חזרה לאתר הראשי

עִנְיָן שֶׁל זְמַן

מַחֲשָׁבוֹת, סִפּוּרִים וּפְעִילוּיוֹת סְבִיב זְמַן

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל

רַעֲיוֹנוֹת, שִׁירִים וּמִשְׂחָקִים לַחֹפֶשׁ

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

מְטַיְלִים

מְטַיְלִים עִם הַתָנָךְ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קְחוּ אוֹתִי לְשָׁם!

עִנְיָן שֶׁל זְמַן

לַחֲצוּ עַל הָעֲנָנִים
לְעוֹד דְבָרִים מְעַנְיְנִים.

"עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב
מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ"
(משלי ו, ט)

חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה
חופש גדול עם 929 בקטנה

הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל

לַחֲצוּ עַל הָעֵצִים לְעוֹד
הַפְתָעוֹת וּמִשְׂחָקִים!

"וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ"
((ויקרא כה, י)

חופש גדול עם 929 בקטנה

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

אֲנִי רוֹצה!

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

מַגְנִיב! אֵיפֹה זֶה?

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

לְהוֹרָדַת הַיִּשּׂוּמוֹן (אַפְּלִיקַצְיָה) בַּטֵּלֵפוֹן
שִׁמְרוּ עַל קֶשֶׁר
לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה
חֲזָרָה לְמַעְלָה

חֲבָל עַל הַזְמַן?

כַּמָה פְּעָמִים יָצָא לָכֶם לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּבִּטוּי “חֲבָל עַל הַזְמַן”?

פַּעַם הַמַשְׁמָעוּת הָיְתָה בִּזְבּוּז זְמַן (לְמָשָׁל, הַסֶרֶט הַזֶה מְשַׁעֲמֵם כָּל כָּךְ שֶׁפָּשׁוּט חֲבָל עַל הַזְמַן!).
בַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הַבִּטוּי הַזֶה עָבַר שִׁנוּי וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַמְשִׁים בּוֹ גַם לְהַגִיד – וָאוּ! (לְמָשָׁל, הַמַמְתָק הַזֶה טָעִים שֶׁחֲבָל עַל הַזְמַן!).
לִפְעָמִים זֶה מְבַלְבֵּל, נָכוֹן? אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּדִיוּק לְמָה מִתְכַּוְנִים כְּשֶׁאוֹמְרִים לָנוּ “חֲבָל הַזְמַן”?

הֵבֵאנוּ לָכֶם שְׁנֵי קְטָעִים מִסִפּוּרִים שֶׁאַתֶם כַּנִרְאֶה מַכִּירִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נוֹתֵן תְשׁוּבָה שׁוֹנָה לַשְׁאֵלָה הַאִם חֲבָל עַל הַזְמַן?
מֻזְמָנִים לִקְרֹא וְלַחֲשֹׁב!

1.

“אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שִׁמוּשׁ יוֹתֵר טוֹב בַּזְמַן,” אָמְרָה, “מֵאֲשֶׁר לְבַזְבֵּז אוֹתוֹ עַל חִידוֹת שֶׁאֵין לָהֶן פִּתְרוֹן.”

“לוּ הִכַּרְתְ אֶת הַזְמַן כָּמוֹנִי,” אָמַר הַכּוֹבָעָן, “לֹא הָיִית מְדַבֶּרֶת עַל לְבַזְבֵּז אוֹתוֹ, הוּא לֹא אֶחָד שֶׁמִתְבַּזְבֵּז!”

“אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן,” אָמְרָה אָלִיס.

“וַדַאי שֶׁלֹא!” אָמַר הַכּוֹבָעָן, מְנַעֵר אֶת רֹאשׁוֹ בְּבוּז. “אֲנִי מִתְעָרֵב שֶׁלֹא דִבַּרְתְ עִם הַזְמַן אֲפִלוּ פַּעַם אַחַת!”

“אוּלַי לֹא,” עָנְתָה אָלִיס בִּזְהִירוּת “אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ לְנַצֵל אוֹתוֹ.”

