְּיוֹם חֲמִישִׁי הוּא כִּנֵס יְשִׁיבַת חֵרוּם,
וּלְפֶתַע בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אָמַר: “אֲנִי חַיָב לָקוּם!”
הָעוֹבְדִים מִסְבִיבוֹ הָיוּ הֲמוּמִים:
“אַתָה תָמִיד אוֹמֵר שֶׁאִם הִתְחַלְנוּ – אָז לֹא מַפְסִיקִים.”
סַבָּא יְהוֹשֻׁעַ הִרְהֵר לְרֶגַע וְאָמַר בְּקוֹל:
“זֶה נָכוֹן, אֲבָל יֵשׁ דְבָרִים שֶׁקוֹדְמִים לַכֹּל!
בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בְּחָמֵשׁ יֵשׁ לִי פְּגִישָׁה עִם הַנֶכְדָה,
זֹאת פְּגִישָׁה שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לְפַסְפֵס. נְקֻדָה.”
הִתְלַחֲשׁוּ כָּל הָעוֹבְדִים…
שֶׁעִם כָּל הַכָּבוֹד לַנֶכְדָה, הֵם עַכְשָׁו בְּאֶמְצַע יְשִׁיבָה.
זֶה לֹא עָצַר אֶת סַבָּא יְהוֹשֻׁעַ,
שֶׁלְעֵבֶר הַדֶלֶת כְּבָר הֵחֵל לָנוּעַ:
“בְּדִיוּק כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלִי, הוּא נִזְכַּר וְהִתְרַגֵשׁ,
שֶׁבִּלָה אִתִי בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בְּחָמֵשׁ!”
נִתָן לְהַדְפִּיס בַּקִשׁוּר אוֹ לְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב בַּמַהֲדוּרָה הַדִיגִיטָלִית.
הַמָשָׁל מְסַפֵּר עַל אָדָם שֶׁהָלַךְ בַּמִדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְצָמֵא מְאוֹד.
לְפֶתַע הִגִיעַ לְעֵץ עִם פֵּרוֹת מְתוּקִים וְנַחַל לְמַרְגְלוֹתָיו.
שָׁתָה, אָכַל וְנָח בְּצֵל הָעֵץ.
כְּשֶׁהִתְכַּוֵּן לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ רָצָה לְהִפָּרֵד מֵהָעֵץ וּלְהוֹדוֹת לוֹ, וְשָׁאַל:
“מָה אֲנִי יָכוֹל לְאַחֵל לְךָ, עֵץ יָקָר? פֵּרוֹת מְתוּקִים?
הַפֵּרוֹת שֶׁלָךְ הֲכִי מְתוּקִים בָּעוֹלָם.
מַיִם קְרִירִים? יֵשׁ לְךָ בְּשֶׁפַע!
צֵל נָעִים? הֲרֵי הַצֵל שֶׁלְךָ נָעִים מְאוֹד.
אֲנִי יוֹדֵעַ! אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁכָּל הָעֵצִים שֶׁיִצְמְחוּ מֵהַזְרָעִים שֶׁלְךָ, יִהְיוּ כָּמוֹךָ בְּדִיוּק!”
יֵשׁ הֲמוֹן סוּגִים שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת וְכָל מִשְׁפָּחָה שׁוֹנָה וּמְיֻחֶדֶת.
אֲבָל הִנֵה כַּמָה עֻבְדוֹת מְעַנְיְנוֹת עַל הוֹרִים וְעַל יְלָדִים!
מִשְׁפַּחַת לֵוִינְגֶר הִיא מִשְׁפָּחָה בְּרוּכַת יְלָדִים.
לִפְעָמִים הֵם מִסְתַדְרִים וְלִפְעָמִים פָּחוֹת…
בַּיוֹם שֶׁבּוֹ יָצְאוּ לְפִּיקְנִיק דָנִיאֵל רָדְפָה אַחֲרֵי שָׁנִי,
נָוֶה לֹא הִפְסִיק לְהָצִיק לְעִנְבָּר,
וּמֵרֹב רַעַשׁ וַהֲמֻלָה אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב שֶׁזֹהַר הַקָטַנָה אִבֵּדָה אֶת הַמוֹצֵץ.
מְשַׂחֲקִים מֵהַנַיָד? סוֹבְבוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר לָרֹחַב.
זֶה הִתְחִיל בִּשְׁנֵי הוֹרִים
עַלִיזִים וּצְעִירִים
שֶׁהוֹלִידוּ בִּשְׁבִילִי
אֶת הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלִי
וּכְשֶׁיֵשׁ לִי מְסִבָּה
רַק תַבִּיטוּ מִי שֶׁבָּא
רַק תַבִּיטוּ מִי שֶׁבָּא:
סַבָּא בָּא, אַבָּא בָּא
אַרְיֵה מִכְּפַר סָבָא בָּא
בָּא בָּרוּךְ, בָּרוּךְ הַבָּא
עִם דוֹדָה, דוֹדָה רַבָּה
סַבָּא בָּא, אַבָּא בָּא
גַם הַסָבְתָא יַבָּאבָּא
אַהְלָן וּמַרְחָבָּא
מִי שֶׁבָּא בָּרוּךְ הַבָּא!
מְבִיאִים לִי מַתָנוֹת
גַם גְדוֹלוֹת וְגַם קְטַנוֹת
מַנִיחִים הֵם בַּפִּנָה
וְיוֹצְאִים אֶל הַגִנָה
מְנַשְׁקִים אֶת אֲחוֹתִי
וּבָאִים לִצְבֹּט אוֹתִי
וּבָאִים לִצְבֹּט אוֹתִי:
סַבָּא בָּא…
וְאַחַר כָּךְ בֶּחָצֵר
מַתְחִילִים הֵם לְדַבֵּר
מִתְוַכְּחִים בִּצְעָקוֹת
וְכִמְעַט הוֹלְכִים מַכּוֹת
אַךְ כְּשֶׁהַכִּבּוּד מוּכָן
הֵם רָצִים אֶל הַשֻׁלְחָן
הֵם רָצִים אֶל הַשֻׁלְחָן:
סַבָּא בָּא…
וְאַחֲרֵי זֶה מְבַקְשִׁים
שֶׁאֲנִי אָקוּם לָשִׁיר
וְקוֹרְאִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁר:
“אֵיךְ שֶׁהַקָטָן מֻכְשָׁר!”
וְהַיוֹם לַמְסִבָּה
רַק תַבִּיטוּ מִי שֶׁבָּא
רַק תַבִּיטוּ מִי שֶׁבָּא:
סַבָּא בָּא…
במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”.
“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!
לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.
אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".
החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.
הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.