זִכָּרוֹן וּגְבוּרָה

לִמוּד, שִׂיחָה וּמַחְשָׁבָה

"בָּעֵינַיִם שֶׁלִי"

יוֹצְרִים זִכָּרוֹן כָּחֹל־לָבָן

הַמְדִינָה שֶׁלָנוּ

שִׂיחַ, מִשְׂחָק וְשִׁיר

מְטַיְלִים

מְטַיְלִים עִם הַתָנָךְ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

זִכָּרוֹן וּגְבוּרָה

לַחֲצוּ עַל הַפְּרָחִים

"עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם."
(קהלת ג, ח)

הַמְדִינָה שֶׁלָנוּ

לְחִידוֹת, הַפְעָלוֹת וְשִׁירִים, לַחֲצוּ עַל הַתַפּוּזִים!

"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."
(ירמיה לא, טז)

מְטַיְלִים

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לַחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי

לַחֲצוּ עַל הָעֶפְרוֹנוֹת

בְּמִסְגֶּרֶת הַפְּרוֹיֵקְט "יוֹצְרִים זִכָּרוֹן כָּחֹל־לָבָן" נִפְגְּשׁוּ הָאָמָּנִים עִם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִתּוֹךְ הַמִּפְגָּשׁ נוֹלְדוּ הַיְּצִירוֹת שֶׁבַּחוֹבֶרֶת.

הַיְּצִירוֹת עוֹסְקוֹת בַּמַּצָּב הַמִּלְחַמְתִּי מִתּוֹךְ נְקֻדַּת הַמַּבָּט וְהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת.

אָנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לִיצֹר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם מֵהַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, וְלִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ לַמּוּזֵאוֹן הַוִּירְטוּאָלִי שֶׁל בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי:
יוֹצְרִים זִכָּרוֹן כָּחֹל־לָבָן: office@929.org.il

תְעוּדַת זֶהוּת

מָה זוֹכְרִים בְּיוֹם הַזִכָּרוֹן?

זוֹכְרִים אֶת אוֹתָם גִבּוֹרִים וְגִבּוֹרוֹת שֶׁנִלְחֲמוּ לְמַעַן הָאָרֶץ וְנָפְלוּ בְּעֵת הַהֲגָנָה עָלֶיהָ. זוֹכְרִים אֶת הַאֶזְרָחִים שֶׁנִרְצְחוּ, עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם, בִּפְעֻלוֹת טֵרוֹר. מְחַבְּקִים וּמְכַבְּדִים אֶת אוֹתָן מִשְׁפָּחוֹת שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַיְקָרִים לָהֶן מִכֹּל בַּקְרָב הַמִתְמַשֵׁךְ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָאוּתָה.

מָתַי מְצַיְנִים אֶת יוֹם הַזִכָּרוֹן?

הַתַאֲרִיךְ הָרִשְׁמִי שֶׁל הַיוֹם הוּא ד' בְּאִיָר, שֶׁנִקְבַּע סָמוּךְ לְיוֹם הָעַצְמָאוּת שֶׁחָל בְּה' בְּאִיָר, יוֹם הֲקָמַת הַמְדִינָה.

מָה שְׁמוֹ הַמָלֵא?

יוֹם הַזִכָּרוֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְחַלְלֵי פְּעֻלוֹת הָאֵיבָה.

מִמָתַי מְצַיְנִים אוֹתוֹ?

מִשְׁנַת 1951, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לְאַחַר קוּם הַמְדִינָה, הֵחֵלוּ לְצַיֵן אֶת הַיוֹם לְהַנְצָחַת חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁנַת 1998 הֶחֱלִיטָה מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹסִיף לְיוֹם זֶה אֶת הַנְצָחַת חַלְלֵי פְּעֻלוֹת הָאֵיבָה, הַכַּוָּנָה פְּעֻלוֹת טֵרוֹר. יוֹם זֶה קָבוּעַ בַּחֹק בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

מַהִי צְפִירָה?

הַצְפִירָה הַנִקְרֵאת גַם "צְפִירַת זִכָּרוֹן" אוֹ "צְפִירַת דוּמִיָה" הִיא קוֹל צוֹפָר חָזָק וְאָחִיד הַמֻשְׁמָע לְהַבָּעַת אֵבֶל צִבּוּרִי. בְּמַהֲלַךְ הַצְפִירָה נָהוּג לַעֲמֹד בַּמָקוֹם. דַקַת דוּמִיָה הִיא מִנְהָג מְקֻבָּל בָּעוֹלָם וּבִמְקוֹם צְפִירָה – בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים הִיא מְסֻמֶנֶת אַחֶרֶת: בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית מְסַמְלִים אוֹתָה עִם פַּעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיָה; בְּיַפָּן מַכִּים בְּגוֹנְג; בְּרוּסְיָה מֻשְׁמָע תִקְתוּק שָׁעוֹן. אֶת יוֹם הַזִכָּרוֹן לְזֵכֶר חַלְלֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה צִיְנוּ בֶּעָבָר בְּאֶמְצָעוּת צְפִירָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּעוֹלָם. כַּיוֹם מִנְהָג זֶה נָמוֹג מֵרֹב מְדִינוֹת הָעוֹלָם וְיִשְׂרָאֵל נִשְׁאֶרֶת יִחוּדִית בְּמִנְהָג זֶה.

אֵילוּ טְקָסִים מְלַוִים אֶת הַיוֹם?

לְאַחַר הַצְפִירָה הָרִאשׁוֹנָה נֶעֱרַךְ הַטֶקֶס הַמֶרְכָּזִי בְּרַחֲבַת הַכֹּתֶל בִּירוּשָׁלַיִם בְּהִשְׁתַתְפוּת הַנָשִׂיא, הָרַמַטְכָּ"ל וּבְנֵי הַמִשְׁפָּחוֹת הַשַׁכּוּלוֹת. לְאַחַר הַצְפִירָה הַשְׁנִיָה נֶעֱרָכִים טִקְסֵי זִכָּרוֹן בְּכָל בָּתֵי הַקְבָרוֹת הַצְבָאִיִים, טֶקֶס הָאַזְכָּרָה הַמַמְלַכְתִי הַמֶרְכָּזִי נֶעֱרָךְ בְּהֵיכַל הַזִכָּרוֹן הַמַמְלַכְתִי לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, טְקָסִים נֶעֱרָכִים בְּבָתֵי הַסֵפֶר וּבְכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ. בְּשָׁעָה 19:45 מַתְחִיל טֶקֶס הַדְלָקַת הַמַשׂוּאוֹת בְּרַחֲבַת הַר הֵרְצְל, וְהוּא חוֹתֵם אֶת אֵרוּעֵי יוֹם הַזִכָּרוֹן וּמַתְחִיל אֶת חֲגִיגוֹת יוֹם הָעַצְמָאוּת.