“זֶהוּ! זֶה מַסְבִּיר הַכֹּל,” אָמַר הַכּוֹבָעָן “הוּא לֹא סוֹבֵל שֶׁמְנַצְלִים אוֹתוֹ. וּבְכֵן, לוּ יָדַעְתְ לִשְׁמֹר אִתוֹ עַל יְחָסִים טוֹבִים, הָיָה עוֹשֶׂה בַּשָׁעוֹן כִּמְעַט כָּל מָה שֶׁהָיִית מְבַקֶשֶׁת מִמֶנוּ.”

(מִתוֹךְ הַסֵפֶר “הַרְפָּתְקְאוֹת אָלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת” מֵאֵת לוּאִיס קֵרוֹל, תַרְגוּם: רֵנֶה לִטְוְיַן, הוֹצָאַת הַקִבּוּץ הַמְאֻחָד, 1997)

2.

“לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם… תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ… עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.”
(משלי ו, ו, ח–ט)

“הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ.” (משלי כו, יד)

*עֵצָה לֶעָצֵל שֶׁרַק מִתְהַפֵּךְ בְּמִטָתוֹ מִצַד לְצַד – לֵךְ וּלְמַד מֵהַנְמָלָה הַחֲרוּצָה, שֶׁבַּקַיִץ אוֹגֶרֶת מָזוֹן וּמִתְכּוֹנֶנֶת לַחֹרֶף!

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

  • עִם מִי אַתֶם מִזְדַהִים יוֹתֵר – עִם הַנְמָלָה מִסֵפֶר מִשְׁלֵי אוֹ עִם הַכּוֹבָעָן מֵ”אָלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת”?
  • מָה עָדִיף – לְנַצֵל אֶת הַזְמַן אוֹ לְבַזְבֵּז אוֹתוֹ?
  • הַאִם יֵשׁ רַק דֶרֶךְ אַחַת נְכוֹנָה?
  • הַאִם בִּזְבּוּז זְמַן יָכוֹל לִהְיוֹת דֶרֶךְ לְנַצֵל אֶת הַזְמַן?

בִּזְבּוּז זְמַן אוֹ נִצוּל זְמַן?

שִׁיר וָשִׂיחַ

“לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם…
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ…
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק…
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר…”
(קהלת ג, א–ז)
קֹהֶלֶת הוּא סֵפֶר בַּתָנָךְ שֶׁיֵשׁ בּוֹ מַחְשָׁבוֹת עַל הַחַיִים עַצְמָם
“בַּדֶרֶךְ הַבַּיְתָה הַהוֹרִים שֶׁל אַמְנוֹן
כְּבָר מְאוֹד הִתְעַיְפוּ וְרָצוּ כְּבָר לִישֹׁן.
“אַתֶם רוֹאִים שֶׁצָדַקְתִי”? הוּא אָמַר,
“לְכָל דָבָר יֵשׁ זְמַן, וְיֵשׁ זְמַן לְכָל דָבָר”!
“יֵשׁ זְמַן לָלֶכֶת, וּזְמַן לַעֲמֹד,” אָמַר אַמְנוֹן.
“וְעַכְשָׁו הִגִיעַ הַזְמַן לָנוּחַ קְצָת,” הִתְיַשְׁבָה אִמָא עַל סַפְסָל.
“בֶּאֱמֶת, אֲנִי הֲרוּסָה, אֵין לִי כּוֹחַ בִּכְלָל.”
“יֵשׁ זְמַן לִצְחֹק,” חִיְכָה אִמָא.
“וּזְמַן לִבְכּוֹת,”
אָמַר אַבָּא בְּקוֹל קְצָת עָצוּב.
“יֵשׁ זְמַן לִצְעֹק,” לָחַשׁ אַמְנוֹן.
“וּזְמַן לִרְקֹד,”
דִלֵג אַבָּא מֵרֶגֶל לְרֶגֶל וְעָשָׂה סִיבוּב.
“עַכְשָׁו הַזְמַן לְהִתְחַבֵּק,” אַמְנוֹן קִוְצֵ’ץ’ אוֹתָה, כְּדֵי לָתֵת לָה עוֹד קְצָת כּוֹחַ.
“גַם אִתִי”! הִתְיַשֵׁב אַבָּא בַּצַד הַשֵׁנִי, “נָא לֹא לִשְׁכֹּחַ.”
וְאַמְנוֹן אָמַר: “יֵשׁ זְמַן לָקַחַת אוֹתִי הַבַּיְתָה עַל הַכְּתֵפַיִם,
מִין זְמַן כָּזֶה שֶׁבּוֹ אֲנִי פָּשׁוּט נוֹפֵל מֵהָרַגְלַיִם.”
(מִתוֹךְ הַסֵפֶר "לַיְלָה בַּגִנָה" © כָּל הַזְכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת לַמְחַבֵּר יוֹנָתָן יָבִין וּלְהוֹצָאַת עַם עוֹבֵד 2021. בַּאֲדִיבוּת הַמְחַבֵּר וְהַהוֹצָאָה)

