יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ:
פְּעִילוּיוֹת לִתְחִלַּת הַשָּׁנָה

הַקֶּמְפִּינְג שֶׁל הַשָּׁנָה: קִשּׁוּטִים וְאַרְבַּעַת הַמִּינִים!

מְחַשְּׁבִים מַסְלוּל מֵחָדָשׁ: מִשְׂחָק, לִמּוּד וְשִׁיר סְלִיחָה

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

עַכְשָׁו רוֹקְדִים:
לִמּוּד, סִרְטוֹן וּמִשְׂחָק הַזִּכָּרוֹן

"וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה [...] לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ [...] וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה."
(נחמיה ח, ט–יב)

לַחֲצוּ עַל הַתַּפּוּחִים
וְתֵצְאוּ מֻרְוָחִים!

"וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם..."
(ויקרא טז, כט–ל)

לַחֲצוּ עַל הָעֲנָנִים וְגַלּוּ מָה הֵם מַצְפִּינִים!

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ."
(דברים טז, יג–יד)

לַחֲצוּ עַל הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת לְעוֹד מִשְׂחָקִים וְחִידוֹת!

"טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".
(תהלים קיט, עב)

לַחֲצוּ עַל הַדְּגָלִים לְעוֹד תְּכָנִים מְעֻלִּים!

יוֹצְאִים עִם הַתָּנָךְ לְטַיֵּל בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ

קַח תָּנָךְ, קַח תַּרְמִיל!
רַעֲיוֹנוֹת לְמַסְלוּלֵי טִיּוּל בְּעִקְבוֹת הַתָּנָךְ

מִשְׂחֲקֵי בְּרִיחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה בַּאֲתָרֵי רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים

טְרִיוְיָה מְבֻסֶּסֶת מִקּוּם
לְחֲוָיַת נְסִיעָה מִשְׁפַּחְתִּית

לוֹקְחִים זְמַן מִבֵּית 929 - בַּקְטַנָה

אֵיזֶה חַג מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסוּק?

תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל לֹא פּוּרִים! אֶלָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
“וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה […] לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ […] וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה.” (נחמיה ח, ט–יב)

בַּתָּנָךְ עֲדַיִן לֹא מוֹפִיעַ הַשֵּׁם "רֹאשׁ הַשָּׁנָה" אֶלָּא "יוֹם תְּרוּעָה" אוֹ "זִכְרוֹן תְּרוּעָה". הַתְּרוּעָה, הַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר הִיא מִנְהָג מְיֻחָד וְחָשׁוּב בַּחַג הַזֶּה. יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן לָמָּה?

  • אֵילוּ עוֹד צְלִילִים אַתֶּם מְזַהִים בַּצִּיּוּר?
  • אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים אֶת הַצְּלִילִים הַלָּלוּ?
  • הַאִם יֵשׁ עוֹד צְלִילִים שֶׁהֵם מַשְׁמָעוּתִיִּים עֲבוּרְכֶם בַּחַיִּים שֶׁלָּכֶם?
  • לְאֵיזֶה מֵהַקּוֹלוֹת דּוֹמֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר? בַּמֶּה הוּא דּוֹמֶה, בַּצְּלִיל אוֹ בַּתַּפְקִיד?
  • לָמָּה לְדַעְתְּכֶם נְחֶמְיָה מְבַקֵּשׁ דַּוְקָא לִשְׂמֹחַ בַּיּוֹם הַזֶּה?
  • אֵילוּ רְגָשׁוֹת מֵעוֹרֵר בָּכֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה?
  • מִסְתַּתְּרִים בָּאִיּוּרִים

    חִידוֹן

    מוּכָנִים וּמוּכָנוּת לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה? בִּדְקוּ זֹאת בְּחִידוֹן!

    צֵידָה לַדֶּרֶךְ

    בְּרָכָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה

    “יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם,
    וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם
    וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם.
    וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
    וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
    וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
    וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ…”