כֵּיצַד מְצַיְנִים
אֶת יוֹם הַזִכָּרוֹן?

דִגְלֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ מוּרָדִים לַחֲצִי הַתֹרֶן, זֵרֵי פְּרָחִים וּדְגָלִים מֻנָחִים בְּבָתֵי הַקְבָרוֹת הַצְבָאִיִים, מַדְלִיקִים נֵרוֹת זִכָּרוֹן, מַנְפִּיקִים בּוּל לְיוֹם הַזִכָּרוֹן.

מַהוּ סֵמֶל יוֹם הַזִכָּרוֹן?

הַסֵמֶל הוּא פֶּרַח דַם הַמַכַּבִּים, אֲשֶׁר לְפִי הָאַגָדָה צוֹמֵחַ בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ נָפְלָה טִפַּת דָם שֶׁל מַכַּבִּים, לוֹחֲמִים מִתְקוּפַת הַחַשְׁמוֹנָאִים.

שִׁיר וָשִׂיחַ

“אֲנִי בְּחֻלְצָה לְבָנָה
שֶׁנִהְיֵית קְצָת קְטַנָה
רֶגַע אֶחָד עָצוּב
רֶגַע אֶחָד שָׂמֵחַ
רֶגַע אֶחָד זוֹכֵר
רֶגַע אַחֵר שׁוֹכֵחַ
וְרַק דוֹד אֵיתָן נִשְׁאַר בַּתְמוּנָה
לֹא מִשְׁתַנֶה, מִשָׁנָה לְשָׁנָה.

(הדס גלבוע)

הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

הַאִם יוֹם הַזִכָּרוֹן הַשָׁנָה שׁוֹנֶה מִיְמֵי זִכָּרוֹן קוֹדְמִים? בְּמָה?
הַאִם יֵשׁ אָדָם מְסֻיָם שֶׁחָשׁוּב לָכֶם לִזְכֹּר הַשָׁנָה?
אֵיךְ אַתֶם מַרְגִישִׁים בַּמַעֲבָר בֵּין יוֹם הַזִכָּרוֹן לְיוֹם הָעַצְמָאוּת?

גְבוּרָה וְעַרְבוּת הֲדָדִית

יוֹם הַזִכָּרוֹן מְיַצֵג עֲרָכִים חֲשׁוּבִים וּמַשְׁמָעוּתִיִים בַּחֶבְרָה הַיִשְׂרְאֵלִית:
זִכָּרוֹן – מַדוּעַ חָשׁוּב לִזְכֹּר וּלְהַנְצִיחַ אֶת הַנוֹפְלִים?
גְבוּרָה – מָה מְקוֹר כּוֹחוֹ שֶׁל צַהַ”ל?
עַרְבוּת הֲדָדִית – מָה הַמַשְׁמָעוּת שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת בְּיוֹם הַזִכָּרוֹן?

בַּחֲרוּ אֶת הַמִשְׁפָּטִים שֶׁמַתְאִימִים לַעֲרָכִים אֵלוּ בָּאֹפֶן הַמֻבְהָק בְּיוֹתֵר וּמְיַצְגִים בְּעֵינֵיכֶם אֶת יוֹם הַזִכָּרוֹן:

"אֵין רֶגַע יִשְׂרְאֵלִי יוֹתֵר מִן הָרֶגַע הַזֶה, הָרֶגַע שֶׁבֵּין 'יִזְכֹּר' לַהֲנָפַת הַדֶגֶל."
רְאוּבֵן רִיבְלִין

"טוֹב לָדַעַת שֶׁיֵשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁאֵלֶה בָּנָיו."
מֹשֶׁה יְעֵלוֹן

"זִכְרוֹנוֹת הֵם בַּיִת."
אָבוֹת יְשׁוּרוּן

"כָּל עוֹד מִישֶׁהוּ זוֹכֵר אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ חַיִים."
קַרְלוֹס רוּאִיז זָאפוֹן

"מַנְהִיג שֶׁלֹא מְהַסֵס לִפְנֵי שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת אֻמָתוֹ לַקְרָב, אֵינֶנוּ מַתְאִים לִהְיוֹת מַנְהִיג."
גוֹלְדָה מֵאִיר

"אִם טוֹבָה וְאִם רָעָה, אִם קַלָה וְאִם קָשָׁה, אִם זוֹלָה וְאִם יְקָרָה, זוֹהִי אַרְצִי."
זְאֵב זַ'בּוּטִינְסְקִי

"אֵין כּוֹחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדֵנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִישִׁים חֵלֶק מֵהַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָנוּ, חֵלֶק מֵהָעָם שֶׁלָנוּ, וְחֵלֶק מִן הַמַאֲבָק הַהִיסְטוֹרִי הַזֶה".
נָתַן שֵׁרַנְסְקִי

"רָעָה הִיא מִלְחָמָה, רָעָה וּמְאוּסָה, אֲבָל הָאֲנָשִׁים בַּמִלְחָמָה יָפִים לְעִתִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיֵי יוֹם־יוֹם."
זְאֵב זַ'בּוּטִינְסְקִי

"אֵין כְּמוֹ הַצָבָא שֶׁלָנוּ! אֵין! זֶהוּ צָבָא שֶׁכֻּלוֹ שׁוֹחֵר שָׁלוֹם, וְאֵינוֹ שׁוֹאֵף לְמִלְחָמָה כְּלָל; אַךְ כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִלָחֵם אֵין כּוֹחַ שֶׁיַעֲמֹד בְּפָנָיו."
יוֹנָתָן נְתַנְיָהוּ

"יוֹם שֶׁל הַצְדָעָה עַל מְסִירוּתָם וּנְכוֹנוּתָם שֶׁל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁנָפְלוּ עַל מִשְׁמַרְתָם בְּעֵת מִלוּי מְשִׂימָתָם."
יוֹאָב גָלַנְט

פָּנִים. יוֹם. זִכָּרוֹן

פְּרוֹיֵקְט “פָּנִים. יוֹם. זִכָּרוֹן” שֶׁל בֵּית אָבִי חַי מְלַקֵט מִתוֹךְ סִפּוּרֵי הַנוֹפְלִים זִכְרוֹנוֹת וְגַעְגוּעִים וּבְיַחַד עִם יוֹצְרֵי אָנִימַצְיָה מְגֻוָנִים הוֹפֵךְ אוֹתָם לְסִרְטֵי אָנִימַצְיָה קְצָרִים.
אֲנַחְנוּ מְשַׁתְפִים פֹּה שְׁנֵי סִרְטוֹנִים מִתוֹךְ הַמִפְעָל הֶעָשִׁיר אֲשֶׁר יְכוֹלִים לְהַתְאִים גַם לְתַלְמִידֵי הַיְסוֹדִי.

אֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר בְּמַעֲרַךְ הַשִׁעוּר שֶׁל בֵּית אָבִי חַי אוֹ בַּשְׁאֵלוֹת הַמַנְחוֹת:
מָה מְיַחֵד אֶת הַקֶשֶׁר הַמְתֹאָר בַּסֶרֶט?
מִתוֹךְ הַזִכָּרוֹן הַמֻצָג בַּסֶרֶט מָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד עַל גִבּוֹר הַסֶרֶט?
אֵיזֶה מִין אָדָם הוּא הָיָה?

כְּשֶׁלְאַחוֹתִי צָמְחוּ כְּנָפַיִם / לְזִכְרָה שֶׁל טַלִי בֶּן אַרְמוֹן

גִיל הַקָטָן אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם.
מִדֵי לַיְלָה הוּא בָּא אֶל חַדְרָה שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַגְדוֹלָה טַלִי, וְיַחַד הֵם נִסְחָפִים לְעוֹלָם שֶׁל צֶבַע, צִיוּר וְדִמְיוֹן.
הַסֶרֶט מְתָאֵר בִּרְגִישׁוּת אֶת הָרְגָעִים הַמְיֻחָדִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם.

טָלִי בֶּן אַרְמוֹן נֶהֶרְגָה בְּפִגוּעַ יֶרִי בַּעֲפוּלָה.
יוצר: שרון גזית, פיל אנימציה pil animation
תסריט: ענבל גנור.

לְזִכְרוֹ שֶׁל דָנִי טַיְכְלֶר

הַסֶרֶט לְזִכְרוֹ שֶׁל דָנִי טַיְכְלֶר מְתָאֵר חֲבֵרוּת אֱמֶת שֶׁנִרְקְמָה בֵּין דָנִי, עוֹד כְּשֶׁהָיָה בַּגַן, וּבֵין סַנְדְלָר בּוֹדֵד וְעָצוּב.
הַחֲבֵרוּת נִשְׁמְרָה בְּסוֹד עַד לְמוֹתוֹ שֶׁל דָנִי, אָז הִגִיעַ הַסַנְדְלָר לְנַחֵם אֶת אִמוֹ וְסִפֵּר לָה עַל הַקֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם.

דָנִי טַיְכְלֶר נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים.
אנימציה: טל כהן
מוסיקה: אייל שמשון

בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

אִם הָיִיתִי מֵקִים מְדִינָה זֹאת כַּנִרְאֶה הָיְתָה:

הַמְדִינָה הֲכִי
מְיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם!

תְגוּבָה:

הָלוֹ! יִשְׂרָאֵל כְּבָר כָּאן!

מְדִינָה שֶׁבָּה כֻּלָם עוֹשִׂים
אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה

תְגוּבָה:

דִיקְטָטוּרָה זֹאת הַשִׁיטָה בִּשְׁבִילְךָ!

מְדִינָה בְּלִי חֻקִים,
עוֹשִׂים מָה שֶׁרוֹצִים!

תְגוּבָה:

קַבְּלוּ אֶת רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת לָה-לָה לֵנְד!

אֲנִי? מְדִינָה?
בְּקֹשִׁי מֵקִים אֶת עַצְמִי מֵהַסַפָּה.

תְגוּבָה:

אֵיזֶה מַזָל שֶׁלֹא נוֹלַדְתָ פֹּה בְּ־1947.

"הַלְּוַאי" מֵאֵת אֵהוּד מָנוֹר

הַלְּוַאי וּמֵעָנָן תֵּרֵד עָלֵינוּ קֶשֶׁת
הַלְּוַאי שֶׁלָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ תַּקָּנָה
הַלְּוַאי וְהָאָדָם יִהְיֶה רַחוּם עַד עֶרֶב
הַלְּוַאי שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי אֶחָד לָאַהֲבָה
הַלְּוַאי שֶׁלֹּא נִכְאַב וְאִישׁ אָחִיו יֹאהַב
הַלְּוַאי וְיִפָּתְחוּ שׁוּב שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן
הַלְּוַאי וְיִתְמַזְּגוּ מִזְרָח וּמַעֲרָב
הַלְּוַאי וּנְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כָּאן כְּקֶדֶם.
הַלְּוַאי וְיוֹם יִצְמַח מִתּוֹךְ סוּפָה גּוֹעֶשֶׁת
הַלְּוַאי וְלֹא תֹּאבַד לָעַד הַמַּתָּנָה
הַלְּוַאי שֶׁהַמִּדְבָּר יַצְמִיחַ עֵשֶׂב דֶּשֶׁא
הַלְּוַאי וְעוֹד נֵשֵׁב בְּצֵל הַתְּאֵנָה.

(כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו”ם)

מֻזְמָנִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִׁיר. מָה הַ"הַלְוַאי" שֶׁלָכֶם?
מֻזְמָנִים לִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ אֶת הַיְצִירוֹת שֶׁלָכֶם לַכְּתֹבֶת: office@929.org.il וּנְפַרְסֵם אוֹתָן אֶצְלֵנוּ!

"הַדֶּגֶל שֶׁלִּי"
מֵאֵת יוֹרָם טַהַרְלֵב

אֲנִי וְגַם הַסָּבְתָא
יָשַׁבְנוּ פֹּה בְּצַוְתָּא
עַל הַסַּפְסָל שֶׁבַּגִּנָּה
וְסַבְתָּא שׁוּב חוֹזֶרֶת וְשׁוּב הִיא מְסַפֶּרֶת
מָה שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַמְּדִינָה:

אֵיךְ יִשּׁוּבִים בָּנְתָה הִיא
מִגְדָּל, גָּדֵר שֶׁל תַּיִל,
וּבַלֵּילוֹת שָׁמְרָה מִפְּנֵי אוֹיֵב
בְּדַפְנָה וַחֲנִיתָה
מֵהַמִּגְדָּל הִבִּיטָה
וְשָׁרָה עִם כֻּלָּם מִכָּל הַלֵּב:

הַדֶּגֶל שֶׁלִּי הוּא כָּחֹל וְלָבָן
אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וְגַם מָחָר
הַדֶּגֶל שֶׁלִּי הוּא כָּחֹל וְלָבָן
כְּמוֹ הַיָּם וְהַמִּדְבָּר.