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

  • לְפִי דַעְתְכֶם, לְמָה הִתְכַּוֵן קֹהֶלֶת בִּדְבָרָיו: “לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם”?
  • הַאִם אַתֶם מַסְכִּימִים עִם הַיֶלֶד אַמְנוֹן שֶׁאוֹמֵר: “לְכָל דָבָר יֵשׁ זְמַן, וְיֵשׁ זְמַן לְכָל דָבָר”?
  • הַאִם יֵשׁ זְמַן לְכָל מָה שֶׁרוֹצִים?
  • לְמָה בַּחַיִים שֶׁלָכֶם יֵשׁ זְמַן וּלְמָה אֵין לָכֶם זְמַן (אוֹ אֵין מַסְפִּיק זְמַן)?
  • הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל מְזַמֵן לָנוּ הֲמוֹן זְמַן.
    בְּמָה שׁוֹנֶה הַזְמַן הַזֶה שֶׁל הַחֹפֶשׁ מִיֶתֶר הַשָׁנָה?
  • מָה תִרְצוּ לַעֲשׂוֹת בִּזְמַן הַחֹפֶשׁ?
  • אֵיךְ מַחְלִיטִים מָה עוֹשִׂים בַּחֹפֶשׁ הַגָדוֹל? וּמִי מַחְלִיט?

זְמַן אֵצֶל יְהוֹנָתָן גֶפֶן

אֶת הַכֶּבֶשׂ הַשִׁשָׁה עָשָׂר כֻּלָם מַכִּירִים. נָכוֹן?
אָז הִנֵה הִזְדַמְנוּת לְהַכִּיר קְצָת יוֹתֵר אֶת הָאָדָם שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַיְצִירָה הַזֹאת וְלִפְגֹשׁ עוֹד כַּמָה שִׁירִים שֶׁלוֹ.

יְהוֹנָתָן גֶפֶן נוֹלַד בִּשְׁנַת 1947 (שָׁנָה לִפְנֵי קוּם הַמְדִינָה), וְהֶעֱבִיר אֶת יַלְדוּתוֹ בְּנַהֲלָל – מוֹשַׁב הָעוֹבְדִים הָרִאשׁוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נוֹפֵי יַלְדוּתוֹ הָיוּ מְשָׁקֶיהָ הַחַקְלָאִיִים שֶׁל נַהֲלָל. הוּא הִתְגַיֵס לַצָבָא וְנִלְחַם בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָמִים (וּמְאֻחָר יוֹתֵר גַם בְּמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים).
כְּבָר כְּשֶׁהָיָה חַיָל כָּתַב לִילָדִים, וְהַסֵפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ “שִׁירִים שֶׁעֲנָת אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד” כָּתוּב כְּמִכְתָבִים לַאֲחוֹתוֹ שֶׁהָיְתָה אָז בַּת אַרְבַּע. מִיָד אַחֲרֵי שִׁחְרוּרוֹ מֵהַצָבָא הוּא עָזַב אֶת הַמוֹשָׁב הַפַּסְטוֹרָלִי וְעָבַר לָעִיר הַסוֹאֶנֶת וְהַגְדוֹלָה תֵל אָבִיב, שָׁם הוּא הֵחֵל לְפַרְסֵם שִׁירִים שֶׁכָּתַב. בִּתְקוּפָה קְצָרָה הוּא נִהְיָה גַם מְשׁוֹרֵר וְגַם אַבָּא.
לְשִׂמְחָתֵנוּ שְׁתֵי הַדְרָכִים הַלָלוּ נִפְגְשׁוּ וְשִׁירִים רַבִּים שֶׁלוֹ הוּא כָּתַב לִילָדָיו. כָּךְ זָכִינוּ בְּאוֹצַר שִׁירִים לִילָדִים.