    “הַלְוַאי שֶׁבַּבֹּקֶר, בַּדֶּרֶךְ לַגַּן
    אֲנִי אֶפְגֹּשׁ אֶת קְרֶמְבּוֹ הַכֶּלֶב שֶׁל הַשְּׁכֵנִים
    אוֹ אוּלַי אֶת תָּמִי הַשְּׁכֵנָה עִם הָאֶלֶף חֲתוּלִים.
    הַלְוַאי שֶׁהַטְּרַקְטוֹר הָעֲנָק יַעֲבֹד בַּגִּנָּה,
    הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זְמַן לְסִיבוּב בַּנַּדְנֵדָה.
    הַלְוַאי שֶׁנִּרְאֶה בַּדֶּרֶךְ חִלָּזוֹן
    אוֹ לְפָחוֹת פַּרְפַּר,
    שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּדִיּוּק יַעֲבֹר מָטוֹס
    הַלְוַאי שֶׁנִּמְצָא אוֹצָר.
    הַלְוַאי שֶׁנְּגַלֶּה מִנְהָרָה סוֹדִית
    וְנַגִּיעַ בָּהּ עַד יַפָּן,
    הַלְוַאי שֶׁאִמָּא לֹא תֵּלֵךְ לָעֲבוֹדָה
    וְשֶׁלְּתָמִיד נֵלֵךְ יַחַד, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגַּן.”

    © כל הזכויות שמורות להדס גלבוע

    שָׁנָה חֲדָשָׁה, יוֹצְאִים לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה.
    זְמַן לְתַכְנֵן מַסְלוּל מֵחָדָשׁ –
    זְמַן לְהִתְרַגְּשׁוּת וְגַם לַחֲשָׁשׁ.
    זְמַן לִבְחֹר נְתִיבִים –
    זְמַן שֶׁל מִשְׁפָּחָה וּמִי שֶׁאוֹהֲבִים.
    עוֹבְרִים בֵּין סוֹף לְהַתְחָלָה,
    עוֹבְרִים דֶּרֶךְ סְלִיחָה וּמְחִילָה.
    עוֹבְרִים מִבַּיִת קָבוּעַ לְבַיִת זְמַנִּי
    עוֹבְרִים מִמַּבָּט פְּנִימָה לְמַבָּט אֶחָד בַּשֵּׁנִי.
    לְשָׁנָה חֲדָשָׁה שֶׁל מַשְׁמָעוּת וְעֵרֶךְ –
    מַהִי הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי לַדֶּרֶךְ?

    כִּתְבוּ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁלָּכֶם לַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה. רָצוּי לִתְלוֹת בְּמָקוֹם בּוֹלֵט, שֶׁתּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ כָּל הַשָּׁנָה. אֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר בַּקֹּבֶץ לְהַדְפָּסָה.

    סִרְטוֹנִים וְנֶהֱנִים

    דְּבָרִים שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה

    שָׁנָה טוֹבָה מִ-929

    מִסְתַּתְּרִים בָּאִיּוּרִים

    גַּלּוּ אֵיזֶה שִׁיר, פָּסוּק וּפִתְגָּם מִסְתַּתְּרִים בָּאִיּוּר.
    מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם?

    שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה office@929.org.il
    עֲשֶׂרֶת הַפּוֹתְרִים הָרִאשׁוֹנִים יְקַבְּלוּ מֵאִתָּנוּ הַפְתָּעָה!
    *אִם אַתֶּם צְרִיכִים עֶזְרָה, לַחֲצוּ עַל הַמִּסְפָּרִים.

    רֶגַע שֶׁל לִמּוּד

    “וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם…”
    (ויקרא טז, כט–ל)

    אֵיזֶה יוֹם מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסוּק? מָה קוֹרֶה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי? מְזַהִים?

    • נָכוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי כַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה, אֲבָל הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁבַּתּוֹרָה, הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא דַּוְקָא חֹדֶשׁ נִיסָן? הַחֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. כְּלוֹמַר, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוּא בְּעֶצֶם חֹדֶשׁ… תִּשְׁרֵי! וְהַיּוֹם שֶׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסוּק הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים.
    • הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם כִּפּוּר נִקְרָאִים הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים אוֹ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אֵלּוּ יָמִים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת מְיֻחֶדֶת מְאוֹד.
    • עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָאֵלּוּ הֵם הַזְמָנָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה אִם עָשִׂינוּ מַעֲשֶׂה רַע אוֹ פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ (גַּם אִם לֹא הִתְכַּוְּנוּ).
    • זוֹהִי תַּחֲנָה בַּזְּמַן שֶׁמַּזְמִינָה אֶת הָאָדָם לַחֲשֹׁב. לַחֲשֹׁב עַל עַצְמוֹ, עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ לַסְּבִיבָה – לְזוּלַת וּלְטֶבַע וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא סוֹלֵל לְעַצְמוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּעוֹלָם. אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר, וּמָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר. הַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ נִקְרֵאת “חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ”. אַתֶּם יְכוֹלִים לַחֲשֹׁב לָמָּה קוֹרְאִים לָזֶה כָּךְ?