אֲנִי וְגַם הַסָּבְתָא
יָשַׁבְנוּ פֹּה בְּצַוְתָּא
עַל הַסַּפְסָל שֶׁבַּגִּנָּה
וְסַבְתָּא שׁוּב חוֹזֶרֶת וְשׁוּב הִיא מְסַפֶּרֶת
מָה שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַמְּדִינָה.

הַיּוֹם הַכֹּל פּוֹרֵחַ גָּדֵל וּמִתְפַּתֵּחַ
רוֹאָה וְלֹא מַאֲמִינָה
וְהִיא תָּמִיד חוֹזֶרֶת
צוֹחֶקֶת וְאוֹמֶרֶת
אָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמַּנְגִּינָה:

הַדֶּגֶל שֶׁלִּי הוּא כָּחֹל וְלָבָן
אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וְגַם מָחָר
הַדֶּגֶל שֶׁלִּי הוּא כָּחֹל וְלָבָן
כְּמוֹ הַיָּם וְהַמִּדְבָּר.

(כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו”ם)

צַיְרוּ דֶגֶל לַמְדִינָה שֶׁאַתֶם מְקִימִים (חִשְׁבוּ עַל הַדְבָרִים שֶׁהֲכִי חֲשׁוּבִים לָכֶם בַּמְדִינָה וּתְנוּ לָהֶם מָקוֹם בַּצִיוּר)

חִידוֹן

חִידוֹן שֶׁכֻּלוֹ כָּחֹל־לָבָן

מְגִלַת הָעַצְמָאוּת

“בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְהוּדִי, בָּה עֻצְבָה דְמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָתִית וְהַמְדִינִית, בָּה חַי חַיֵי קוֹמְמִיוּת מַמְלַכְתִית, בָּה יָצַר נִכְסֵי תַרְבּוּת לְאֻמִיִים וּכְלָל־אֱנוֹשִׁיִים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלוֹ אֶת סֵפֶר הַסְפָרִים הַנִצְחִי…
אָנוּ מַכְרִיזִים בַּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָלוּיוֹת; תִשְׁקֹד עַל פִּתוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תוֹשָׁבֶיהָ; תְהֵא מֻשְׁתָתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶדֶק וְהַשָׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְקַיֵם שִׁוְיוֹן זְכוּיוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵל דָת, גֶזַע וּמִין; תַבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנוּךְ וְתַרְבּוּת; תִשְׁמֹר עַל הַמְקוֹמוֹת הַקְדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַת הָאֻמוֹת הַמְאֻחָדוֹת…
אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְדִינוֹת הַשְׁכֵנוֹת וְעַמֵיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתוּף פְּעֻלָה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָה בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָף לְקִדְמַת הַמִזְרָח הַתִיכוֹן כֻּלוֹ.”

(מִתוֹךְ מְגִלַת הָעַצְמָאוּת)

רוֹצִים לִשְׁמֹעַ זֹאת בְּקוֹלוֹ שֶׁל
דָוִד בֶּן־גוּרְיוֹן?

לוֹמְדִים בִּקְבוּצָה? כִּתוֹת ד וָמַעְלָה מֻזְמָנִים לְהוֹרִיד בַּקִשׁוּר הַצָעָה לִפְעִילוּת וּלְדִיוּן:

שְׁאֵלוֹת לְמַחֲשָׁבָה:

מְגִלַת הָעַצְמָאוּת מְבַטֵאת אֶת הֶחָזוֹן וְאֶת הַתִקְווֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַמְדִינָה.

  • עִם מָה בַּמְגִלָה אַתֶם מִזְדַהִים בִּמְיֻחָד?
  • מָה מֵהֶחָזוֹן כְּבָר יֵשׁ לָנוּ בַּמְדִינָה?
  • מָה הֱיִיתֶם רוֹצִים לְהוֹסִיף?
  • עַל הַמַפָּה

    גַלוּ מָהֵם שְׁמוֹת הַיִשׁוּבִים הַמִסְתַתְרִים מֵאֲחוֹרֵי הַצִיוּרִים שֶׁעַל הַמַפָּה.

    אֵיפֹה סֶפִי?

    סֶפִי הֶחָמוּד הָלַךְ לַחֲגִיגוֹת יוֹם הָעַצְמָאוּת בַּיִשׁוּב. בְּדַרְכּוֹ לִקְנוֹת לוֹ חֲטִיף עֲשֶׂרֶת הַמַטְבְּעוֹת שֶׁנָתְנָה לוֹ אִמוֹ נָפְלוּ מִיָדָיו וְהִתְפַּזְרוּ לְכָל עֵבֶר! סֶפִי מְאֻכְזָב מְאוֹד – תוּכְלוּ לְסַיֵעַ לוֹ לִמְצֹא אֶת הַמַטְבְּעוֹת?

    חַפְשׂוּ 10 מַטְבְעוֹת

    "קוד העתיקות" - משחק בריחה

    צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

    במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

    “קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
    על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

    "קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

    לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

    המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

    אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

    גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

    החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

    גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

    הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.

    וַהֲרֵי הַחֲדָשׁוֹת

    נטעלי גבירץ ושותפים ליצירה ילדי אופקים:
    עדי בן נון, איתי בן נון, עמית כהן, גפן עמר, עדן דמול והדר רייש.

    אִם מִישֶׁהוּ הָיָה עוֹבֵר בֵּין יַלְדֵי הָעִיר אֳפָקִים בַּיָּמִים שֶׁל תְּחִלַּת הַמִּלְחָמָה וְאוֹסֵף אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהֶם בְּצִנְצֶנֶת, הוּא וַדַּאי הָיָה מֻפְתָּע מִמַּחְשָׁבָה אַחַת שֶׁחָזְרָה עַל עַצְמָהּ שׁוּב וָשׁוּב. מַחֲשָׁבָה קָרָה וּמְסֻכֶּרֶת, עִם עֲטִיפָה צִבְעוֹנִית מְרַשְׁרֶשֶׁת.