יוֹנָתָן גֶפֶן נִפְטַר בְּגִיל 76. כְּשֶׁקוֹרְאִים אֶת הַשִׁירִים שֶׁלוֹ לִילָדִים, גַם אֶת הַיְשָׁנִים וְגַם אֶת הַחֲדָשִׁים, אֶפְשָׁר לְהַרְגִישׁ שֶׁבַּלֵב שֶׁלוֹ, גַם כְּשֶׁהוּא הָיָה גָדוֹל הוּא יָדַע טוֹב טוֹב מָה זֶה לִהְיוֹת יֶלֶד.
בָּחַרְנוּ בִּשְׁלוֹשָׁה שִׁירִים עַל זְמַנִיִים שֶׁל יְהוֹנָתָן גֶפֶן שֶׁמְדַבְּרִים עַל זְמַן מִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים מְאוֹד, הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ מְשִׂימָה לָקַחַת תַ’זְמַן.

(כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו”ם)

בֶּן שֵׁשׁ וָחֵצִי
יוֹתֵר מִדַי קָטָן לְהִשָׁאֵר לְבַדִי
וְיוֹתֵר מִדַי גָדוֹל לְשַׂחֵק עִם עֲנָת,
אִמָא עֲדַיִן אוֹחֶזֶת אֶת יָדִי,
אֲבָל אַבָּא כְּבָר מְדַבֵּר אֵלַי בִּרְצִינוּת וּלְאַט.

יוֹתֵר מִדַי מְאֻחָר לַחֲלֹם
וְיוֹתֵר מִדַי מֻקְדָם לָלֶכֶת לִישֹׁן.
אֲנִי שׁוֹכֵב בַּמִטָה וְרוֹאֶה מֵהַחַלוֹן
אֶת הַיָרֵחַ מְנַשֵׁק אֶת הַכּוֹכָב הָרִאשׁוֹן.

מֵרָחוֹק אֲנִי שׁוֹמֵעַ תַן מִתְיַפֵּחַ,
מִקָרוֹב אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשֶׁמֶשׁ נִרְדָם,
הַכּוֹכָבִים הֵם הַיְלָדִים שֶׁל הַיָרֵחַ
וְהַשֶׁמֶשׁ הִיא הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם.

?

הַיֶלֶד בַּשִׁיר מַרְגִישׁ שֶׁהוּא גַם גָדוֹל וְגַם קָטָן בְּאוֹתוֹ זְמַן!
קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁהִרְגַשְׁתֶם בְּאוֹתוֹ זְמַן מַמָשׁ שֶׁאַתֶם שְׁנֵי דְבָרִים שׁוֹנִים? גַם פֹּה וְגַם שָׁם?
גַן סָגוּר
אֶתְמוֹל בְּחָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם
הָלַכְנוּ עִם אִמָא לַמַכֹּלֶת
וּבַדֶרֶךְ רָאִינוּ
שֶׁהַגַן שֶׁלָנוּ סָגוּר.

הַנַדְנֵדוֹת עוֹמְדוֹת
בֵּין הָעֵצִים הַגְבוֹהִים
וְהַפְּרָחִים
כָּאֵלֶה נְמוּכִים וּבְלִי צְבָעִים
כִּי הַגַן שֶׁלָנוּ סָגוּר.

קֻבִּיוֹת נִרְדָמוֹת מְסֻדָרוֹת בְּסַל
וְאֵין שָׁם אַף יֶלֶד שֶׁיִבְנֶה מֵהֶן מִגְדָל.

אֵין שָׁם אַף גַנֶנֶת שֶׁתַגִיד
מָה מֻתָר וּמָה אָסוּר
וְכָל הַסְפָרִים מְסֻדָרִים עַל הַמַדָף
כִּי אֵין מִי שֶׁיִשְׁמַע סִפּוּר.

אֶתְמוֹל בְּחָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם
הָלַכְנוּ עִם אִמָא לַמַכֹּלֶת
וּבַדֶרֶךְ רָאִינוּ
שֶׁהַגַן שֶׁלָנוּ סָגוּר.