    סְלִיחָה וְשִׂיחָה

    שיר סְלִיחָה / לֵאָה נָאוֹר

    סְלִיחָה סְלִיחָה,
    אֲנִי מַבְטִיחָה
    שֶׁשּׁוּב אֲנִי לֹא…
    אַף פַּעַם יוֹתֵר.
    וְלֹא אַעֲלִיב,
    וְרַק אֲוַתֵּר
    וְלֹא אֶכָּנֵס לְדִבְרֵי אֲחֵרִים,
    וְלֹא אֶשְׁכַּח לְהָכִין שִׁעוּרִים,
    וְאֶרְחַץ פָּנִים, וְאַגִּיד תּוֹדָה,
    וְאֶהְיֶה מוֹתֶק שֶׁל יַלְדָּה
    אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת נְבוֹנָה
    לְפָחוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

    אֲנִי מַבְטִיחַ
    אִם רַק אַצְלִיחַ
    שֶׁשּׁוּב אֲנִי לֹא…
    אַף פַּעַם יוֹתֵר.
    וְלֹא אַעֲלִיב,

    וְרַק אֲוַתֵּר,
    וְלֹא אֶמְשֹׁך בַּצַּמוֹת שֶׁל מִיכַל
    וְלֹא אַרְבִּיץ, אִם רַק אוּכַל.
    וְלֹא אֶזְרֹק אֲבָנִים בַּמְּנוֹרָה
    וְלֹא אֶעֱשֶׂה פַּרְצוּפִים לַמּוֹרָה
    וְלֹא אֶעֱשֶׂה דַּוְקָא מָה שֶׁאָסוּר
    לְפָחוֹת עַד יוֹם כִּפּוּר.

    סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה
    אֲנִי מַבְטִיחַ.
    אֲנִי מַבְטִיחָה.
    אָמַרְתִּי קֹדֶם!
    מַה אִכְפַּת לְךָ?
    תָּזוּזִי מִכָּאן!
    טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!
    אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד סְלִיחָה
    אֲנִי מַבְטִיחַ!
    אֲנִי מַבְטִיחָה!
    סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה.

    © כל הזכויות שמורות למחברת לאה נאור ולאקו”ם.

    הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

    עַל מָה הַיַּלְדָּה וְהַיֶּלֶד בַּשִּׁיר מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה?
    עַל מָה הֵם רָבִים?
    הַאִם אֶפְשָׁר לְהַבְטִיחַ “אֲנִי אַף פַּעַם לֹא…”? כְּדַאי לְהַבְטִיחַ? זֶה קָשֶׁה אוֹ קַל?
    הַיְּלָדִים בַּשִּׁיר מַבְטִיחִים, אֲבָל יֵשׁ הַרְגָּשָׁה שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לַעֲמֹד בְּהַבְטָחוֹת, נָכוֹן?
    מָה יָכוֹל לַעֲזֹר לָהֶם?

    נִילִי פָּגְעָה בִּי
    מְאוֹד
    הִיא אָמְרָה עָלַי מִלָּה לֹא יָפָה
    כָּל כָּךְ לֹא יָפָה שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לוֹמַר
    אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא אָמְרָה
    אֲנִי יוֹדַעַת
    שָׁמַעְתִּי
    וְהִיא לֹא הוֹדְתָה
    אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאָמְרָה
    וַאֲנִי לֹא סְתָם מַאֲשִׁימָה
    וּכְבָר הֲמוֹן זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַכָּה
    כּוֹעֶסֶת וּמְחַכָּה
    כּוֹעֶסֶת וּמְחַכָּה
    שֶׁתְּבַקֵּשׁ כְּבָר סְלִיחָה!

    וְהִנֵּה סוֹף סוֹף הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר
    אוּלַי הַיּוֹם זֶה יִקְרֶה?
    וְנוּכַל כְּבָר לִגְמֹר אֶת הַסִּפּוּר?

    © הדס גלבוע

    הַזְמָנָה לְשִׂיחָה:

    • אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה?
      זֶה קָשֶׁה לָכֶם אוֹ קַל?
    • הַאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְלְחוּ לָכֶם אַתֶּם חַיָּבִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה?
    • הַאִם כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מִכֶּם סְלִיחָה, אַתֶּם חַיָּבִים לִסְלֹחַ?
    • מָה אַתֶּם הֲיִיתֶם עוֹשִׂים בִּמְקוֹם הַיַּלְדָּה בַּשִּׁיר?