    יַלְדֵי אֳפָקִים חָשְׁבוּ עַל אַרְטִיקִים. אָמְנָם כָּל אֶחָד מֵהֶם דִּמְיֵן לוֹ אַרְטִיק בְּטַעַם אַחֵר אוֹ קַרְטִיב פֵּרוֹת אוֹ שְׁלוּקִים אֲרֻכִּים שֶׁשּׁוֹבְרִים בָּאֶמְצַע, וְיַלְדָּה אַחַת אֲפִלּוּ חָשְׁבָה עַל טִילוֹן, אֲבָל כָּךְ אוֹ כָּךְ, אֵלֶּה הָיוּ הָאַרְטִיקִים שֶׁהֵם חִכּוּ לְקַבֵּל בְּבֹקֶר שִׂמְחַת תּוֹרָה מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ בֹּקֶר בִּמְקוֹם חֲגִיגָה בָּאָה מִלְחָמָה.

    “כַּמָּה חֲבָל שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁל יְלָדִים. אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים שׁוֹמְעִים כָּל הַיּוֹם בָּרַדְיוֹ וּבַטֵּלֵוִיזְיָה וּבָעִתּוֹן,” כָּכָה נוֹיָה אָמְרָה לְאָחִיהָ הַגָּדוֹל פֶּלֶג, שֶׁיָּשַׁב לְיָדָהּ מְשֻׁעֲמָם בְּעוֹד יוֹם בְּלִי לִמּוּדִים, בְּלִי אַבָּא, שֶׁיָּצָא לְמִלּוּאִים כְּבָר לִפְנֵי חֹדֶשׁ, וּבְלִי אִמָּא, שֶׁהָלְכָה לָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ בְּמַחְלֶקֶת הָרְוָחָה שֶׁל אֳפָקִים וְהִשְׁאִירָה אוֹתָם עִם מוֹרִיָּה הַבֶּיְבִּיסִיטֶר. “וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ פִּי אֶלֶף יוֹתֵר מְעַנְיְנוֹת,” פֶּלֶג הִסְכִּים. “חֲבָל שֶׁאֵין עִתּוֹן שֶׁיְּלָדִים כּוֹתְבִים.”
    “כֵּן?” מוֹרִיָּה שָׁאֲלָה. הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְעַקֵּם. “כֵּן!” קָרְאוּ פֶּלֶג וְנוֹיָה, קְצָת בְּכַעַס. מוֹרִיָּה הִנְהֲנָה. הִיא הֵבִיאָה נְיָרוֹת וּכְלֵי כְּתִיבָה, חָלְצָה פְּקָק מִטּוּשׁ עָבֶה וְכָתְבָה בְּרֹאשׁ הָעַמּוּד בִּכְתָב יָפֶה וּמְגֻנְדָּר: אוֹפָקִידְס. מִתַּחַת הוֹסִיפָה בִּכְתָב קָטָן יוֹתֵר: חַדְשׁוֹת יַלְדֵי אֳפָקִים. פֶּלֶג וְנוֹיָה הִבִּיטוּ בָּהּ בְּבִלְבּוּל. “הִנֵּה הָעִתּוֹן שֶׁלָּכֶם,” מוֹרִיָּה הִסְבִּירָה. “יֵשׁ לָכֶם מָה לְסַפֵּר? קָדִימָה! לְמָה אַתֶּם מְחַכִּים?
    אִם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּכֶם בֶּאֱמֶת מְעַנְיְנוֹת כְּמוֹ שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, אֲנִי מַבְטִיחָה לְהַדְפִּיס עֳתָקִים שֶׁל הָעִתּוֹן וּלְחַלֵּק בַּשְּׁכוּנָה.”
    מוֹרִיָּה יָצְאָה מֵהַחֶדֶר, וְנוֹיָה הִבִּיטָה בְּפֶלֶג וְשָׁאֲלָה: “מָה כּוֹתְבִים בְּעִתּוֹן?” “כַּתָּבוֹת,” עָנָה פֶּלֶג, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּתַב כַּתָּבָה מִיָּמָיו. “עַל מָה שֶׁקָּרָה לָנוּ.” “אֲבָל קָרָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה,” אָמְרָה נוֹיָה, וּפֶלֶג הִנְהֵן. “נָכוֹן. כְּדַאי שֶׁנַּתְחִיל.”
    הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. כָּתְבוּ וּמָחֲקוּ וְצִיְּרוּ וְזָרְקוּ, וְגָזְרוּ וְהִדְבִּיקוּ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹתֵר מָקוֹם. הָעִתּוֹן הָיָה מָלֵא וּמוּכָן. כַּתָּבַת הַשַּׁעַר הָיְתָה עַל נַעֲמָה מֵהַקּוֹמָה לְמַטָּה. כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלָּהּ חָזַר אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים מֵהַמִּלּוּאִים, בָּרִיא וְשָׁלֵם, הִיא רָצָה אֵלָיו וְקָפְצָה עָלָיו כָּל כָּךְ בְּהִתְלַהֲבוּת עַד שֶׁבְּלִי כַּוָּנָה הִיא נָגְחָה בָּרֹאשׁ שֶׁלּוֹ.
    וְכָךְ קָרָה שֶׁהוּא נִפְצַע דַּוְקָא בַּבַּיִת, וְחָזַר לַצָּבָא עִם פָּנָס בָּעַיִן. בִּמְדוֹר הַבִּשּׁוּל הַכּוֹכָב הָיָה אֱיָל מֵהַכִּתָּה שֶׁל פֶּלֶג, שֶׁמֵּאָז הַמִּלְחָמָה צָרִיךְ לְהָכִין בְּכָל בֹּקֶר כָּרִיךְ לָאֲחָיוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁאוֹכְלוֹת רַק גְּבִינָה וְזֵיתִים. בֹּקֶר אֶחָד נִגְמְרוּ הַזֵּיתִים וְהוּא הִמְצִיא כָּרִיךְ חָדָשׁ: גְּבִינָה וּבַּמְבָּה! מֵאָז הָאֲחָיוֹת שֶׁלּוֹ רוֹצוֹת רַק אֶת הַכָּרִיךְ הַזֶּה. מְדוֹר הָאָפְנָה הֻקְדַּשׁ לְאַבָּא שֶׁל נוֹיָה וּפֶלֶג, שֶׁחָזַר מֵהַצָּבָא עִם זָקָן וְשָׂפָם כְּמוֹ שֶׁל אִישׁ מְעָרוֹת, וַאֲחוֹתָם הַתִּינֹקֶת בָּכְתָה וְלֹא הִסְכִּימָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַד שֶׁהִתְגַּלֵּחַ.