קֻבִּיוֹת נִרְדָמוֹת מְסֻדָרוֹת בְּסַל
וְאֵין שָׁם אַף יֶלֶד שֶׁיִבְנֶה מֵהֶן מִגְדָל.

הַנַדְנֵדוֹת עוֹמְדוֹת בֵּין הָעֵצִים הַגְבוֹהִים
וְהַפְּרָחִים כָּאֵלֶה נְמוּכִים וּבְלִי צְבָעִים.

?

יָצָא לָכֶם פַּעַם לִרְאוֹת מָקוֹם "לֹא בַּזְמַן" הַנָכוֹן שֶׁלוֹ? אֵיךְ הִרְגַשְׁתֶם?
לוֹקֵחַ תַ'זְמַן
אִם אֲנִי רוֹאֶה אִשָׁה פְּנוּיָה
אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָה מָה בְּנוֹגֵעַ
אִם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה הַשָׁעָה
אָז אֲנִי טוֹעֵן שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
אִם אֲנִי רוֹאֶה גַנָב,
אֲנִי נִגְנָב אִתוֹ
וְאִם אֲנִי רוֹאֶה זְמַן בַּסְבִיבָה
אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ, לוֹקֵחַ תַ’זְמַן.

אִם בַּסִיבוּב נִגַשׁ אֵלַי שׁוֹטֵר
אֲנִי מוֹשִׁיט לָאֲזִקִים אֶת הַיָדַיִם.
אִם מִתְחַשֵׁק לִי לֹא לִהְיוֹת עָצוּב,
אָז אֲנִי נוֹסֵעַ לְכִווּן יְרוּשָׁלַיִם.
אִם אֲנִי רוֹאֶה חָתוּל,
אֲנִי לְטוֹבָתוֹ.
וְאִם אֲנִי רוֹאֶה זְמַן בַּסְבִיבָה
אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ
לוֹקֵחַ תַ’זְמַן.

אֲנִי יוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט עַל סַפְסָל לֹא צִבּוּרִי
וְלֹא שׁוֹאֵל אֶת אַף אֶחָד מָתַי תוֹרִי.
נִשְׁעָן עַל הַיָרֵחַ וּמַבִּיט
אֵיךְ הָעוֹלָם מִסְתוֹבֵב כְּמוֹ תַקְלִיט.
יֵשׁ טִפּוּסִים שֶׁמִתְיַחֲסִים אֶל הַחַיִים
כְּמוֹ אֶל טִיוּל מְאֻרְגָן,
אֲבָל אֲנִי לֹא נוֹסֵעַ,
אֲנִי לוֹקֵחַ תַ’זְמַן.

אִם אוֹמְרִים לִי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה
אֲנִי אֲפִלוּ לֹא מַתְחִיל לְהִתְוַכֵּחַ.
אִם מְסַפְּרִים לִי שֶׁהִתְחִילָה מִלְחָמָה
אָז אֲנִי מִיָד עוֹבֵר לַצַד שֶׁמְנַצֵחַ.
אִם אֲנִי רוֹאֶה זָקֵן,
אֶשְׁמַע בַּעֲצָתוֹ.
וְאִם אֲנִי רוֹאֶה זְמַן בַּסְבִיבָה
אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ, לוֹקֵחַ תַ’זְמַן.

?

מָה הַהֶבְדֵל בֵּין אֲנָשִׁים שֶׁ"לוֹקְחִים אֶת הַזְמַן"
לְבֵין אֵלוּ שֶׁ"מִתְיַחֲסִים לַחַיִים כְּאֶל טִיוּל מְאֻרְגָן"?
מָה אַתֶם יוֹתֵר?

כַּמָה זֶה שָׁעָה?

מָה הַשָׁעָה בַּשָׁעוֹן הַחֲמִישִׁי?
בִּשְׁבִיל לְגַלוֹת אֶת הַתְשׁוּבָה מִצְאוּ אֶת הַחֻקִיוּת שֶׁל הַסִדְרָה.

5?

רוֹצִים לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה?
לַחֲצוּ עַל הַשָּׁעוֹן

4

3

2

1

1

2

3

4

5?

