סיפור הלידה שלנו, שעומד במרכז ליל הסדר, הוא סיפור לא קל: היינו עבדים. סבלנו. היינו זקוקים לגאולה. אנחנו מספרים את הסיפור הזה שוב ושוב ומעבירים אותו מדור לדור כדי לזכור את המסרים שלו:
אפשר לצאת מעבדות לחירות!גם בחיינו כעם הידיעה הזו החזיקה אותנו במשך הדורות וגם בחיים הפרטיים – יש לנו יכולת להשתנות ולהשתחרר ממה שכובל אותנו.
לא לשעבד מישהו אחר! החוק המקראי מזכיר לנו שוב ושוב “כי עבד היית בארץ מצרים” ולכן יש להתייחס יפה למי שעובד אצלך ובכלל לכל מי שחלש ממך.
איך מעבירים את הסיפור הלאה? ליל הסדר עוצב כדי לעזור לנו לעשות את זה, יש בו כמה מפתחות שכדאי להכיר:
החוויה – ליל הסדר הוא לא רק מילים. הוא טעמים. הוא מעשים. אנחנו לא רק מדברים על חירות אלא גם יושבים כמו שבני חורין יושבים, או לפחות כמו שישבו פעם – בהסבה (“כולנו מסובין”…) אנחנו לא רק מספרים כמה היה רע ומר אלא גם טועמים מהמרור.
שאל בני שאל – שאלות טובות חשובות יותר מהתשובות. כי שאלה מעוררת חיפוש וסקרנות. השאלה “מה נשתנה?”היא דוגמה טובה לכך. אנחנו עושים בליל הסדר דברים משונים שמעודדים שאלות.
כל אחד ואחת מיוחדים ולכולם יש מקום – האם אתם זוכרים את הדרשה על “ארבעה בנים”? זה הרעיון! סביב השולחן יושבים בנים ובנות שונים באופיים ובדעותיהם. בליל הסדר כולם לוקחים חלק. כל אחד את החלק שמתאים לו.
איפה זה פוגש אותי? – יש בהגדה משפט שאומר “חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. זו הזמנה אישית לחפש איפה כל אחד מאיתנו בסיפור הזה. בסיפור הגדול של עם ישראל או בחוויה הפרטית של עבדות וחירות, מרור ותקווה.
הינה כמה רעיונות למשחקים ולפעילויות שיוסיפו עומק וחוויה לחג
מבערים את החמץ שבלב
לקראת בדיקת החמץ, אחד מבני המשפחה מחביא ברחבי הבית 10 פיסות לחם או חמץ אחר עטופות בנייר כסף או בשקית. מכבים את האורות ויוצאים יחדיו לחיפוש חמץ לאור הנר.בסיום בדיקת החמץ, כל אחד ואחת מבני המשפחה מוזמנים להוסיף לערמת החמץ גם פתק שעליו כתוב חמץ פנימי שהיו רוצים להיפתר ממנו בשנה זו. כל החמץ והפתקים – לביעור חמץ!
ליל הסדר פלוס:
חוגגים יום הולדת: ליל הסדר הוא יום ההולדת של עם ישראל. ערכו סבב ברכות יום הולדת. מה אתם מאחלים לו/לנו?
חג האביב: תחרות שירי אביב / שירי פרחים / שירי ארץ ישראל – מתחלקים ל-2 קבוצות, קבוצה אחת מתחילה לשיר שיר, ולאחר שורה או שתיים מפסיקה והתור עובר לקבוצה השנייה. הקבוצה השנייה צריכה להתחיל מייד שיר חדש באותו קטגוריה. הקבוצה שלא מוצאת שיר מתאים – מפסידה
חג החירות: כל אחד ואחת מאחלים איחול לקראת היציאה לחירות למי שיושבים לצידם.
יחץ: בזמן חציית המצה לשניים עורכים סבב בין המשתתפים, וכל אחד ואחת משתפים בחוויית שבירה שחוו.
הא לחמא עניא: אתם מוזמנים לערוך סבב בשולחן: כל אחד ואחת בוחרים משפט וכולם משלימים אותו. למשל – “להיות עני זה…” או “להיות עשיר זה…”
מגיד: סיפור יציאת מצרים – מכינים הצגה של יציאת מצרים.
מה נשתנה: מזמינים את כל המשתתפים להוסיף שאלות ל”מה נשתנה”. עורכים סבב – מה נשתנה אצלי השנה?
עשר המכות: משחק פנטומימה – כל אחד ואחת בתורם מציגים מכה בפנטומימה, וכולם צריכים לנחש.
תחרות אכילת מרור: המשתתפים מכניסים לפה כפית מרור. הראשון שיורק, צועק או בורח מהחדר – מפסיד בתחרות.
מה יש בקערת הסדר? התאימו בין החידה לבין הפתרון המצויר. אפשר לתת לילדים לשחק בעצמם או לחלק לכל המשתתפים כרטיס, וכל אחד ואחת יחפשו אצל מי נמצא הכרטיס המתאים להם.
אחרי שכל הכרטיסים מסודרים הזמינו את הילדים (וגם את המבוגרים) להיעזר בהיגדים ולומר משהו על מרכיבי הקערה.
בכל משפחה, בכל אדם, מתקבצים יחד בנים שונים. לפעמים אנחנו מרגישים חכמים ויודעים, ולפעמים אנחנו מרגישים קצת אבודים. לפעמים אנחנו שמחים ומאושרים, ולפעמים כועסים ועצובים. תלוי ברגע, תלוי ביום, תלוי בשעה.
איזה בן/בת אתם הערב? איזה בן/בת אתם כרגע? איזה אימוג’י הכי מתאים למי שאתם ממש עכשיו?
צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!
במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”.
“קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע. על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!