    בִּמְדוֹר הַמּוּזִיקָה כָּתְבוּ עַל הַלָּהִיט הַגָּדוֹל שֶׁל הַשְּׁכוּנָה: שִׁיר שֶׁאֲרִיאֵל וְהָאַחִים שֶׁלּוֹ הִמְצִיאוּ לְאַבָּא שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁחָזַר מֵהַמִּלּוּאִים:
    “יֹפִי שֶׁחָזַרְתָּ, אַבָּא! וְעַכְשָׁו לָעֲבוֹדָה – כָּאן אַתָּה חַיָּל רָגִיל, לֹא מְפַקֵּד הַיְּחִידָה.
    בּוֹא תִּשְׁטֹף רִצְפָּה, כֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ קַח סֻלָּם – וְתַחֲלִיף אֶת הַנּוּרָה, וְגַם אֶת הַחִתּוּל שֶׁל יָם!
    יֹפִי שֶׁחָזַרְתָּ, אַבָּא. תַּעֲשֶׂה לָנוּ טוֹבָה – וְתַפְסִיק לְהִתְבַּטֵּל. פֹּה זֶה לֹא כְּמוֹ בַּצָּבָא!”

    נוֹיָה וּפֶלֶג הִגִּישׁוּ לְמוֹרִיָּה אֶת הַגִּלָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל עִתּוֹן הַיְּלָדִים אוֹפָקִידְס וְהִבִּיטוּ בָּהּ בְּמֶתַח. הִיא לֹא אָמְרָה מִלָּה, רַק קָרְאָה וְקָרְאָה, לִפְעָמִים חִיְּכָה, וְגֵרְדָה בָּרֹאשׁ.

    “נוּ?!” נוֹיָה שָׁאֲלָה כְּשֶׁהַסַּבְלָנוּת שֶׁלָּהּ פָּקְעָה לְגַמְרֵי, וּפֶלֶג הִצְטָרֵף עִם “נוּ?!” מִשֶּׁלּוֹ. “מַסְפִּיק עִם הַשְּׁטוּיוֹת,” אָמְרָה, וְקָמָה. נוֹיָה וּפֶלֶג הִתְיַשְּׁבוּ עֲצוּבִים בִּמְקוֹמָם. “מָה הִתְיַשַּׁבְתֶּם?! יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה! אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַדְפִּיס הַרְבֵּה עֳתָקִים כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְחַלֵּק לְכָל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם! אֲבָל רֶגַע, קֹדֶם… אוּלַי נִקְנֶה אֵיזֶה אַרְטִיק?”

    מִיּוֹמָנָם שֶׁל מְפֻנִּים

    אֵיךְ יוֹצְרִים זִכָּרוֹן?

    אֵיךְ אוֹסְפִים זִכְרוֹנוֹת לִיצִירָה? נטעלי גבירץ

    מִסְתּוֹבְבִים תָּמִיד עִם פִּנְקָס קָטָן כְּמוֹ שֶׁל בַּלָּשׁ, פּוֹתְחִים אָזְנַיִם וְעֵינַיִם, וְרוֹשְׁמִים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר פְּרָטִים.

    שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ שְׁאֵלוֹת:
    מָה קָרָה? אֵיפֹה הָיִיתִי? מָה הָיְתָה הַשָּׁעָה? מָה הָיָה מֶזֶג הָאֲוִיר?מִישֶׁהוּ אָמַר מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק אוֹ מְעַנְיֵן? כּוֹתְבִים אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא נֶאֱמַר.

    אֶפְשָׁר לְצַיֵּר, לְצַלֵּם וְגַם לִכְתֹּב חֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְנוּ בַּלַּיְלָה.

    זִכְרוּ: אִם זֶה מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ – זֶה חָשׁוּב, וִיעַנְיֵן גַּם אֲחֵרִים. וְאוּלַי גַּם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ יִתְעַנְיְנוּ בָּזֶה יוֹם אֶחָד…

     

    גַלּוּ כָאן...

    טִיפִּים לִמְאַיְרֵי זִכְרוֹנוֹת מַתְחִילִים | עובדיה בנישו

    • דַּמְיְנוּ שֶׁאַתֶּם מְסַפְּרִים מַשֶּׁהוּ לֶחָבֶר הֲכִי טוֹב שֶׁלָּכֶם, הַסִּפּוּרִים הֲכִי מְעַנְיְנִים הֵם הַסִּפּוּרִים הֲכִי אֲמִתִּיִּים.
    •  יֹפִי הוּא בְּעֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן, נַסּוּ לְצַיֵּר בְּחָפְשִׁיּוּת, הַיֹּפִי יַגִּיעַ מִתּוֹךְ הַכֵּיף שֶׁלָּכֶם לִיצֹר.
    • סִפּוּרִים קְטַנִּים הֵם עֲדַיִן סִפּוּרִים, אִם זֶה מְעַנְיֵן אֶתְכֶן לְסַפֵּר, זֶה יְעַנְיֵן מִישֶׁהוּ לְהַקְשִׁיב.


    גַלּוּ כָאן...

    טִיפִּים לְאוֹסְפֵי זִכְרוֹנוֹת צְעִירִים | נועה קלנר

    • לְהִסְתּוֹבֵב עִם עֵט וּפִנְקָס.
      לֶאֱסֹף כּוֹתָרוֹת וְלִכְתֹּב אוֹתָן. יִהְיֶה אֶפְשָׁר לַחֲזֹר אֲלֵיהֶן גַּם עוֹד הַרְבֵּה זְמַן.
      דֻּגְמָה לְכוֹתֶרות:
      דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת עִם אַבָּא שֶׁלִּי
      מָה מָצָאתִי בַּדֶּרֶךְ מִבֵּית הַסֵּפֶר
      דְּבָרִים שֶׁמַּרְגִּיעִים אוֹתִי
    • לִבְחֹר כּוֹתֶרֶת שֶׁאָהַבְתִּי וְלַעֲשׂוֹת לָהּ שֶׁמֶשׁ תְּשׁוּבוֹת (דְּבָרִים שֶׁהִיא מַזְכִּירָה לִי),לְמָשָׁל:

      מָה מָצָאתִי בַּדֶּרֶךְ מִבֵּית הַסֵּפֶר – שַׁבְּלוּל, מַחְבֶּרֶת לֹא שֶׁלִּי, עֵץ עֲנָק, מַקֵּל לְהַחְזִיק, כַּדּוּר מְפֻנְצָ’ר, פָּגַשְׁתִּי אֶת אִמָּא שֶׁלִּי.

    • לְאַיֵר אֶת הַתְשׁוּבוֹת
      (אוֹ אַחַת מֵהֶן) לְקוֹמִיקְס קָצָר.

    גַלּוּ כָאן...