    הַטּוֹב, הָרַע וּמָה שֶׁקָּרָה

    אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב וְאֶפְשָׁר גַּם לְהַדְפִּיס אֶת הָעַמּוּדִים הַמְּצֹרָפִים, לְחַבְּרָם בָּאֶמְצַע וּלְשַׂחֵק! תֵּהָנוּ!

    אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהָכִין כַּרְטִיס בְּרָכָה לַאֲהוּבִים וְלַאֲהוּבוֹת שֶׁבְּחַיֵּיכֶם.

    1. הַדְפִּיסוּ אֶת הַקֹּבֶץ.
    2. גִּזְרוּ לְפִי הַקִּוְקוּוִים.
    3. קַפְּלוּ אֶת הַלְּבָבוֹת בְּקַו הַקִּפּוּל.
    4. צִבְעוֹ אֶת הַלְּבָבוֹת מִצִּדָּם הַחִיצוֹנִי.
    5. מָלְאוּ בְּמִלִּים טוֹבוֹת וּבְצִיּוּרִים מְשַׂמְּחִים.
    6. הַגִּישׁוּ עִם חִבּוּק גָּדוֹל:

    רֶגַע שֶׁל לִמּוּד

    חַג הַסֻּכּוֹת דּוֹמֶה קְצָת לְקֶמְפִּינְג – עוֹזְבִים אֶת הַבַּיִת הַנּוֹחַ וְהַמֻּכָּר וְעוֹבְרִים לָגוּר בַּסֻּכָּה לְשָׁבוּעַ. הַחֲוָיָה הַזּוֹ גַּם מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַמַּסָּע שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְגַם מַשְׁפִּיעָה עַל מַסַּע הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים אֶת הַשִּׁגְרָה, טוֹב לָצֵאת מֵאֵזוֹר הַנּוֹחוּת.

    הַיְדַעְתֶּם?

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים, הַצְּמָחִים שֶׁלּוֹקְחִים יַחַד כְּמוֹ זֵר בְּחַג הַסֻּכּוֹת, מוֹפִיעִים בַּתּוֹרָה בְּשֵׁמוֹת קְצָת אֲחֵרִים: “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל…” (ויקרא כג, מ)

    מְזַהִים מִי הוּא מִי?

    סוּדוֹקוּ לְסֻכּוֹת

    שִׂימוּ לֵב:

    כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים צָרִיךְ לְהוֹפִיעַ פַּעַם אַחַת בְּכָל טוּר וּבְכָל שׁוּרָה, וְאָסוּר שֶׁהֵם יוֹפִיעוּ פַּעֲמַיִם בְּטוּר אוֹ בְּשׁוּרָה. בְּהַצְלָחָה!

    סֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת

    יֵשׁ לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לְדַמְיֵן וּלְצַיֵּר אֶת סֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם! מָה תָּבִיאוּ אִתְּכֶם מֵהַבַּיִת? מָה תָּכִינוּ בִּמְיֻחָד לַסֻּכָּה? אֶת מִי תַּזְמִינוּ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶם? צַיְּרוּ אֶת כָּל מִי וּמָה שֶׁנִּמְצָא בְּסֻכַּת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם!
    (אֶפְשָׁר לְהַדְפִּיס אֶת הַסֻּכָּה בַּקִּשּׁוּר אוֹ לְצַיֵּר לְבַד)
    שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ אֶת צִיּוּר הַסֻּכָּה שֶׁלָּכֶם!
    הַסֻּכּוֹת הַיְּצִירָתִיּוֹת בְּיוֹתֵר יְקַבְּלוּ הַפְתָּעוֹת!

    בָּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם

    אִלּוּ הָיִיתִי אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים, הָיִיתִי:

    עֲרָבָה

    תַּגִּידוּ עָלַי מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, מִבְּחִינָתִי הַכֹּל מִתְנַפְנֵף בָּרוּחַ…

    הֲדַס

    מַחְלֶקֶת הַבְּשָׂמִים הִיא הָאֲהוּבָה עָלַי!

    לוּלָב

    יֵשׁ לִי עַמּוּד שִׁדְרָה! מִלָּה שֶׁלִּי – זֹאת מִלָּה!

    אֶתְרוֹג

    שְׁלֵמוּת מִכָּל בְּחִינָה. צָרִיךְ לְהוֹסִיף?