רוֹצִים לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה?
לַחֲצוּ עַל הַשָּׁעוֹן

מַחֲשָׁבוֹת עַל זְמַן

“יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת”.
(תַלְמוּד בָּבְלִי, עֲבוֹדָה זָרָה, דַף י עַמוּד ב)
*לִפְעָמִים דַי בְּמַעֲשֶׂה מַשְׁמָעוּתִי אֶחָד, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ הַצְלָחָה גְדוֹלָה.
“לֹא כָּל הַיָמִים שָׁוִים וְלֹא כָּל הַשָׁעוֹת שָׁווֹת. יֵשׁ יָמִים אֲרֻכִּים וְיֵשׁ קְצָרִים, יֵשׁ יוֹם שֶׁנִדְמֶה לוֹ לָאָדָם כְּשָׁנָה, יֵשׁ שָׁנִים שֶׁהֵן בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים. יֵשׁ רֶגַע שֶׁנִרְאֶה שֶׁהוּא לֹא יִסְתַיֵם לְעוֹלָם וְיֵשׁ חַיִים הַחוֹלְפִים כַּחֲלוֹף עַיִן.”
(מִתוֹךְ הַסֵפֶר “תֵאוּם כַּוָנוֹת”, מֵאֵת חַיִים סָבָתוֹ, הוֹצָאַת יְדִיעוֹת סְפָרִים, 1999. © כָּל הַזְכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת לַמְחַבֵּר וְלַהוֹצָאָה)
“אֵיזֶה שָׁעוֹן בֶּן חַיִל? אֲשֶׁר אֵינֶנוּ נָח! בַּיוֹם וְגַם בַּלַיִל דוֹפֵק, דוֹפֵק הוּא כָּךְ: טִיק טָק, טִיק טָק!”
(מִתוֹךְ הַשִׁיר: “שָׁעוֹן בֶּן חַיִל” מֵאֵת לֵוִין קִיפְּנִיס. כָּל הַזְכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת לַמְחַבֵּר וּלְאָקוּ”ם)
שָׁעָה זֶה הַרְבֵּה זְמַן אוֹ מְעַט זְמַן?
וְדַקָה?
וְיוֹם?
וְחָדְשַׁיִם?
מָתַי אֲנַחְנוּ מַרְגִישִׁים שֶׁהַזְמַן אָרֹךְ, וּמָתַי אֲנַחְנוּ מַרְגִישִׁים שֶׁאוֹתוֹ זְמַן בְּדִיוּק הוּא קְצַרְצַר?

תְקוּעִים בַּזְמַן

בַּחֹפֶשׁ קַל מְאוֹד לְאַבֵּד אֶת הַזְמַן,
לִפְעָמִים גַם לָלֶכֶת לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְמַן אוֹ מַמָשׁ לְהִתָקַע בְּתוֹכוֹ!
זֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁקָרָה לָכֶם עַכְשָׁו.
כְּדֵי לָצֵאת עֲלֵיכֶם לְהַחֲזִיר אֶת הַשְׁלִיטָה שֶׁלָכֶם בַּזְמַן!
בִּשְׁבִיל זֶה תִצְטָרְכוּ לְהַפְגִין בְּקִיאוּת, חַדוּת מַחְשָׁבָה, תוּשִׁיָה וְגַם לְהָשִׁיב אֶת אַרְבַּעַת הַשְׁעוֹנִים הָאֲבוּדִים! // אוֹ // וְגַם לְהָשִׁיב אֶת חֶלְקֵי הַשָׁעוֹן הָאֲבוּדִים – שְׁלֹשֶׁת הַמְחוֹגִים וְהַמַנְגָנוֹן!
מוּכָנִים לָצֵאת לַדֶרֶךְ?
בְּהַצְלָחָה!

סְלִיחָה, מָה הַשָׁעָה?

מִצְאוּ אֶת הַשָׁעוֹן הַשׁוֹנֶה, זֶה שֶׁאֵינוֹ מְדֻיָק כְּמוֹ כָּל הַיֶתֶר!

מְתַכְנְנִים וְנֶהֱנִים!

עוֹד מְעַט הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל
וְאִמָא תִכְנְנָה כְּבָר כִּמְעַט הַכֹּל.
דֶלֶת הַמְקָרֵר מְלֵאָה בְּטַבְלָאוֹת
אֵיפֹה בְּכָל רֶגַע אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת:
שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת קַיְטָנָה בַּכִּתָה
וְעוֹד שָׁבוּעַ בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא,
עוֹד שְׁבוּעַיִם בַּקַיְטָנָה שֶׁל אַלוֹנָה
וְכַמָה יָמִים חִלוּפִים עִם אִמָא שֶׁל רוֹנָה,
שְׁלוֹשָׁה יָמִים בָּעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָא בַּמִשְׂרָד
וְעוֹד יוֹמַיִם אֵצֶל הַדוֹדָה מֵעֲרָד,
יוֹם חַיוֹת, יוֹם מַיִם,
יוֹם שׁוֹקוֹלָד, יוֹם סְלַיְם,
יוֹם בָּלוֹנִים, יוֹם צֶבַע,
יוֹם אֲרָצוֹת, יוֹם טֶבַע.

רַק מִלְהִסְתַכֵּל בַּטַבְלָאוֹת
קִבַּלְתִי סְחַרְחֹרֶת
וּבִכְלָל לֹא מוֹפִיעַ שָׁם
יוֹם סְתָם
עִם אִמָא בַּיָם.
אָז בְּחַיַי שֶׁאֲנִי חַיֶבֶת לִשְׁאֹל
אֵיפֹה פֹּה זֶה הַ”חֹפֶשׁ הַגָדוֹל”?!
(מאת הדס גלבוע © כל הזכויות שמורות למחברת)
מֻזְמָנִים לְהַדְפִּיס אֶת הַטַבְלָה בַּקֹבֶץ הַמְצֹרָף וּלְמַלֵא אוֹתָה בִּדְבָרִים שֶׁאַתֶם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת הַחֹפֶשׁ בַּזְמַן הַפָּנוּי שֶׁלָכֶם!
להורדת הקובץ

מְשַׁעֲמֵם לִי!

לִפְעָמִים בַּחֹפֶשׁ אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ אֲבָל לֹא יוֹדֵעַ מָה... אַבָּא עָסוּק, אִמָא בַּעֲבוֹדָה... מַכִּירִים אֶת הַהַרְגָשָׁה?
בִּשְׁבִיל זֶה קַיֶמֶת קֻפְסַת 'מְשַׁעֲמֵם לִי!!!

אֵיךְ זֶה עוֹבֵד?

בַּחֲרוּ אֶת הַפְּתָקִים שֶׁבָּהֶם כְּתוּבִים הַדְבָרִים שֶׁאַתֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת בְּכוֹחוֹת עַצְמְכֶם (אַתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף עוֹד דְבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא חָשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶם), שִׂימוּ אֶת כָּל הַפְּתָקִים מְקֻפָּלִים בְּקֻפְסָה וּבָרֶגַע שֶׁהַהַרְגָשָׁה הַזֹאת מַתְחִילָה – שִׁלְפוּ פֶּתֶק!
יֵשׁ רַק חֹק אֶחָד: מָה שֶׁכָּתוּב בַּפֶּתֶק אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים! בְּלִי תֵרוּצִים!!!
  • לִבְנוֹת אֹהֶל מִכָּרִיוֹת וּמִשְׂמִיכוֹת
  • לְצַיֵר
  • לִצְבֹּעַ דַף צְבִיעָה
  • לְהָכִין כַּדוּרֵי שׁוֹקוֹלָד אוֹ תְמָרִים
  • לְהַרְכִּיב פָּאזֶל
  • לִבְחֹר מִשְׂחָק מֵהַמַדָף שֶׁלֹא שִׂחַקְתִי בּוֹ מִזְמַן
  • לִקְרֹא סֵפֶר
  • לְהִכָּנֵס לַאֲתָר 929 בַּקְטַנָה וְלִקְרֹא פּוֹסְט אֶחָד
  • לִכְתֹב מִכְתָב לְסַבָּא אוֹ לְסַבְתָא אוֹ לְבֶן דוֹד
  • לַעֲשׂוֹת הִתְעַמְלוּת אוֹ יוֹגָה
  • לְסַדֵר אֶת הַמְגֵרוֹת בַּחֶדֶר
  • לְהָכִין הַפְתָעָה לְאֶחָד מִבְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה
  • לְהָכִין כָּרִיךְ טָעִים
  • לִכְתֹב לְעַצְמִי דְבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר מֵהַחֹפֶשׁ
  • לְהִסְתַכֵּל בְּאַלְבּוֹם תְמוּנוֹת יָשָׁן
  • לְהָכִין מַצֶגֶת עַל נוֹשֵׂא שֶׁמְעַנְיֵן אוֹתִי
  • לִבְדֹק אִם אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר בְּמַשֶׁהוּ
  • לְהִתְקַשֵׁר לְחָבֵר אוֹ לַחֲבֵרָה
  • לַעֲשׂוֹת נִסוּי מַדָעִי לִילָדִים (יֵשׁ כָּאֵלוּ שֶׁלֹא דוֹרְשִׁים הַשְׁגָחַת מְבֻגָר)
  • לִלְמֹד מַשֶׁהוּ חָדָשׁ (לִשְׂרֹךְ שְׂרוֹכִים, לִקְרֹא שָׁעוֹן, לְדַבֵּר סִינִית, לְנַגֵן בְּגִיטָרָה)
מֻזְמָנִים לְהַדְפִּיס אֶת הַקֹבֶץ הַמְצֹרָף עִם מָלֵא רַעֲיוֹנוֹת וּלְהוֹסִיף גַם אֶת שֶׁלָכֶם
להורדת הקובץ

מְבֻלְבָּלִים וּמְבַלִים

אֵיזֶה כֵּיף!
בְּקַיְטָנַת "מְבֻלְבָּלִים וּמְבַלִים" יָצְאוּ הַיוֹם לְיוֹם יָם! סֶפִי הַמַדְרִיךְ הַמְבֻלְבָּל חָשַׁב שֶׁצֶמֶר הוּא כֶּלֶב יָם וְלָכֵן הֵבִיא אוֹתוֹ.
אַךְ צֶמֶר הַקָטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת וְלָכֵן בָּרַח!
הַאִם תוּכְלוּ לַעֲזֹר לִמְצֹא אוֹתוֹ?
וְיֵשׁ עוֹד כַּמָה דְבָרִים שֶׁהַקַיְטָנִים הַמְבֻלְבָּלִים אִבְּדוּ בַּיָם וְיִשְׂמְחוּ לְעֶזְרָה...

בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל בִּשְׁבִילִי הוּא עֵת ל...

עֵת לְמָסָךְ וְעֵת לְמַחְשֵׁב

נְאַחֵל לך שֶׁהָאִינְטֶרְנֵט
רַק לֹא יְאַכְזֵב...

עֵת לְלֹא כְּלוּם וְעֵת לָנוּם

בְּקִצוּר,
נָעִיר אוֹתך כְּשֶׁחַיָבִים לָקוּם.

עֵת לַבְּרֵכָה וְעֵת לַיָם

בִּשְׁבִילְךָ לִהְיוֹת רָטוּב זֶה הָעִקָר,
וְאֵין מַצָב שֶׁיִהְיֶה לְךָ חַם!

עֵת לָצֵאת לְטִיּוּל!

אוֹתך לֹא נִתְפֹּס בְּלִי תַרְמִיל -
בָּאָרֶץ אוֹ בְּחוּ"ל!

עֵת לִלְמֹד
וְעֵת לִלְמֹד עוֹד וְעוֹד

נִשְׁמָע שֶׁהַתָכְנִית שֶׁלך לַחֲזֹר לַכִּתָה וּלְקַבֵּל רַק טוֹב מְאוֹד!

עֵת לְעַרְבֵּב
(סְפָרִים, מִשְׁפָּחָה וּמַחְשֵׁב)

אֵין כְּמוֹ פָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת
מָה שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב בַּלֵב!

חִידוֹן הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל

מָה אַתֶם בֶּאֱמֶת יוֹדְעִים עַל חֹפֶשׁ? מֻזְמָנִים לִבְחֹן אֶת עַצְמְכֶם

"קוד העתיקות" - משחק בריחה

צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

"קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.