    אֵיךְ הוֹפְכִים זִכָּרוֹן לְסִפּוּר? גלילה רון פדר

    • כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְתָאֵר זִכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ, לִפְעָמִים קַל יוֹתֵר לְהִתְיַחֵס אֵלָיו כְּאִלּוּ הוּא לֹא שֶׁלָּנוּ.
    • הַפְעִילוּ אֶת דִּמְיוֹנְכֶם וְהַמְצִיאוּ דְּמוּיוֹת. שַׁלְּבוּ בָּהֶן אֶת מִי שֶׁאַתֶּם וְאֶת מִי שֶׁהֲיִיתֶם רוֹצִים לִהְיוֹת.
    • כְּשֶׁהוֹפְכִים זִכָּרוֹן לְסִפּוּר מַתְחִילִים מֵהָאֱמֶת וּמִתְרַחֲבִים אֶל הַדִּמְיוֹן.
    • אִם הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּכֶם מְרַגְּשִׁים אֶתְכֶם, הֵם יְרַגְּשׁוּ גַּם אֲחֵרִים.
    גַלּוּ כָאן...

    מָה יוֹצְרִים?

    הַמוּזֵאוֹן שֶׁלָנוּ יִשְׂמַח לָתֵת מָקוֹם לִיצִירוֹת מִכָּל סוּג (סִפּוּר, שִׁיר, צִיוּר, צִלוּם וִידֵאוֹ אוֹ תְמוּנָה) שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְקוּפַת מִלְחֶמֶת “חַרְבוֹת בַּרְזֶל”.
    לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת סוֹפֵר אוֹ צַיֶרֶת כְּדֵי לְהַתְחִיל לִיצֹר. כָּל זִכָּרוֹן הוּא מְעַנְיֵן, הָעִקָר שֶׁיִהְיֶה דֶרֶךְ הָעֵינַיִם שֶׁלָכֶם.

    אָנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לִיצֹר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם מֵהַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, וְלִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ לַמּוּזֵאוֹן הַוִּירְטוּאָלִי שֶׁל בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי: יוֹצְרִים זִכָּרוֹן כָּחֹל־לָבָן: office@929.org.il

    הֵכַנּוּ לָכֶם קֹבֶץ עַם מָלֵא רַעֲיוֹנוֹת

    קַבְּלוּ עֵצָה מִמִישֶׁהִי שֶׁמַמָשׁ מְבִינָה בְּאִסוּף זִכְרוֹנוֹת - הַסִפְרִיָה הַלְאֻמִית:

    מָה שֶׁנִפְלָא בַּתִעוּד הוּא שֶׁלֹא מְשַׁנֶה עַל מָה תִכְתְבוּ, כָּל עוֹד תִצָמְדוּ לָעֻבְדוֹת כָּל חֲוָיָה אוֹ אֵרוּעַ שֶׁהִשְׁתַתַפְתֶם בּוֹ הוּא בַּעַל עֵרֶךְ לַדוֹרוֹת הַבָּאִים. שִׁגְרַת מִלְחָמָה, חֲוָיוֹת מֵהַמָמָ”ד, הִתְנַדְבוּת, מִפְגָשׁ מִשְׁפַּחְתִי מְרַגֵשׁ כָּל אֵלֶה יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְחוֹקְרוֹת וְחוֹקְרִים בֶּעָתִיד לִלְמֹד עַל הַתְקוּפָה שֶׁלָנוּ.
    הַסִפְרִיָה הַלְאֻמִית נִמְצֵאת בִּירוּשָׁלַיִם וְהַתַפְקִיד שֶׁלָה לִשְׁמֹר אֶת כָּל אוֹצַר הַסִפּוּרִים וְהַסְפָרִים הַחֲשׁוּבִים לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְלָעָם הַיְהוּדִי בִּשְׁבִיל הַזִכָּרוֹן שֶׁל כֻּלָנוּ.

    הַכְּנִיסָה לַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲסוּרָה בְּהֶחְלֵט!

    עובדיה בנישו ושותפים ליצירה ילדי קיבוץ יד מרדכי: עופרי שמאי, דניאל איבגי, נעם מנשאוף, גיא ברב.

    שׁוֹטְטוּ עִם הָעַכְבָּר בַּחֶדֶר וְגָלוּ מָה מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַמִּסְפָּרִים

    1
    2
    3
    4
    5
    6
    7
    8
    9
    10
    11
    12
    13
    14
    15
    16
    17

    אָחִי הֲכִי | גלילה רון פדר עמית

    שֻׁתָּפִים לַיְּצִירָה:
    דְּבִיר פֵנִיגְשְׁטֵיְן, בֶּן 9. אָחִיו מָעוֹז, לוֹחֵם בִּגְדוּד 7008 'עֻצְבַּת חִצֵּי הָאֵשׁ', נָפַל בְּגַ'בַּאלְיַה בְּ־19 בְּדֵצֵמְבֶּר 2023.
    עֲדָיָה הָרוּשׁ, בַּת 11. אָחִיהָ עִדּוֹ, לוֹחֵם שִׁרְיוֹן בִּגְדוּד 77, נָפַל בְּ־7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023 בַּקְּרָב בְּמֻצַּב יִפְתָּח לְיַד זִיקִים.
    שִׁילֹה אֵלִיָּהוּ, בֶּן 9. אָחִיו אֲרִיאֵל, לוֹחֵם שִׁרְיוֹן בִּגְדוּד 77, נָפַל בַּקְּרָב לְיַד קִבּוּץ בְּאֵרִי בְּ־7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023.
    יְהִי זִכְרָם בָּרוּךְ.

    בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, בַּצְּפִירָה שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים עָמְדוּ דֹּם. הֵם הָיוּ יְלָדִים רְגִילִים, תַּלְמִידֵי בֵּית סֵפֶר יְסוֹדִי, וּבְמַהֲלַךְ שְׁתֵּי הַדַּקּוֹת שֶׁל הַדּוּמִיָּה הֵם עָמְדוּ וְחָשְׁבוּ כְּמוֹ כָּל חַבְרֵיהֶם. הֵם חָשְׁבוּ עַל מָה לַחְשֹׁב, חָשְׁבוּ עַל מִי לַחְשֹׁב.