    אֵיךְ מְשַׂחֲקִים?

    אַרְבַּעַת הַמִּינִים אָמְנָם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, אֲבָל כָּל הָרַעֲיוֹן הוּא שֶׁהֵם יַחַד, לַמְרוֹת הַשֹּׁנִי. יְכוֹלִים לַעֲזֹר לַהֲדַס וְלָאֶתְרוֹג לַחֲבֹר לַלּוּלָב וְלָעֲרָבָה? לַחֲצוּ עַל  בַּפִּנָּה הָעֶלְיוֹנָה מִיָּמִין כְּדֵי לְהַתְחִיל לְצַיֵּר.

    לַחֲצוּ עָלָיו שׁוּב לִסְגִירָה

    יְצִירָה לַסֻּכָּה

    רוֹצִים צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת אֶצְלְכֶם בַּסֻּכָּה? הַדְפִּיסוּ אֶת הַקֹּבֶץ וְעִקְבוּ אַחַר הַהוֹרָאוֹת שֶׁבַּסִּרְטוֹן.
    בְּנִיתֶם סֻכָּה וְקִשַּׁטְתֶּם אוֹתָהּ אוֹ אֶת הַכִּתָּה? שִׁלְחוּ אֵלֵינוּ תְּמוּנָה! לַהֲקַת הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר תְּקַבֵּל מֵאִתָּנוּ קֵן שָׁוֶה בִּמְיֻחָד! (וְאוּלַי הַפְתָּעָה אַחֶרֶת…)

    חַמְשִׁיר

    מְנִיפִים בִּי אֶת הַדֶּגֶל וַאֲנִי לֹא יוֹם הָעַצְמָאוּת,
    אֵין בִּי סְבִיבוֹן אֲבָל יֵשׁ סִיבוּבִים בְּוַדָּאוּת.
    אֲנִי חַג שֶׁל שִׂמְחָה גְּדוֹלָה,
    חַג גַּם שֶׁל סוֹף וְגַם שֶׁל הַתְחָלָה.
    מְחַלְּקִים בִּי מַמְתַּקִּים וַאֲנִי לֹא פּוּרִים,
    נוּ, מִי אֲנִי? מַכִּירִים?

    מֻזְמָנִים בְּרִקּוּד וּבְשִׁירָה
    לִשְׂמֹחַ בִּי – שִׂמְחַת תּוֹרָה!

    סִרְטוֹן

    בַּסִּרְטוֹן מִסְתַּתֵּר עוֹד מֵידָע עַל הַחַג!

    מִשְׂחָק

    חַג שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מְסִבָּה לַתּוֹרָה!
    אֲבָל מָה יֵשׁ בָּהּ? מַכִּירִים?
    בּוֹאוּ לִבְדֹּק אִם אַתֶּם זוֹכְרִים!

    "קוד העתיקות" - משחק בריחה

    צאו לשטח, אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" בתל המקראי!

    במסגרת שיתוף פעולה בין מיזם 929 לרשות הטבע והגנים, אנחנו מזמינים אתכם לצאת לשטח ולשחק ב’״קוד העתיקות”. 

    “קוד העתיקות” – פעילות ערכת בריחה חווייתית לכל המשפחה, בארבעה אתרים מקראיים נבחרים של רט”ג: תל חצור, תל דור, תל מגידו ותל באר שבע.
    על המשתתפים בפעילות לפתור את כל המשימות המתחבאות בשטח, בדיגיטל ובערכת המשחק ולפצח את “קוד העתיקות”!

    "קוד העתיקות" - מרחב בריחה בגן לאומי תל דור

    לאן נעלם העוגן העתיק? אספו רמזים ופצחו את "קוד העתיקות" לפני שישובו השודדים.

    המרדף אחר החרפושית המצרית - מרחב בריחה חווייתי בגן לאומי תל חצור

    אחרי החוויה המשפחתית המסעירה הזאת לעולם לא תוכלו עוד להישאר אדישים למשמע המילה "חרפושית".

    גן לאומי תל מגידו - לאן נעלם החותם של עבד ירבעם?

    החותם המלכותי, היחיד מסוגו בעולם, נגנב. השודדים הצליחו להימלט, אבל החביאו את החותם באתר גן לאומי תל מגידו.

    גן לאומי תל באר שבע - מרחב הבריחה "קוד העתיקות"

    הרפתקה לכל המשפחה בעיר המקראית, כמה דקות מבאר שבע.