לְעֵצִים יֵשׁ שָׁרָשִׁים הַמִּתְפָּרְסִים בָּאֲדָמָה וְקוֹלְטִים מַיִם וּמִינֵרָלִים. הַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִים לְהִתְפַּשֵּׁט לְמֶרְחָק גָּדוֹל מֵהַגֶּזַע.
הֶעָלִים שֶׁל הָעֵץ קוֹלְטִים פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי, וּבְעֶזְרַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצְרִים סֻכָּר וּפוֹלְטִים חַמְצָן. זֶה תַּהֲלִיךְ הַנִּקְרָא פוֹטוֹסִינְתֵּזָה.
כְּתוֹצָאָה מִשְּׂרֵפַת פֶּחָם, נֵפְט וְגַז טִבְעִי לַהֲפָקַת אֵנֶרְגִּיָּה, עוֹלֶה רִכּוּז הַפַּחְמָן הַדּוּ-חַמְצָנִי בָּאֲוִיר וּמְזָרֵז אֶת תַּהֲלִיכֵי שִׁנּוּי הָאַקְלִים. הָעֵצִים, הַקּוֹלְטִים פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי מֵהָאֲוִיר, מְאִטִּים תַּהֲלִיךְ זֶה וְכָךְ מַפְחִיתִים אֶת כַּמּוּת הַזִּהוּם בָּאַטְמוֹסְפֵרָה.
לְכָל עֵץ יֵשׁ טַבָּעוֹת שְׁנָתִיּוֹת בְּתוֹךְ הַגֶּזַע. אֶפְשָׁר לָדַעַת כַּמָּה שָׁנִים הָעֵץ חַי עַל פִּי מִסְפַּר הַטַּבָּעוֹת!
הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם הוּא עֵץ הַסֶּקוֹיָה הָעֲנָק שֶׁמַּגִּיעַ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל 115 מֶטֶר - יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מִבִּנְיָן בֶּן 40 קוֹמוֹת!
הָעֵצִים הָעַתִּיקִים בְּיוֹתֵר הֵם אֳרָנִים שֶׁחַיִּים עַד לְ-5,000 שָׁנָה! הֵם הָיוּ קַיָּמִים עוֹד לִפְנֵי הַפִּירָמִידוֹת.
הָעֵץ הָרָחָב בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הוּא עֵץ הַבָּאוֹבַּבּ שֶׁמַּגִּיעַ לְהֶקֵּף שֶׁל עַד 50 מֶטְרִים! כְּדֵי לְהַקִּיף אוֹתִוֹ נִצְטָרֵך לְפָחוֹת 50 יְלָדִים שֶׁיִּתְּנוּ יָדַיִם.
הָעֵץ הַכָּבֵד בְּיוֹתֵר שֶׁנִּמְדָּד שָׁקַל כְּ-1,385 טוֹנָה! כִּמְעַט כְּמוֹ מִשְׁקָלָן שֶׁל 150 פִּילוֹת.
אִם כּוֹרְתִים עֵץ בְּלִי אִשּׁוּר מְיֻחָד, זוֹ עֲבֵרָה עַל הַחֹק וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַמִּשְׁטָרָה.
אִם אַף אֶחָד לֹא מַפְרִיעַ לוֹ (בְּעִקָּר בְּנֵי אָדָם), עֵץ יָכוֹל לִחְיוֹת אַלְפֵי שָׁנִים!
אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם אֱלֹהִים לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם
הוּא לָקַח אֶת הָאָדָם לְטִיּוּל בְּגַן הָעֵדֶן.
הֶרְאָה אֱלֹהִים לָאָדָם אֶת כָּל הַיָּרֹק שֶׁמִּסָּבִיב –
הָעֵצִים, הַפְּרָחִים וְהַשִּׂיחִים.
”יָצָא לֹא רַע ,נָכוֹן?”
אָמַר אֱלֹהִים לָאָדָם בְּחִיּוּךְ מְסֻפָּק.
הָאָדָם הָיָה כָּל כָּךְ מֻקְסָם מִיָּפְיוֹ
שֶׁל הַגַּן עַד שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ
לְהוֹצִיא אַף מִלָּה.
”כָּל מָה שֶׁבָּרָאתִי -
בָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ“,
הִמְשִׁיךְ אֱלֹהִים.
הָאָדָם הָיָה כָּל כָּךְ נָבוֹךְ מִגֹּדֶל
הַנְּתִינָה וְהוּא לֹא הִצְלִיחַ
לְהוֹצִיא אַף מִלָּה.”
אַתָּה מְקַבֵּל עוֹלָם יָפֶה,
אֲנִי מְבַקֵּשׁ
מִמְּךָ לֹא לַהֲרֹס אוֹתוֹ וּזְכֹר -
אִם תַּהֲרֹס, אִם תְּקַלְקֵל,
לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.”
הָאָדָם הָיָה כָּל כָּךְ נִרְגָּשׁ
מִגֹּדֶל הָאַחְרָיוּת
וְהוּא אָמַר לְעַצְמוֹ בְּקוֹל,
כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר:
”אִם אֶהֱרֹס ,אִם אֲקַלְקֵל -
לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּתַקֵּן.”
הַשֵּׁם וַדַּאי נִשְׁמָע לָכֶם מֻכָּר כִּי הוּא כָּתַב הֲמוֹן שִׁירִים לִמְבֻגָּרִים וְעוֹד הָמוֹן לִילָדִים.
הִנֵּה עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁכְּדַאי לָדַעַת עָלָיו:
צִיץ, צִיץ, צְוִיץ,
פִּי, פִּי, פִּי!
חוּשִׁי אָחוֹת, בֹּאִי,
רְאִי, בֹּאִי,
רְאִי, מָצָאתִי פְּרִי,
פְּרִי מָצָאתִי,
קוּמִי זְכִי,
קוּמִי שִׂימִי פִּיךְ
עִם פִּי גַּרְגֵּר לָךְ
לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג,
כִּי אִם יוֹם קַיִץ סְתָם,
וּבְגִנַּת הַיָּרָק קוֹל שָׂשׂוֹן
וּמְחוֹל עַם.
הֶחָגָב בָּעוּגָב,
בַּחֲצוֹצְרָה הַצְּרָצַר, –
רֶגֶל מִי זֶה אֵפוֹא
מִמְּחוֹלוֹת תֵּעָצַר?
בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.
וַיַּרְא זֹאת אֲבַטִּיחַ
וְלֹא יָכֹל עוֹד עָמוֹד
וּבְמַדֵּי הַפַּסִּים
רָץ עִם דְּלַעַת לִרְקֹד.
בֶּן תִּירָס צְהֹב הַמְּעִיל
בְּלוֹרִיתוֹ אָז הִפְשִׁיל
וּבְחָטְפוֹ חַמָּנִית
קָם לְכַרְכֵּר בְּגִיל.
וַיִּבְעַר אָז כָּאֵשׁ
מִקִּנְאָה לֵב הַצְּנוֹן
וַיִּקְפֹּץ לְפַזֵּז עִם
אֲחוֹת הַמְּלַפְפוֹן.
וְכִרְאוֹת זֹאת הַסֶּלֶק
הִתְאַפֵּק לֹא יָכֹל
וַיִּתְפֹּשׂ עַגְבָנִית
וַיֵּצֵא בְּמָחוֹל.
וּפִתְאוֹם – שִׂימוּ רֶוַח –
גַּם הַגֶּזֶר זֶה בָּא
מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז
עִם בַּת לֶפֶת עָבָה.
וְגַם צֶמֶד הַחֶמֶד,
בָּצָל וּבַת שׁוּם,
הִתְלַכְּדוּ בֵּין רַגְלַיִם,
וּרְאוּ: לֹא גֵּרְשׁוּם!
גַּם בֻּלְבּוּס הָאֶבְיוֹן –
אַל אֶתֵּן פִּי לַחְטֹא –
בָּא לִרְקֹד, בִּמְחִילָה,
הוּא עַל כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ.
וַתִּרְעַשׁ הַגִּנָּה
וַיֵּהוֹם בָּהּ כָּל שְׁבִיל
מִמְּחוֹלוֹת וּנְגִינָה
וּמִמִּצְהֲלוֹת גִּיל.
וְגַרְגֵּר לִי.
אָסַפְתִּי 27 גַּרְעִינִים שֶׁל אֲבַטִּיחַ
וְחָפַרְתִּי עִם הַכַּף הֲכִי עָמֹק שֶׁאֶפְשָׁר.
שָׁתַלְתִּי אֶת כֻּלָּם בַּגִּנָּה מִתַּחַת לַבִּנְיָן
וְעָדַרְתִּי עִם הַמַּזְלֵג עַד שֶׁהוּא נִשְׁבַּר.
כָּל יוֹם אַחֲרֵי בֵּית סֵפֶר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִיּוּק,
הִשְׁקֵיתִי עִם כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר לִי בַּבַּקְבּוּק.
אֲפִלּוּ דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה.
עָבַר מָלֵא, מָלֵא, מָלֵא זְמַן
וּכְלוּם לֹא קָרָה.
אוּלַי
כִּי לֹא זָרַעְתִּי בְּדִמְעָה?
כְּמוֹ שֶׁהַמּוֹרָה אָמְרָה.
במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”.
“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!
לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.
אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".
החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.
הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.