    בְּתֹם יוֹם הַלִּמּוּדִים, כְּשֶׁחָזְרוּ הַבַּיְתָה, כָּל אֶחָד מֵהֶם פָּנָה לְעִנְיָנָיו. אֵלִיָּה יָצָא לִרְכֹּב עַל הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלּוֹ. הֵם הָיוּ הָאוֹפַנַּיִם הֲכִי טוֹבִים בַּשְּׁכוּנָה. אָחִיו הַבְּכוֹר מָעוֹז, עִם יְדֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, שִׁפֵּץ אוֹתָם וְהוֹסִיף לָהֶם שִׁדְרוּגִים. שְׁמוּאֵל לָבַשׁ אֶת הַחֻלְצָה עִם הַכִּתּוּב “אָח שֶׁלִּי שִׁרְיוֹנֵר וְכָל הַשְּׁכוּנָה מַצְדִּיעָה לוֹ”, וְיָצָא לְהַמְתִּין בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס לְאָחִיו הַחַיָּל, אֲרִיאֵל, שֶׁאָמוּר לְהַגִּיעַ לְחֻפְשָׁה. זֹאת הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לִתְפֹּס אוֹתוֹ לְבַד לִפְנֵי שֶׁהוּא רָץ לְכָל הַחֲבֵרִים וְהָעִסּוּקִים שֶׁלּוֹ. הֲדַסָּה תִּכְנְנָה עִם חַבְרוֹתֶיהָ אֵיךְ יְבַלּוּ בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת.

    הַשָּׁנָה יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם הוּא אַחֵר.

    אֵלִיָּה רוֹכֵב עַל אוֹפַנָּיו לַטֶּקֶס בְּבֵית הֶעָלְמִין. הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ דּוֹהֲרוֹת מַהֵר יוֹתֵר מִגַּלְגַּלֵּי הָאוֹפַנַּיִם. אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא נֶעֱלַם מֵהָעוֹלָם כֻּלּוֹ? רַק לִפְנֵי רֶגַע עָבְדוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַל הָאוֹפַנַּיִם וְהָיָה לָהֶם כֵּיף. “אֵין דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן!” הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת מָעוֹז אוֹמֵר. הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָחִיו הַלּוֹחֵם שֶׁמָּצָא אֶת מוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר זִנֵּק לְהַצִּיל חֲבֵרִים, חַיִּים בְּרֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה שָׁם.

    אֵיךְ הָיָה לוֹ הָאֹמֶץ? הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא רַק יְדֵי זָהָב הָיוּ לְאָח שֶׁלּוֹ, גַּם לֵב זָהָב. הוּא מְפַדֵּל בָּאוֹפַנַּיִם הַמְּיֻחָדִים שֶׁלּוֹ: “אַתָּה הַגִּבּוֹר שֶׁלִּי מָעוֹז”, הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו, וּבֵין קוֹלוֹת הַדִּוּוּשׁ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל עוֹנֶה לוֹ חֲזָרָה: “אֲנִי גֵּאֶה בְּךָ”.

    גַּם יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל שְׁמוּאֵל שׁוֹנֶה הַשָּׁנָה. הוּא כְּבָר לֹא לוֹבֵשׁ אֶת הַחֻלְצָה עִם הַכִּתּוּב. הַחֻלְצָה קְרוּעָה עַכְשָׁו. בַּהַלְוָיָה כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָבְשׁוּ אֶת הַחֻלְצוֹת הָאֵלֶּה וְעָשׂוּ בָּהֶן קְרִיעָה. עַכְשָׁו הוּא מְטַפֵּס בַּמַּדְרֵגוֹת הַלֹּא נִגְמָרוֹת לַטֶּקֶס הַמַּמְלַכְתִּי, אָמְנָם בְּלִי הַחֻלְצָה אֲבָל עִם אֲרִיאֵל בַּלֵּב, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר “קָדִימָה! לֹא לַעֲצֹר”.

    כְּשֶׁשְּׁמוּאֵל הָיָה רַק בֶּן 6, אָמַר לוֹ אֲרִיאֵל: ‘קָדִימָה, עוֹלִים לִמְצָדָה – בָּרֶגֶל!’ וּמֵאָז לָקַח אוֹתוֹ אֵין־סְפֹר פְּעָמִים לִמְצָדָה. בִּמְצָדָה שְׁמוּאֵל לָמַד הִיסְטוֹרְיָה, לָמַד עַל הַטֶּבַע, לָמַד עַל אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה, אֲבָל יוֹתֵר חָשׁוּב מֵהַכֹּל – לָמַד מֵאָחִיו שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מָה קוֹרֶה, מַמְשִׁיכִים קָדִימָה.

    הַשָּׁנָה הֲדַסָּה לֹא מְסֻגֶּלֶת לַחְשֹׁב עַל חֲגִיגוֹת יוֹם הָעַצְמָאוּת וְהִיא בִּכְלָל לֹא בְּטוּחָה שֶׁתַּגִּיעַ לַבָּמוֹת. גַּם לַלְּוָיָה שֶׁל אָחִיהָ הִיא לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לָלֶכֶת. הַזִּכָּרוֹן הַנּוֹרָא מֵהַלַּיְלָה הַהוּא, שֶׁבּוֹ הוֹפִיעוּ קְצִינִים בַּבַּיִת וְסִפְּרוּ שֶׁעִדּוֹ נָפַל בַּקְּרָב, עֲדַיִן טָרִי וְקָשֶׁה לָהּ לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ.

    נָפַל בַּקְּרָב? מָה פֵּרוּשׁ נָפַל בַּקְּרָב? הֲרֵי רַק לִפְנֵי שָׁבוּעַ הוּא הָיָה כָּאן, וּכְמוֹ תָּמִיד צָחַק אִתָּהּ, נָפַל עָלֶיהָ בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר וְהֵעִיר אוֹתָהּ רַק כְּדֵי לְהָצִיק לָהּ. בִּצְחוֹק כַּמּוּבָן. הַצְּחוֹק שֶׁלּוֹ עוֹד כָּאן. הִיא שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ בַּלֵּב. הִיא רוֹאָה אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ מְמַלֵּא אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְשׁוֹמַעַת אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ אוֹמֵר: “הַיּוֹם אָרֹךְ וְהַחַיִּים קְצָרִים, נַצְּלוּ אוֹתָם וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לֵהָנוֹת בַּדֶּרֶךְ”.

    הִיא לוֹבֶשֶׁת אֶת הַמִּכְנָסַיִם הַכְּחֻלִּים וְאֶת הַחֻלְצָה הַלְּבָנָה. הִיא לוֹבֶשֶׁת גַּם אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁמֵּעַתָּה וָהָלְאָה חַיֶּבֶת לְלַוּוֹת אֶת הַחַיִּים לְצַד הַגַּעֲגוּעַ, וְיוֹצֵאת.

    אָנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל
    לִיצֹר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם מֵהַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה,
    וְלִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ לַמּוּזֵאוֹן הַוִּירְטוּאָלִי שֶׁל בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי:
    יוֹצְרִים זִכָּרוֹן כָּחֹל־לָבָן: